השבוע בכורי שלי אימץ גורת כלבים מדהימה כבת חודשיים וחצי. זאבה האסקי סיבירית יפיפייה. הילדים נתנו לה את השם צ’יקה.
רצינו כלבה ספורטיבית על מנת שנבלה אתה בחיק הטבע ונעשה בדיוק את התחביב האהוב על כולנו בין היתר גם לרוץ. כגורה היא מתנהגת כרגע בדיוק כמו תינוק שאך נולד ויש לטפל בו וללמדו את ההרגלים מן ההתחלה. סדר היום שלה מאוד לא מוגדר, היא בשלב ההיכרות שלה אתנו ועם הסביבה ואת הצרכים שלה היא מטילה בכול מקום בבית. במילים אחרות וכמו שכבר אמרה לי שחף, מאלפת הכלבים שלי: “צ’יקה צריכה אילוף – וכמו כל כלבה צעירה: עם המון סבלנות, חריצות והתמדה!”.
זהו, שאת הטור הזה אני כותב בשבת בבוקר. הרגע התעוררנו ומצאנו את ריצפת הבית מוכתמת בשלוליות שתן וצואה. פספסנו כנראה בכמה דקות את טיול הבוקר שלנו עם צ’יקה. מיד נפל לי האסימון וישבתי לכתוב לכם, כי מסתבר שכשמאמצים גורה לא רק היא זקוקה לאילוף, אלא גם אנחנו, בני האדם. וזה בדיוק כמו כל אדם שמתחיל מחדש לחיות אורח חיים בריא וספורטיבי. הוא חייב את שלוש התכונות: סבלנות, חריצות והתמדה. כי לאמץ כלב זה בדיוק כמו לאמץ הרגלים פיזיים ורוחניים. זה שינוי ב-setting (הגדרות).
לקום פתאום בבוקר בשעה המדויקת, לצאת החוצה, לזוז, לגלות אחריות, להתמיד ולסגל תוך התמדה עיקשת הרגלים חדשים בעיקר לנו, כן וגם לכלבה. הסברתי לבני הקט כי צעידת הבוקר של הכלב מעוררת את מעיו. לכן, מיד עם ארוחת הבוקר יש לצאת החוצה ולטייל עמה על מנת שתטיל את קיבתה. אבל כל ההליך המדויק הזה חייב להיות מנוהל: שעה, אכילה ויציאה לטיול. בבוקר מוקדם. אין כאן מקום לעצלות ולדחיינות, זה חייב להתבצע בו בעת. זה משהו משמעתי ומשמעותי (עוד משחק מילים חשוב) כי בלי תפקוד של משמעת ודיוק, לא נוכל לייצר תהליך של משמעות. תהליך שיביא הצלחה בבחינת הרגלים מסודרים, חינוך. צ’יקה היא כמו אדם שלומד לרוץ, לאכול נכון ולסגל לעצמו חיים חדשים ומסודרים. בדיוק כמו כל אדם המתחיל להתאמן ללמוד את רזי אורח החיים הבריא – היא צריכה את המשמעת. אין כאן מקום לסדקים. אם כך אולי אמליץ ללקוחותיי לאמץ להם איזה כלב על מנת שיעזור להם להיכנס ל – setting. חומר למחשבה !
שבת שלום, רון שפירא
מכון שפירא – חינוך לאורח חיים בריא