בית / חדשות / חדשות כרמיאל / רנ”ג חנן ברוך מכרמיאל מצטיין הרמטכ”ל: אני מפקד בצבא ואשתי המפקדת בבית
רנ”ג חנן ברוך מכרמיאל מצטיין הרמטכ”ל: אני מפקד בצבא ואשתי המפקדת בבית
רנ”ג חנן ברוך מכרמיאל מצטיין הרמטכ”ל: אני מפקד בצבא ואשתי המפקדת בבית

רנ”ג חנן ברוך מכרמיאל מצטיין הרמטכ”ל: אני מפקד בצבא ואשתי המפקדת בבית

ברוך המשמש כרנ”ג יחידה בחיל החינוך בבסיס מחו”ה אלון וכאחראי על טקסי יום הזכרון בכרמיאל, מספר בראיון מיוחד ליום הזכרון ויום העצמאות: “מצד אחד יש תחושת גאווה שאתה עושה את זה בעיר שלך, ומצד שני יש הרגשה לא פשוטה לעמוד בבית העלמין כשאתה יודע על החבר הטוב שלך שקבור שם” 

 

את רנ”ג חנן ברוך (46) מכרמיאל, שקיבל את אות מצטיין הרמטכ”ל לפני מספר שבועות, מכירים רבים בכרמיאל: הוא יליד ותושב העיר, בנם של רוג’ר ורחל, מראשוני כרמיאל וממייסדיה.

רנ”ג ברוך, בן 46, נמנה על 100 ילדי העיר הראשונים, נשוי ליעל ואבא לעטרה בת 17, יהונתן בן 13 והראל הן ה-9. בין שאר התפקידים שהוא ממלא, הוא משמש כאחראי על טקסי יום הזכרון של חללי צה”ל בכרמיאל.

בשנת 1987 התגייס חנן ברוך לצבא ושירת כלוחם בחטיבת גולני, תחילה בשירות סדיר ובהמשך כאיש קבע. בשנת 1992, עבר לשרת בחיל החינוך בבסיס מחו”ה אלון, ושם הוא נמצא מזה למעלה מ-22 שנה. בשש השנים האחרונות הוא משמש כרנ”ג היחידה.

– האם תמיד חלמת להישאר בצבא?

“אני לא חושב שאף אחד חולם להישאר בצבא. במקרה שלי, כשהייתי במוצב עמוק בתוך לבנון, פנה אלי המג”ד וביקש לחתום קבע, וב-4 בלילה חתמתי. ההחלטה התקבלה יחד עם אבא. משנה אחת זה הפך לשנתיים ולשלוש. אני אוהב מאד את הצבא, מחובר לצבא בנשמתי העמוקה, ולכן המשכתי, אבל זה לא היה משהו מתוכנן. הייתי הרבה בלבנון, גם בשירות חובה וגם בקבע הראשוני. אבל זה מה שהראה לי את המשמעות. התקופה הראשונה שבה הרגשתי שאני שומר על המדינה ועושה משהו למען משפחתי שגרה בצפון, גרמה לי להישאר ולהמשיך במערכת ונתנה לי הזדמנות אדירה לתת מעצמי למען המדינה ולמען החיילים”.

רנ"ג חנן ברוך. עם בונה צבא בונה עם
רנ"ג חנן ברוך. עם בונה צבא בונה עם

– איך המשפחה מתמודדת עם אבא בשירות קבע, שלא כל-כך נמצא בבית?

“מי שבאמת משלם את המחיר לכך שאני משרת בשירות קבע תובעני מאד, זו המשפחה. המשפחה שלי, יעל וילדי, הם משפחה שמפרגנת בצורה בלתי רגילה, על השירות התובעני שלי, שיודעת לקבל ולהכיל את השירות הזה. אני מפקד בצבא, ויעל אשתי מפקדת בבית, וללא התמיכה שלה, היא משענת חיי. מאפשרת לי ללכת לפרוץ ולשלם מחיר כדי שאני אצליח ועל זה כמובן יש לי הערכה גדולה”.

– מה ייחודיות הבסיס שלך, והדברים שמשכו אותך להמשיך ולהישאר בשירות קבע?

“מחו”ה אלון לדעתי האישית, הוא הבסיס המיוחד ביותר בצה”ל שבו בעצם מאפשרים לחיילים לקבל הזדמנות לעשות שינוי עם עצמם קודם כל, והזדמנות ללכת לדרך חדשה, לא רק בצבא אלא בעיקר בחיים. אנחנו קוראים ליחידה שלנו הר ההזדמנויות. יש לנו חיילים שמוגדרים בצבא אוכלוסיות מיוחדות, כשבין האוכלוסיות יש עולים חדשים מ-40 מדינות בעולם בממוצע, רובם חיילים בודדים שמגיעים לקבל את השלמת העברית שלהם. מלבד זאת אנחנו מנסים לחבר אותם לזהות הישראלית והם עושים אצלנו גם טירונות וגם אולפן בעברית ואחר כך יוצאים לצבא הגדול כשהם יותר מוכנים, גם מנטאלית וגם רוחנית. גם השפה קיימת, וגם הרגשת השייכות למדינה מתחזקת. יש לנו פלוגות של בני העדה האתיופית שמוביל חיל החינוך ומחו”ה אלון, ומאפשרים קורסים ומעבר לתפקידים משמעותיים. יש היום המון מפקדים וקצינים שהתחילו בקורס.

יש לנו גם חיילות אית”ן (חג”ם בעבר), שעושות אצלנו טירונות ועוד אוכלוסיות שונות עם בעיות נפשיות שעוברות אצלנו הכנה לגיוס. בבסיס קיימת עוד מגמה שמטרתה השלמת השכלה ללוחמים בשם קורס תג”ת. הם יכולים להשלים תעודת בגרות ו-12 שנות לימוד”.

– ספר מעט על הנשים המשרתות בחיל החינוך בתפקידי מפתח.

“מה שמאפיין את חיל החינוך בעצם שרוב הסגלים שלנו הן נשים. ביחידה כל כך גדולה, יש כמות אדירה של מפקדים, בקנה מידה שלא קיים ביחידות אחרות בצבא, וכמות גדולה מאד של חיילים. אני נמצא שם כזיכרון ארגוני, מוביל את תחום המשמעת ביחידה. לאורך הרבה שנים אני עוסק בחינוך ורואה את עצמי כאיש חינוך ומאמין בחינוך בכלל ובפרט בצבא. כשאנחנו מדברים על כור היתוך וצבא העם, מחו”ה אלון מהווה מודל לחיקוי בצבא. זו בעצם עשייה מדהימה שבשנים האחרונות כל פורום המפקדים הבכיר בצהל נחשף אליה ומגיע לביקורים בבסיס.

“באגף כוח אדם בצה”ל (אכ”א), אומרים “עם בונה צבא בונה עם”, עוד מהאמירות הבלתי נשכחות של בן גוריון, ומכיוון שצה”ל הוא צבא העם אנחנו לא בוחרים את מי לגייס. עם כל המורכבות של לפקד על אוכלוסיות מורכבות שצריך להתמודד איתן, צה”ל מחליט לגייס אותן ולהישאר עם המושג צבא העם. הכי קל היה לא לגייס את מי שקשה לו, מי שצריך להשקיע אנרגיות. אבל דווקא בגלל שלא חושבים רק על הצבא אלא על העתיד של האנשים, על העתיד של המדינה, החיילים האלה עוברים דרך מדהימה בצבא ויש הצלחות אדירות בצבא. חיילים שהגיעו מקיצון אחד מגיעים לקיצון אחר, הופכים להיות מפקדים ומ”פים. פעם היו אומרים שאין סיכוי שיגייסו אותם. זו לדעתי הסביבה העיקרית של ההתעסקות באוכלוסיות. אני מאד מאמין ומתחבר לדרך הזו, אולי בגלל שאני רואה את התוצאות מול העיניים, אני רואה את היופי בחינוך ואת ההצלחות האדירות.

“עד היום אני עומד בטקס השבעה ומתרגש ואפילו מזיל דמעה מדי פעם, וכל זה בעיקר בגלל שאתה מפקד על חיילים, עוסק במתן משהו למען החייל, זה משהו אדיר, זה משהו שמתחברים אליו בנשמה, וזה מה שאני עושה כל כך הרבה שנים שם”.

– תוכל לספר מעט על הפרויקטים שאתה מוביל?

“יש לי עוד לא מעט עיסוקים. לקחתי לא מעט פרוקייטים – אני מוביל כבר בשנה השלישית פרוייקט קישורי חיים – פעם בשבוע מגיעים אנשים עם פיגור שכלי, ואנחנו משלבים אותם במחלקות ליום עבודה, ואחר כך עוברים שיעור בנושא חינוך ואוכלים איתנו צהריים. אחת הכיתות היא מכרמיאל. באירועים גדולים, כמו טקס יום השואה והגבורה, הם עומדים איתנו. לא קשה להבדיל שהם עם צרכים מיוחדים. זה חלק מההווי החינוכי. אני מאמין שאנשים שנוגעים באוכלוסיה ייחודית כזו, כשיפגשו אותם באזרחות יהיה להם הרבה יותר קל, ואחרי שאתה נוגע באנשים האלה אתה הופך להיות אדם טוב יותר, והמטרה שלי שיהיו אנשים טובים יותר”.

– טקס יום הזיכרון בכרמיאל נמצא תחת אחריותך.

“מחו”ה אלון מבצע כל יום הזיכרון את משמר הכבוד הממלכתי. זו השנה החמישית שאני עושה את הטקס הממלכתי ביום הזיכרון בכרמיאל. אני לצערי מכיר חברים שקבורים שם, חברים טובים מאד. מצד אחד יש תחושת גאווה שאתה עושה את זה בעיר שלך, ומצד שני יש הרגשה לא פשוטה לעמוד בבית העלמין כשאתה יודע על החבר הטוב שלך שקבור שם. זו גאווה גדולה לבצע את הטקס בכרמיאל כבן ויליד העיר”.

– בשבוע האחרון צויין יום השואה והגבורה. איך אתה מרגיש ביום כזה, כבן הדור שני לניצולי שואה?

“סבתי נפטרה ממש לפני כמה חודשים. בשנה שעברה יצאתי בפעם השנייה למשלחת לפולין, עם משלחת מאד גדולה וייחודית בה השתתף גם קצין המודיעין הראשי וראש אגף המודיעין בצה”ל. הייתי שם במשך שבוע, ביצעתי המון טקסים. אחד הדברים המרגשים, היה שגם סגן הרמטכ”ל של צבא פולין הצטרף לטקס ביחד עם עוד 90 קצינים.

“בפעם השנייה שנסעתי למשלחת זה היה מעמד מאד מרגש, כשממש לפני כן יצא לי לנסוע לסבתי ולדבר איתה, לשמוע את הסיפורים של סבתא ניצולת שואה, חברה בארגון הפרטיזנים, ניצולת גטו לודג’. כל משפחתה נספתה מלבד אחותה. חודשיים וחצי, ממש חודש וחצי אחרי בר המצווה של הבן שלי, היא נפטרה. זו הייתה שנה מורכבת עבורי, ואחרי זה החיים ממשיכים כמובן. ואז הגיעה ההצטיינות, יש עליות וירידות”.

– איך הרגשת במעמד קבלת אות מצטיין הרמטכ”ל?

“זה היה אחד מהשיאים שלי בשבועות האחרונים. המשפחה הגיעה לטקס עם הרמטכ”ל. למרות שכל החיים אני עוסק בטקסים, אתה חושב שאתה כבר לא מתרגש מדבר – ופתאום אתה מוצא את עצמך מתרגש. הייתי המצטיין היחיד מאגף כוח האדם בצה”ל, וזה מרגש מאד. המעמד הוא מאד מיוחד ומשמעותי. אין יותר גבוה מזה בצבא. אני בעיקר מעריך את המפקדים שלי, מפקדת בסיס מחו”ה אלון, סא”ל קרן קמרינסקי, ומפקד מערך מג”ן, אל”מ רז קרני, שתמכו בי לאורך כל כך הרבה שנים ועזרו לי כמובן להגיע למעמד הזה. שני מפקדים מאד אהובים וראויים.

“אני חושב שהגיוס לצה”ל הוא מעבר לחובה המוסרית שלנו כאזרחי המדינה, הוא הרבה יותר מזה. הוא ערך לכל דבר. יש בגיוס לצה”ל איזושהי דרך שכל חייל חייב לעשות, וכשהוא עושה אותה, הוא מה שנקרא בתוך ההתבגרות שלו. קורים דברים מופלאים של שינוי מדהים לכל חייל, מעבר כמובן לחובה החברתית שלנו, שאינה ניתנת למחלוקת לדעתי. יש תוצאות מדהימות שהצבא נותן לנו חזרה. פתחתי בעם בונה צבא – צבא בונה עם. אני מאמין שהצבא מחזק את העם חברתית, רוחנית וכמובן ביטחונית ללא ספק. ללא הצבא הזה כמו שהוא נראה היום, הינו צבא אחר לגמרי ואני מקווה שנמשיך להיות צבא העם, על כל המשמעות של המילה, בדיוק כמו שבן גוריון רצה שנהיה”.

שתפו

כתבה מעניינת:

בחירות כנסת 2019-04-09

יום הבוחר

הבחירות לכנסת נפתחו בכרמיאל כסדרן – למעט כמה דיווחים על עיכובים במספר קלפיות מאת גיל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link