Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2375
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => קונפליקט
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => קונפליקט - רון שפירא רק שתדעו שיש כאן קונפליקט. להקשיב לגוף זה חשוב במקרים של הימנעות מפציעה, כאב חזק, הרגשה לא טובה ובכלל, תחושות של אי נוחות באימון
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 88
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 365
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => קונפליקט - רון שפירא רק שתדעו שיש כאן קונפליקט. להקשיב לגוף זה חשוב במקרים של הימנעות מפציעה, כאב חזק, הרגשה לא טובה ובכלל, תחושות של אי נוחות באימון
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => קונפליקט
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
רק שתדעו שיש כאן קונפליקט. להקשיב לגוף זה חשוב במקרים של הימנעות מפציעה, כאב חזק, הרגשה לא טובה ובכלל, תחושות של אי נוחות באימון

קונפליקט

שתפו

ואז באמצע הריצה היא עצרה. שאלתי מה קרה? היא ענתה שהיא מקשיבה רגע לגוף שלה, קשה לה ולכן עצרה. נהדר אמרתי, אם כואב עוצרים.

זהו, רק שתדעו שיש כאן קונפליקט. להקשיב לגוף זה חשוב במקרים של הימנעות מפציעה, כאב חזק, הרגשה לא טובה ובכלל, תחושות של אי נוחות באימון. אלה מראים לרוב על הצורך לנוח. אבל ממש לא תמיד.

יש כאן בהחלט קונפליקט מול עקרון האימון הראשון שגורס: ‘עומס יסף מביא לפיצוי יסף”. זהו, בל תטעו, מי שרוצה להשתפר חייב להגיע גם לנקודות של אי נוחות באימון, קושי, הזעה מרובה, דופק גבוה (לא כאב). ומי שמפסיק דווקא בנקודות הללו, פוגע באימון ובתהליך ההתקדמות האישי שלו. במילים אחרות, אימון הוא יציאה ממישור הנוחות ועלייה בעלייה. “אין עלייה-אין שיפור”. ובעלייה קשה!

תשאלו כל ספורטאי, אימונים אינם פיקניק. אימונים נועדו בכדי להגיע למקום אחר, גבוה יותר, משופר, הרי המטרה היא שם, צריך לחתור אליה, וחתירה היא פעולה, היא מאמץ. אני נתקל בהמון אנשים שצועדים ברגל,  קשה להם לרוץ, הם אומרים שהם ‘מקשיבים לגוף’ שלהם. הם מקשיבים לגוף שלהם ובזאת הם לא מגיעים למאמץ של ממש באימון, לפיכך: אין עומס באימון אזי אין פיצוי מהאימון. במילים אחרות הם מבזבזים זמן, הם לא באמת מתאמנים! רוצו, השקיעו, התאמצו, העלו דופק, הזיעו. אל דאגה, אין בזאת משום הזנחת הגוף, סכנה או אי הקשבה לגוף. אדרבא, זאת הדרך להתקדם.

שאלות שכן כדאי לשאול בעניין ההקשבה לגוף, הן: האם אני חייב להפסיק את הריצה דווקא עכשיו? האם אני באמת עומד להתעלף? האם אני מתאמץ די הצורך? האם הגעתי לעקרון העמסת היתר באימון?  אם אני רעב בכלל? האם אני חייב לאכול? כן, בהחלט גם שאלות בעניין התזונתי  נוגעות לעניין ההקשבה לגוף, שאלו את עצמכם אותן ותגלו שאתם בהחלט יכולים להמשיך לרוץ ולהתאמן, וגם, כן, גם לאכול מעט יותר ולחסוך בקלוריות.

רק לידע כללי: בתחילת הריצה יש התפתחות זמנית של “חוב חמצן” בגוף כתוצאה מן המאמץ שאך עתה התחלנו. “החוב” הזה מתאזן לאחר דקותיים, ואז נכנסים אנו למצב בו ‘מעגל קרבס’ (מעגל החמצן), מספק לנו את האנרגיה לריצה של שעות. אל תפסיקו מיד את האימון באמתלה של  ‘אני מקשיב לגוף’. לא תמיד זה הכרחי. לרוב ההכרח זה להמשיך הלאה בעלייה.

שבת שלום, רון

בחסות מכון שפירא – חינוך לאורח חיים בריא

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *