אני מנסה כבר מעל שבוע ימים למצוא יעד אידיאלי בחו"ל, אי שם מעבר לים לטיול משפחתי קצרצר, גיחת חודש אוגוסט הקייצי והלוהט הבא עלינו לטובה, שילוב של נופש וטיול, מנוחה ועשייה אך נפשי לא יודעת מנוח ומוחי קודח שעות נוספות.
האם לפקוד את יבשת אירופה שותתת הדם ועקובת הפיגועים? האם להמר על מערבה או מזרחה של היבשת או שמא לשים פעמיי לעבר יבשת אחרת מדממת פחות?
הזמן קצר והמלאכה מרובה שכן החופשה המיועדת קצרה, ההרכב המשפחתי מגוון וגם לפן הכלכלי יש פה משקל לא קטן. אז אולי לפקוד שוב את אחד מאיי יוון הקרובים – פתרון קל, קרוב, נוח וחסכוני? להחליט להמריא משדה התעופה הקטנטן בחיפה בקרבת מקום מגוריי ולהסתפק ב-2 היעדים היחידים שהוא מציע – לרנקה או קרפאטוס או שמא לגוון בכל זאת ולהשקיע קצת יותר ולהרחיק לעבר מערבה של יבשת אירופה בואכה הולנד או איטליה? אולי לנסות את מזרח יבשת אירופה או את אחת ממדינות יוגוסלביה המתפרקת?
או אז אני מוצאת את עצמי בודקת את הלאומים האתניים המתגוררים באיזור זה או אחר. כושלת בהכללה זו או אחרת. נופלת לעיוותי מציאות ולהכללות גסות ומסוכנות. מה נעשה מאיתנו? בכל מסעותיי בעולם בעבר הלא רחוק לא ישבתי וחקרתי טרם נסיעה את התפלגות הלאומים באיזור אליו אני נוסעת. ואם כבר עשיתי כן היה זה רק מתוך סקרנות ללמוד מעט על האיזור אליו אני נוסעת ולא מטעמי ביטחון. ההכללות ההרסניות והמתעתעות משתלטות גם עליי. המציאות מעוותת ואינה גורמת לי להתגאות בעצמי או ברבים מאיתנו.
השיקול העיקרי כרגע מבחינתי בקיץ 2016 הוא בטחוני! כה עצוב בעיניי. חיינו מתנהלים על גבי רולטה. גם אם איננו בעלי נפש החפצה בהימורים אנו נאלצים להמר שוב ושוב על חיינו ועל חיי יקירנו. ואם בהימורים עסקינן – החלטתי שביקור במקום שאינו אירופה אינו מעשי כרגע ומייקר את הנסיעה בכל מובן אפשרי וההימור יהיה בכל זאת על אירופה.
כמה עצוב לחשוב שרבים מאיתנו מתנהלים בדרך פתלתלה ועקלקלה בבואם לסגור חופשת קיץ קצרה ומתבקשת במציאות הישראלית העמוסה והמעייפת.
אז הנה אני עומדת לפני גלגל המזלות ומסובבת את הרולטה שוב ושוב עד שתיעצר….
החזיקו לי אצבעות!