רוצה להרגיש שייכת
רוצה להרגיש שייכת

רוצה להרגיש שייכת

שתפו

ס’ מהיישוב כישורית היא בעלת צרכים מיוחדים ונכה 100%  אבל רוצה להרגיש כמו כולם ולעבוד, אפילו במשרה חלקית – אלא שהמעסיקים מפלים אותה לרעה ונרתעים ממנה

ס’ (השם המלא שמור במערכת) בת ה-48 מהיישוב כישורית, מחפשת עבודה כבר זמן רב ללא הצלחה ואומרת כי היא חווה אפליה חוזרת ונשנית בשוק התעסוקה, מאחר שמעסיקים אינם ששים לצרף לצוות העובדים אנשים בעלי מוגבלויות.
היישוב כישורית נמצא מספר קילומטרים צפונית לכרמיאל, ומתגוררת בה אוכלוסייה של בוגרים בעלי צרכים מיוחדים. כישורית בנויה ומנוהלת כקיבוץ במסגרתו חברי כישורית יכולים לחיות חיים מלאים ועצמאיים בקהילה. היישוב מספק לחברים אפשרויות תעסוקה, פעילות פנאי ענפה וחוגים, מגורים אישיים, פיקוח וטיפול רפואי, שירותי סיעוד, והזדמנויות להשתלבות בקהילה הרחבה.
לדברי ס’ המתגוררת מזה כ-13 שנה בכישורית, היא נולדה כפגית וסובלת מ-100% נכות עקב בעיות נפשיות ומקבלת טיפול תרופתי מאזן. היא יודעת להתנסח ולהתבטא באופן סביר והיא שואפת להרגיש חלק מהחברה ולהשתלב בה, למרות הקשיים. לדבריה, נהגה להתנדב בעמותות ומוסדות רבים בכרמיאל, כגון ויצו, צלחת חמה, יד עזרא ושולמית והוועד למען החייל, אך היא מבקשת גם לעבוד בשכר אצל מעסיקים פרטיים, וכאן היא אומרת, כי היא נתקלת בבעיה. “אני מאמינה שיש לי כישורים ויכולות, אבל העובדה שאני מכישורית מרתיעה אנשים להעסיק אותי, אפילו בשכר סמלי או בהתנדבות” היא אומרת.
לדבריה, היא מסתדרת כמעט לבדה בכישורית בענייני הנקיון והכביסה וגם מתנהלת כמעט באופן עצמאי מבחינה כספית, אם כי מדגישה שהיא מודעת לכך שעליה לקבל ליווי ועזרה מהצוות במקום, על מנת שלא למעוד בדרך.
ס’ מציינת כי ביקרה במפעלים ומשרדים רבים בעיר, כשהיא מציעה את שירותיה כעובדת, אך ברגע שהמעסיקים שומעים כי היא מתגוררת בכישורית, הם מסרבים להעסיקה.
“אני רוצה לתרום ולעזור, אבל מרגישה שאף אחד לא נותן לי את האפשרות. מיד כששומעים שאני אישה בעלת צרכים מיוחדים בעלי המפעלים והמשרדים נרתעים ואומרים לי ‘לא תודה’ כאילו אני נגועה ויכולה להדביק אותם. אין לי שום בעיה לבצע עבודות כלליות, יש לי נסיון ואני מודעת ליכולת שלי, אני עובדת מסורה ונאמנה, חבל שלא מעניקים הזדמנות שווה לכל אדם ומסרבים לראות את הדברים החיוביים שיש בי, פשוט לא מוכנים לתת לי אפשרות להוכיח את עצמי. זה מתסכל, זה מעליב”.
ס’ טוענת כי היא רוצה לעבוד בעיקר כדי לשפר את מצבה הכלכלי: “הוריי ממשיכים ותומכים בי כספית, מקציבים עבורי מעט כסף מדי שבוע, אני קוראת לזה דמי כיס. אבל, ההורים מבוגרים ואני יודעת שבשלב כזה או אחר אצטרך לעמוד בזכות עצמי ולהיות עצמאית יותר, במסגרת כישורית. אני פונה לכל המעסיקים בכרמיאל, אם דרושה להם עובדת במשרה וחלקית, ללא דרישות מיוחדות, אני אשמח לקבל כל הצעה שתהיה מכובדת והגיונית”.
מעסיקים המעוניינים לסייע ולעזור, מוזמנים לפנות אל ס’ דרכנו, בטלפון 04-9587111, או במייל [email protected].

כתבה מעניינת:

שכונת רבין צילום צביקה מונר

ההגירה השלילית מכרמיאל: כמה תושבים ״אבדו״?

שתפומגמת ההגירה השלילית נמשכה גם ב-2020: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באותה שנה עזבו את …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.