משרד הבריאות איתר יתושות נגועות בנגיף. פורסמו הנחיות לרשויות המקומיות, הציבור מתבקש להתמגן. מה התסמינים?
מאת גיל דובריש
הינה זה כאן: קדחת מערב הנילוס הגיעה לאזור כרמיאל.
בפעולת ניטור שביצע המשרד להגנת הסביבה, נתפסו במג'ד אל כרום יתושות שאובחנו לאחר מכן במעבדות משרד הבריאות כנגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס. המשרד להגנת הסביבה מבקש מהציבור להתמגן בהתאם להנחיות המשרד, במטרה להפחית את הסיכון להיעקץ מיתושים. כמו כן פרסם המשרד הנחיות לרשויות בהן נמצאו יתושות נגועות או בני אדם מאומתים למחלת קדחת מערב הנילוס, להרחיב עוד יותר את מערך הניטור וההדברה.
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה ממשיך בפעולות ניטור ולכידה נרחבות של יתושים בכל רחבי הארץ, במטרה לבדוק נגיעות בווירוס קדחת מערב הנילוס. במהלך השבוע האחרון נלכדו יתושות הנושאות את וירוס קדחת מערב הנילוס בנתב"ג, בבית שאן, במג'ד אלכרום ובמועצה אזורית גלבוע. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להרחיב עוד יותר את מאמצי הניטור וההדברה, הן במרחב האורבני והן באזורים הלא מיושבים שבתחומי הרשות. שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש את מקומות הדגירה של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה".
בעונת הקיץ, בתנאי מזג אוויר חם ולח, אפילו מקורות קטנים של מים עומדים, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים. האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית, אך הציבור נדרש גם הוא להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכדומה).
בכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר, עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. מסתמן כי בשנה זו, ככל הנראה עקב טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה, מספר היתושות הנושאות את הנגיף גבוה ביחס לשנים קודמות. יש לציין כי הצבת המלכודות ברחבי הארץ היא מדגמית ועל כן גם אם לא נלכדו יתושות נגועות באזור מסויים, אין בכך להבטיח שהאזור נקי מיתושות הנושאות את הווירוס.
איך נדבקים בנגיף ומה התסמינים?
קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית המתפשטת על ידי עקיצות יתושים. העברת הנגיף לאדם מבוצעת בדרך כלל על-ידי עקיצה של נקבות יתושים שניזונו מבעלי חיים נגועים, כמו ציפורים, כלבים, זאבים, עטלפים ועוד. ככל הידוע, המחלה לא מידבקת מאדם לאדם.
את הנגיף יכולים להעביר מינים שונים של יתושים נפוצים. אין הבדל בין יתוש נגוע ליתוש לא נגוע ואין הבדל במראה העקיצה.
ברוב המקרים, בני אדם שנדבקו בקדחת מערב הנילוס לא מפתחים תסמינים. עם זאת, באחד מכל ארבע מקרים, מופיעים סימפטומים כמו חום, כאב ראש, כאבי מפרקים, עייפות וחולשה, לפעמים מופיעים תסמיני שלשול ופריחה.
איך נמנעים מהידבקות?
כדי להימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
* לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.
* למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
* להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
* לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:
* ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.
* להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
* להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
* להתקין רשתות על חלונות ופתחים.
המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי. מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.