Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1545743038:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 20246
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_adinserter_block_exceptions] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות: משה רבינו - מנהיגות של אחריות | פורטל זהר הצפון | כנסו
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => הרב יעקב ידיד
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות: משה רבינו - מנהיגות של אחריות | פרשת השבוע
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות: משה רבינו - מנהיגות של אחריות | פרשת השבוע
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 73
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 589
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות: משה רבינו - מנהיגות של אחריות | פרשת השבוע
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות: משה רבינו - מנהיגות של אחריות | פרשת השבוע
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת שמות: משה רבינו - מנהיגות של אחריות | פורטל זהר הצפון | כנסו
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => הרב יעקב ידיד
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת שמות: משה רבינו – מנהיגות של אחריות

שתפו

בס"ד

משה רבינו, מי שעתיד להנהיג את עם ישראל בדרך מופלאה, ומי שיישאר עם העם הזה לנצח גדל בבית פרעה. התורה מתארת לנו את השתלשלות האירועים המביאה בסופו של דבר לכך שבתיה בת פרעה מגדלת ילד יהודי בתוך ביתה, ופרעה עצמו שגזר כליה על ילדי ישראל משתעשע עמו בביתו.  משה היה לבתיה כבן (שמות ב', י'), וכבן המלך בודאי חי בעושר ובכבוד: "ויהי בבית פרעה אחרי כן שנים חמש עשרה , ויהי בהיות הילד בבית המלך בבגדי ארגמן לבושו, ויגדל בקרב בני המלך…"  (ילקוט שמעוני שמות, רמז קס"ו). ומי שגדל בית המלך ומושפע רוב טובה יכול שלא לדעת כלל על מצוקה ומחסור, לבושו ומאכליו בוודאי לא חסרים כלום, וכל מה שרק יכול לעלות על דעתו יינתן מייד. הוא עלול להיות מנוכר לסובלים, ומתעלם מקשיי היומיום של אנשים מהשורה. אבל התורה פותחת את פרשת משה בפסוק הבא: "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם…" (שם פס' י"א). משה לא מוכרח לראות בסבלותם, הוא יכול להישאר ספון בארמון, אבל מטבעו ומנפשו הוא יוצא אל אחיו, הם קודם כל אחיו, ולמרות כל הפער בין מצבו למצב ם הם אחיו, כך הוא מרגיש. לכן הוא עוזב ארמון מלא כל טוב כדי לראות בסל אחיו העבדים. ואין הוא נשאר אדיש לסבלם, כשרואה איש מצרי מכה איש עברי על לא עוול בכפו, הוא מתערב ומכה במצרי הרשע.

תכונה נפלאה זו של משה היא הפתח לגדולתו: "מה היתה גדולתו? שיצא אל אחיו" (ילקוט שמעוני שם). אולם חז"ל במדרש מרחיבים יותר, משה רבינו לא רק יצא אל אחיו, ולא רק שנקם את הכאת העברים מיד הנוגש המצרי, משה בוכה ומרגיש את העם: "וירא בסבלותם, מהו וירא? שהיה רואה בסבלותם ובוכה, ואומר חבל לי עליכם, מי יתן מותי עליכם. שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט והיה נותן בכתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהן…" (שמות רבה פרשה א', כ"ו). שותפותו של משה עם ישראל היא בכל ליבו, הוא מרגיש חלק ונוטל חלק. ברמז נזכיר שכשרואה משה איך מגרשים את בנות יתרו מלקחת מים מהבאר, שוב חוזר הכתוב ומדגיש:" ויקם משה ויושיען וישק את צאנם", רואה, מרגיש, שם לב ופועל.

ההתגלות בסנה

ההתגלות הראשונה של אלוקים למשה רבנו נעשית בסנה, "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל" (שמות ג', ב')המראה הראשון, מראה הנבואה חל על משה רבנו מתוך שיח קטן, השיח הקוצני שהיה אמור לבעור מייד באש, איננו נשרף, ומשה שסר לראות שומע את קול ה' מדבר אליו. מדוע בחר ה' להתגלות למשה מתוך שיח קטן? למה שלא יבוא הגילוי מתוך עוצמה של מראה הנבואה? חז"ל במדרש שמות רבה (פרשה ב') משווים את מצב הסנה למצבם של ישראל: "רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים וירודים למצריםרבי יוסי אומר כשם שהסנה קשה מכל האילנות וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אין יוצא בשלום, כך היה שיעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל השיעבודים שבעולם…"  ההתגלות האלוקית תבוא לפי מצב ישראל, כשישראל בצרה וקושי, זה יהיה אופיו של הגילוי האלוקי עבורם, לא יתכן שמשה יתנבא מתוך רוחב דעת בעוד ישראל נאנקים בשיעבודם, אופיה של הנבואה כאופיו של ישראל. ואולי אף יותר מכך, הקב"ה שרואה צרת ישראל וצערם, נכנס איתם בצרתם, שותף להם כדי לגאול אותם. "בכל צרתם לו צר". הקב"ה שלוקח אחריות על ישראל וגאולתו שותף להם בצערם, ומתגלה אליהם מתוך שיח קטן, שלא לפי כבודו, אלא מתוך שותפותו לכאבם. "אמר לו הקב"ה למשה: אי אתה מרגיש שאני שרוי בצער כשם שישראל שרויים בצער, הוי יודע ממקום שאני מדבר עימך מתוך הקוצים, כביכול אני שותף בצערן". הקב"ה מלמד את משה דרכי ההנהגה,  אין מנהיגות בלא לקיחת אחריות, ואין מנהיגות בלא שותפות אמת בצער, ועל זה אנו מתפללים : "והשיבה שופטינו כבראשונה".

פרקי אבות

שמאי מסיים את משנתנו ומלמד אותנו הכנסת אורחים: "והוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". יש הבדל בין כל מעשה חסד ובין הכנסת אורחים, בנתינת צדקה אדם נותן מכספו אבל הוא עצמו נשאר מבחוץ, בהכנסת אורחים הוא מכניס אדם זר הביתה, לבית שלו, לפרטיות לו. הוא מוכן לארח אדם על שולחנו בתוך הבית, וזהו חסד גדול, מאפשר לעני להרגיש חלק ממשפחה, חלק מאהבה וקבלה. אבל שמאי מלמד אותנו לא להסתפק בכך, את הכנסת האורחים עושים בלב שמח, במאור פנים, ברצון, אז המצוה נעשית בשלמות. אם האירוח הוא כיד המלך אבל הלב לא מחובר, העני חש בזה, הוא מרגיש שאיננו חלק, אלא טרמפיסט שתיכף ירד. נקבל אורחים בשמחה ובמאור פנים, הרי בסופו של דבר כולנו כאן בעולם הזה רק אורחים, וכולנו רוצים שיקבלו אותנו בסבר פנים יפות.

אקטואליה מזוית יהודית

ברכות לטייסים החדשים בוגרי החינוך הדתי: יום רביעי עמדו על מגרש המסדרים יחד עם שאר מסיימי קורס טיס גם א' וד', שניהם תלמידי אותו בית ספר, בית הספר המדעי אמי"ת כפר בתיה שברעננה, בית הספר בו למד גם הדר גולדין ז"ל, בית הספר שבאחרונה התפרסם כמוביל באחוזי המיצוי לקצונה, על פי נתוני אכ"א. הרב שגיא רוזנבאום, מנהל בית הספר, התולה את ראשית הצלחתם של התלמידים דווקא בבתים מהם הם מגיעים: "אנחנו מתחילים מהבתים של הילדים. אנחנו מקבלים תלמידים מבתים עם הרבה מוטיבציה ורצון להצטיינות בעולם הלימודים ובעולם הערכי. זו פלטפורמה שמאוד חשובה לנו. משם אנחנו מתחילים ולשם אנחנו חוזרים, לעולמות שמהם הילדים מגיעים". "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה רחב עם ההורים והבית ולוקחים על עצמנו לתת מענה וביטוי ליכולות של החבר'ה במגוון רחב הרבה יותר מהלימודים עצמם", אומר הרב רוזנבאום המדגיש כי לצד הדגש הלימודי ניתן דגש נוסף גם לערכי מנהיגות ואחריות חברתית מתוך עולמה של תורה: "אנחנו משתדלים לייצר מגוון מאוד רחב של אפשרויות הנהגתיות, בנתינה וחסד, בעולם התורה, בצדדים של הנהגה ויצירה. המילה הנהגה והובלה היא מילה מאוד נוכחת, שנותנת לתלמידים אפשרות להביא לידי ביטוי כוחות שהקב"ה נתן בהם וההורים פיתחו בהם". (מאתר ערוץ 7)

אורות השבוע

כותב הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: "המתינות היא מהמצוות הטובות, אשר ראוי לו לאדם לקנותן. על האדם להתרגל לא להיות בהול במימושה המיידי של כל מחשבה העולה על דעתו, אלא יחנך את עצמו לשקול באורך רוח את כל הצדדים והתוצאות העשויות או העלולות להיגרם בעקבות מעשה זה או אחר"

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *