זהר.נט חדשות כרמיאל
אין לו אוטו אבל יש לו סוס. גל פסטינגר, בן 20 מכרמיאל הוא השם הבא בענף תחרויות הסוסים בארץ ובדרך להפוך לכוכב בינלאומי. ראיון מיוחד עם בחור שדוהר להצלחה
מאת גיל דובריש
תכירו את הכוכב הבא בענף תחרויות הסוסים בארץ – גל פסטינגר, בן 20 מכרמיאל. פסטינגר, המשרת בצה”ל נהנה ממעמד של ספורטאי פעיל, רוכב על סוסים כבר מגיל 6 ומתחרה כיום מול הטובים ביותר בארץ.
ההיכרות הראשונה שלו עם סוסים, הייתה בכיתה א’, בחוות הסוסים של יסעור. “אבא שלי לקח אותי לשם, כי הוא ידע שאני אוהב בעלי חיים וחשב שזה יעניין אותי. אני מאוד התלהבתי כבר מהרגע הראשון, ואחרי הפגישה הראשונה עם הסוסים, זה הפך להרגל קבוע”.
גל החל לבקר בחווה מדי שבוע, שם למד לרכוב על הסוסים, לטפל בהם ונקשר מאוד לחיות האצילות. “הפכתי להיות בן בית שם, מדי שבוע אבא או אמא נהגו להסיע אותי, המתינו לי בסבלנות ולאחר מכן החזירו אותי הביתה. בגיל 12 בערך נכנסתי לעניין עוד יותר והביקורים הפכו להיות תכופים בהרבה, 2-3 פעמים בשבוע” הוא מספר. “התחלתי לעסוק ברצינות רבה יותר בתחום הזה, בגלל שנהניתי מכל רגע בחווה”.
– מה משך אותך לסוסים?
“מצאתי חיבור חזק מאוד ואהבה לסוסים, יש בהם משהו מיוחד. הסוסים מחזירים אהבה, אתה רואה את זה בעבודה איתם. הסוס משתדל יותר למענך, מגיב ומקשיב לך בזמן הרכיבה”.
הסוס שלי ואני
בסוף שנת 2011, כשהיה בן 17, הפך גל את התחביב למקצוע והשתלב בענף התחרותי. הוא עבר לשתף פעולה עם חוות יודפת, שם החל להתאמן תחת הדרכתו של המאמן רונן גז’. אחרי כשלושה חודשים של אימונים מפרכים הוא היה מוכן לתחרות הראשונה שלו. פסטינגר נכנס לראשונה לליגה הישראלית לנוער ולבוגרים, ביחד עם אחד מהסוסים בחווה, והשתתף בקטגורייה המכונה פלז’ר ירוקי, שבה שמים דגש על העבודה המשותפת והחיבור הנכון בין הרוכב לסוס שלו, בתנועה, סגנון וקצב. באותה עונה השתתף בארבע תחרויות ליגה ובאליפות הארץ. באחת מהתחרויות דורג במקום החמישי והמכובד. “בעיקרון, זו הייתה התחלה טובה עבורי, בכל זאת הופעת בכורה בתחרויות”, אומר גל. “אגב, השופטים בכל התחרויות של הליגה הארצית, הם מחו”ל, זאת כדי למנוע מצב של היכרות אישית בינם לבין המתחרים וניגוד אינטרסים”.
אחרי התחרויות הראשונות, גמלה בלבו ההחלטה להפוך את העניין למקצוע של ממש ולהתקדם בתחום. הצעד הבא היה… רכישת סוס משלו.
– רגע, יש לך סוס משלך?…
“כן. לפני כשנתיים וחצי, ברגע שהחלטתי להמשיך באופן רציני בכיוון הזה, אבי שתמך בי ועודד אותי הסכים לרכוש למעני סוס בן 4.5 שנים בשם אינסטנט שיין. כשאתה רוצה להתחרות באופן מקצועי, אתה מוכרח שיהיה לך סוס, שמכיר אותך היטב, שמתאים לך, שיודע ומבין מה הדרישות שלך ממנו”.
– תספר לי קצת על מה מדובר, מבחינת סדרי גודל של כספים?
“כשרוכשים סוס, מדובר בעיקרון על עשרות אלפי שקלים. זה יכול להתחיל ב-50 אלף שקל ולהגיע עד פי 10 מכך. זו רק ההתחלה, כי גם יש צורך לשכור מקום בחווה עבור אחסון הסוס. משלמים על פנסיון מלא ואימונים בין 3000 ל-6000 שקל בחודש. לכך יש להוסיף עוד הוצאות כמו שרותי וטרינריה, פרזולים, הובלות לתחרויות, דמי השתתפות בתחרויות ועוד”.
– נשמע כמו תחביב יקר…
“מאוד יקר. לא פשוט, יש כאן צורך בתמיכה מהמשפחה, אחרת אין אפשרות להשתתף בענף”.
– אוטו יש לך?
“לא… יש לי סוס”.
– באיזה גיל סוסים מגיעים לשיאם?
“סוס מתחיל להתחרות בגיל 3 ומגיע לשיאו בגיל 6-7, אם כי אפשר להתחרות איתו עד שהוא בן 10. את הסוס שלי בחרתי בגלל שהיה בגיל המתאים והוא בעל אילן יוחסין מכובד – אביו הוא סוס מרביע שייבאו מאיטליה. הוא זכה במקום הראשון בתחרויות גדולות בארץ, כך שבחרתי סוס שנמצא ברמה הגבוהה ביותר”.
– ידעת איזה סוס אתה מתכוון לרכוש, הכרת אותו לפני כן?
“זה סוס שהכרתי אותו כבר מזמן וחלמתי לקנות אותו, הוא היה בראש סדר העדיפויות שלי, וככל הידוע לי הייתה תחרות עליו מצד כמה רוכשים פוטנציאליים. הגשתי הצעה כספית מכובדת לבעליו וזכיתי בו”.
– התרגשת מאוד מכך שהפכת לבעליו של סוס?
“אני לא אדם שמתרגש במיוחד. בוא נגיד שמאוד שמחתי כשנודע לי שאהיה הבעלים החדשים שלו”.
מקום שלישי בארץ
תחת הדרכתו של רונן ג’ז הצליח גל בתוך מספר חודשים, להתפתח ולהתקדם. בשנת 2013 השתתף בפעם השניה בתחרויות של ליגת הנוער והבוגרים בארץ, הפעם בקטגוריית ריינינג ירוקי, שבה נדרשת הצגת השליטה על הסוס וביצוע תרגילים ברמות קושי שונות, כאשר הניקוד ניתן בהתאם לרמה. גל מסביר איך זה עובד: “הרוכב וסוסו מתחילים בכל תחרות ב-70 נקודות, ומכאן צוות השיפוט מוריד ניקוד על טעויות, או מעלה ניקוד על ביצועים טובים”.
הפעם התברג גל בצמרת הארצית וסיים במקום השלישי כסגן שני של אלוף הארץ לבוגרים וכן במקום החמישי בליגת הנוער. בעקבות התוצאות קיבל בעת גיוסו לצבא מעמד של ספורטאי פעיל, מה שמקנה הטבות שונות כמו שחרור לאימונים ולתחרויות וחופשות מיוחדות. עם סיומה של אותה שנה, עבר שוב לחווה אחרת, הפעם לאורוות רמת יוחנן, שם החל לעבוד עם המאמן ליאור רז, שהוא אלוף הארץ בדרגה המקצוענית הגבוהה ביותר.
בפעם השלישית שבה התחרה בליגה הארצית, בשנה שעברה, סיים פסטינגר פעם נוספת במקום השלישי לבוגרים, באותה קטגוריה.
השנה החליט גל לעשות צעד נוסף והשתתף לראשונה בחייו בדרבי – תחרות נושאת פרסים כספיים המיועדת למקצוענים. התחרות התקיימה לפני כשבועיים בחוות נועם בנצר סירני בהשתתפות מיטב הרוכבים בארץ. הפעם הוא ניגש לתחרות ברמה גבוהה יותר, בקטגוריית נון-פרו המיועדת למתקדמים. במקצה השתתפו 22 רוכבים, גל סיים במקום ה-12 אותו הוא מגדיר כ”מקום מכובד מאוד”. הוא מציין: “התחריתי מול רוכבים מנוסים מאוד, חלקם מייבאים אישית את הסוסים שלהם מחו”ל, לכמה מהם יש ממש צי של סוסים והם מתחרים שנים רבות. אני מרוצה מהתוצאה”.
– בהתחשב בהשקעה הגדולה בכספים וזמן, אפשר להרוויח מהענף הזה בארץ, למשל בזכייה בתחרויות?
“מרוויחים בקושי. המנצח בתחרות הדרבי למשל, זכה בכמה אלפי שקלים, ברוב הפעמים זה לא סכום שמכסה את העלויות. צריך להבין שזה ענף שמתפתח בארץ ונמצא עדיין בחיתוליו. עדיין אין כסף. האפשרות היחידה להתפרנס בתחום היא לעבוד כמאמן סוסים, אבל גם אז, אי אפשר להתעשר. מי שמניע את הענף בארץ, הם אנשים בעלי הון שרכיבה על סוסים היא התחביב שלהם”.
– זה לא ענף מסוכן במקצת? אני זוכר את הסיפור של שחקן הקולנוע כריסטופר ריב (“סופרמן”), שהפך למשותק בגופו בגלל תאונת רכיבה.
“זה ענף ספורט שעלול להיות מסוכן אם לא יודעים לרכוב נכון. לי אין את הפחד, לא נתקלתי בבעייה, גם לא בתחרויות. מי שנמצא בתוך העניין לא מפחד, אבל צריך להיזהר בכל מקרה. תמיד אצל סוסים, הבטיחות מעל הכל. גם כשנופלים מהסוס, צריך לדעת איך ליפול. בסך הכל, אני מאוד ממליץ לאנשים להיכנס לתחום הרכיבה על סוסים, יש בזה אדרנלין רב, זה דבר שהוא כייפי לכל מי שיש את האפשרות הזו”.
– בחו”ל הענף מאוד מתקדם ויש בו הרבה כסף. אתה מרגיש שהיית צריך להיוולד במדינה אחרת כדי להתקדם בתחום?
“עברה לי מחשבה כזו בראש, אבל אם אצטרך לעשות זאת, אצא גם לחו”ל, כדי ללמוד ולהתחרות. אפשר לעשות את זה, אני מכיר אנשים שעשו זאת והצליחו יפה מאוד. יש שם המון כסף והרמה מאוד גבוהה, אם כי גם בארץ אנחנו מתקדמים ברמה. יש כיום ישראלי בשם סער בן חמו שמייצג אותנו היטב בחו”ל ועוד כמה רוכבים שמשתתפים בתחרויות בינלאומיות”.
כשאני שואל לסיום, מה הצעד הבא של גל, בטווח הקרוב, עוד לפני שיגשים חלומות בחו”ל, הוא לא מתבלבל. כמו שהבנתם מדובר באדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו ועונה מיד: “בטווח הקרוב, אני שואף להתקדם בדירוג הארצי במקצה הנון-פרו. בטווח הרחוק יותר, אני רוצה להפוך למאמן סוסים. צריך להתפרנס…
