פרשת תצוה: מה בין פורים קטן לפורים גדול?

שתפו

א. אדר א’ ואדר ב’

את לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים מראש, ואפשר לתכנן מתי בדיוק יהיה חג הפסח ובאיזה יום יחול חג השבועות, הוא דבר חדש, יחסית. במסורת ישראל קביעת החגים והמועדים נעשית על פי הלבנה, כשהירח חוזר ומתחדש אחרי שנעלם מעימנו לקראת סוף החודש,  מייד כשהירח מתחיל קובעים בית הדין שזהו ראש חודש. כלומר בעצם מבחינת יסוד ההלכה היהודית, הימים והחגים מתהווים בהתאם ללבנה, ולכן לא ניתן לדעת מתי יחול חג כלשהו מראש.  כך צריך להיות. אבל כשראה הלל הזקן שהעם מתפזר לגלויותיו, ולא ניתן להעביר את ההודעות מבית הדין לכל תפוצות הגולה, ומתוך החשש הגדול שתתפצל האומה למועדים ותאריכים שונים, קבע את לוח השנה הקרוב לזמן הלבנה, כמעט באופן מדוייק, ומאז אנו מסתובבים עם לוח שנה עברי, ואיתו אכן ניתן לתכנן שנים מראש, מתי יחול ליל הסדר בשנת תשפ”ו – כלומר בעוד עשר שנים. לוח השנה העברי טומן בחובו סודות גדולים, על שבט יששכר אומר הכתוב: “ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים” (דברי הימים א’ י”ב, ל”ג), כדי לקבוע עיתים, לקבוע את חגי ישראל צריך בינה מיוחדת, יש חודש מלא של שלושים יום, ויש חודש חסר של עשרים ותשעה יום, וההבחנה והחלוקה ביניהם משמעותית, וגם מבחינה פנימית – סתרי תורה – יש יחידי סגולה המבינים לעומק וזוכים לכוון מתי יהיה נכון להתחיל את חודש כסליו ולסיים את חשוון. אולם כאמור מאז תקנת הלל הזקן אנחנו חמושים בלוח העברי.

ב. פסח דוקא באביב

חידוש גדול נוסף יש בלוח העברי, שאינו מצוי בלוחות אחרים. ישנם שנים בהם יש שנים עשר חודשים בשנה, ויש שנים בהם יש שלושה עשר חודשים בשנה. הסיבה לכך טמונה באחת ממצות התורה: “שמור את חודש האביב ועשית פסח לה’ אלוקך  כי בחודש האביב הוציאך ה’ אלוקך ממצרים לילה” (דברים ט”ז ,א’). זו מצות לשמר את חודש ניסן שבו חל חג הפסח כחודש אביבי. כלומר התורה מצווה אותנו שחודש ניסן, וחג הפסח בתוכו, תמיד יחול באביב. כדי שמצוה זו תתקיים, ולא יקרה לה מה שקורה לחגים בדתות אחרות הנודדים מחורף לקיץ ולהיפך, מוסיפים אחת לכמה שנים חודש נוסף לחורף,”חודש העיבור”. תקנת חכמים מסיבות שונות היא לעבר דווקא את חודש אדר הסמוך לניסן, וכל אנו מקבלים השנה חודש אדר ראשון וחודש אדר שני. ביסודה של תקנת חודש העיבור היא החלטה של בית דין מיוחד של גדולי ישראל, שהם מחליטים לקראת חודש ניסן אם לעבר את השנה או לא, אולם כפי שראינו כבר קודם, הלוח אותו תיקן הלל הזקן עונה גם לשאלה זו, ולפי הלוח יודעים אנו מתי תחול שנה מעוברת. “סוד העיבור” מלמד אותנו על קדושת הזמנים של ישראל, הזמן אינו עניין טכני שצריך להתחשב בו, הזמן הוא היסוד עליו מתגלית חכמת האומה הישראלית, לקבוע חודשים ולעבר שנים.

ג. מתי תחול בר המצוה שלי?

מציאותם של שני חודשי אדר יוצרת קשיים הלכתיים שונים, ניתן כמה דוגמאות: מי שנולד בחודש אדר ראשון, ובשנת בר המצוה שלו יש רק אדר אחד, מתי יחגוג בר מצוה?  מי שנולד בשנה בה יש אדר אחד ובשנת בר המצוה שלו יש שני חודשי אדר מתי יחגוג את בר המצוה שלו, באדר ראשון או באדר שני?  ולעיתים קורה אכן דבר מעניין כאשר  רועי לדוגמא נולד בכ”ט אדר ראשון, וינון נולד בא’ אדר שני, אם בשנת הבר מצוה שלהם יש רק אדר אחד, ינון הנולד מאוחר יותר יחגוג את בר המצוה שלו מוקדם יותר, ינון יחגוג ב-א’ אדר בעוד רועי יחגוג רק בכ”ט באדר. בפשטות נשאל כשיש שני חודשי אדר מיהו חודש אדר הממשי, ומיהו התוספת?  שאלה זו נכונה גם לגבי תאריכי פטירה לא עלינו, מי שנפטר בשנה בה יש אדר אחד, מתי יאמר קדיש ויעלה על קבר הוריו, באדר ראשון או באדר שני.  ועוד כמה וכמה דינים חשובים. כדאי להיוועץ בתלמד חכם לפני שמחלטים מתי לחגוג בר מצוה, או מתי לעלות לקבר הקרובים בשנה מעוברת, יש בזה כמה דעות, ושינוי מנהגים בין הקהילות השונות.

ד. מה עם פורים?

אם היתה זו שנה רגילה, הרי השבוע היה חל חג הפורים, אולם כאמור השנה היא שנה מעוברת, ואנחנו  בחודש אדר ראשון ולנו נשאר “פורים קטן” – זהו כינויו של הפורים בחודש אשר ראשון. למעשה אין חוגגים אותו כחג פורים, לא מתחפשים, אין קריאת מגילה ומתנות לאביונים, אבל נהגו חלק מהקהילות להרבות בו קצת בסעודה (רמ”א או”ח תרצ”ו ,א’) ואין אומרים בו תחנון. יש בו שמחה יותר מיום חול רגיל, אך בוודאי פחות מפורים, ולכן הוקבע שמו ל”פורים קטן”. הסיבה שאנו חוגגים את פורים באדר שני ולא באדר ראשון היא כדי לסומכו לחג הפסח, שהרי “משנכנס אדר מרבין בשמחה” עד מתי? עד אחר חג הפסח, וכדי לסמוך גאולה לגאולה. אולם לכאורה בפורים קטן טמון סוד גדול: הגמרא בירושלמי (מגילה פ”א ה”ה) אומרת: “אותה השנה היתה מעוברת” – כלומר השנה בה אירע נס פורים עצמו היתה שנה מעוברת, כמו השנה הזאת. ומתי קרה נס פורים? נחלקו בכך השיטות: בעל “קרבן העדה” בפירושו על הירושלמי אומר שהיה זה באדר שני, ולכן אנו חוגגים את פורים באדר שני. אולם רבים וביניהם הרב ראי”ה קוק זצ”ל בשמועות ראיה לומד שנס הפורים היה באדר ראשון. אם כן פורים קטן טומן בחובו את כל הפורים, אלא שבגלל הסמיכות לניסן נחגוג את הפורים באדר שני.

ה. הבכח העולה על הבפועל

רבי צדוק הכהן מלובלין בספר לקוטי מאמרים, מבאר לנו יסוד חשוב במעלת פורים קטן. אמנם החג עצמו על כל השמחה שבו, היין והמשתה הגדולים נחגגים רק באדר שני, ואין לאדר ראשון כמעט כלום מכך. אבל אדר ראשון הוא חודש הפוטנציאל, חודש היכולות הטמונות שעדיין לא נחשפו. הוא החודש המגן על אותם שנראה לנו כאילו כבר אין להם מקום אצלינו, מי שכבר נטתה רגלו מדרך ישראל. הוא נכנס תחת כנפי השכינה באדר א’. כמו שפורים עצמו שהיה באדר א’, נשאר רק כיסוד ה”בכח” שלו, כך היסוד הרוחני הטמון בנשמת כל אחד ואחד בישראל נמצא כרגע ומזהיר באדר א’, לומר אני כאן. העולם שבו הכל יוצא לפועל והכל נחשף, לעיתים הוא מגלה רק כוחות גלויים, אבל כוחות פנימיים יותר לא מתגלים בפניו, כאן באה משמעותו של אדר א’ ובוקעת ומוציאה לאור את הכוחות הטמונים, העמוקים שבנו. שנזכה לפורים קטן שמח.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תרומה: עומדים מול ארון הקודש ביראה

שתפובס"ד במרכזו של כל בית כנסת, עומד ארון הקודש. בו מונחים ספרי התורה, פרוכת מכסה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.