בית / חדשות / חדשות כרמיאל / שלוש מדרגות לחופש
חדשות כרמיאל

שלוש מדרגות לחופש

שתפו

רונית בן נאור (52) נכה על כסא גלגלים, אינה יכולה לצאת בחצי השנה האחרונה מפתח דירתה. בעיות בירוקרטיה וסחבת במשרד הבינוי מונעות את פתרון בעיית הנגישות מביתה לרחוב, שמסתכמת בשלוש מדרגות בלבד. בן נאור: “אני חיה בכלוב של זהב ותלויה לגמרי בטוב לבם של אנשים אחרים”

שלוש מדרגות, זה כל מה שמפריד בין רונית בן נאור (52) תושבת כרמיאל ונכה על כסא גלגלים, לבין החופש. רונית המתגוררת לבד בדירת עמיגור בקומת קרקע, כלואה בביתה מזה כחצי שנה, משום שאינה יכולה לצאת לרחוב. לדבריה, במשרד הבינוי לא ממהרים לפתור את בעיית הנגישות, בגלל ענייני בירוקרטיה וסחבת.

בן נאור, לשעבר עצמאית ובעלת עסק ובהמשך עובדת שכירה, ניהלה עד לפני כחצי שנה חנות בגדים לנשים. מזה שנים היא סובלת ממחלה הפוגעת במערכת העצבים שלה, מחלה אשר הלכה והחמירה עם הזמן, עד כדי כך שנאלצה להתנייד עם קביים. בחודש דצמבר האחרון עברה ניתוח בעמוד השדרה שאמור היה לפתור חלקית את הבעייה, אולם התוצאה הייתה הפוכה ומאז נזקקת רונית לכסא גלגלים.

המוסד לביטוח לאומי קבע לבן נאור נכות כללית ורפואית בשיעור 95%, מה שמקנה לה קיצבת נכות – שהיא מקור ההכנסה היחיד שלה. בוועדה הרפואית אליה ניגשה לצורך קבלת עזרה בניידות, נקבע לה שיעור של 90%, וצויין כי היא איננה יכולה לעמוד או ללכת וכי היא זקוקה לכסא גלגלים על מנת להתנייד. עם זאת, צויין כי איננה זקוקה לכסא הגלגלים לצמיתות.

בעקבות קביעת נכותה של רונית, השקיע משרד הבינוי סכומי כסף גדולים בהסבת דירתה באופן מלא לנגישות לנכים. אבל העבודה לא הושלמה מסיבות שונות, והבעייה המרכזית נותרה בעינה – בין הדירה למפלס הרחוב, מפרידות שלוש מדרגות גבוהות שמונעות מרונית לצאת החוצה. לדבריה, “אחרי השיפוצים הבית שלי הפך לארמון אמיתי לאדם נכה, וכך אני מרגישה – שאני חיה בתוך כלוב של זהב, בלי שאוכל לצאת מהבית”.

היא מוסיפה: “עד לניתוח בדצמבר עוד איכשהו הסתדרתי עם קביים, וגם אבי המבוגר בן ה-84 שמתגורר בכרמיאל עזר לי מאוד. אבל מאז הניתוח אני מרותקת לכסא גלגלים, לאבא שלי אין אפשרות להוריד אותי ולהעלות אותי לבית. כמה פעמים נאלצתי לצאת לשיקום ממושך, ניתוח נוסף ובדיקות, שילמתי מכיסי לאחד השכנים כדי שיעזור לי ויוריד אותי במדרגות. בחזרה, כשהיה צריך להעלות אותי, הוא התקשה מאוד ונאלצנו לפנות בבקשה לעזרה לאנשים שעברו ברחוב. זה מתסכל”.

בן נאור מספרת כי “שלוש המדרגות מהבניין לרחוב, הן כל-כך מעט, אבל כל-כך הרבה. אני לא יכולה לצאת לקניות, לסידורים, לבצע בדיקות רפואיות, לקנות תרופות, להביא מסמכים, לקבל התחייבויות רפואיות. בינתיים אני תלויה לגמרי בטוב לבם של אנשים, נעזרת בבני משפחה וחברות טובות, בעצם בכל מי שמוכן לעזור. אני תלויה באופן מוחלט באנשים, לא אחת מביאים לי בעת הקניות מוצרים שלא ממש רציתי, אבל בגלל שעושים לי טובה, אני מתביישת להעיר להם”.

בעקבות נכותה, פנתה רונית לפני מספר חודשים אל משרד הבינוי על-מנת לבקש פתרון שיאפשר לה לצאת מהבית. בשלב הראשון נמסר לה כי לא ניתן לסלול רמפה לרחוב, משום שהמדרגות תלולות מדי וכי הפתרון המתאים היחיד הוא התקנת מעלון ישירות מביתה למפלס הרחוב. היא הביאה את כל האישורים הדרושים המעידים כי איננה יכולה לעמוד או ללכת בעצמה. השבוע נמסר לה כי יש לבצע את כל התהליך מחדש, משום שהגורמים הרלוונטיים לא הגישו את המסמכים הנכונים.

רונית אומרת כי אינה מבינה על שום מה הסחבת בעניינה: “עד כמה שאני מבינה אני עומדת בקריטריונים הדרושים. מדוע בעת מתן האישור לשיפוצים בביתי, לא ניתנו גם האישורים לפתרון הנגישות מהבית לרחוב? הרי משרד הבינוי השקיע עשרות אלפי שקלים בהכנת הבית שלי כדי שיהיה נגיש לנכים, אבל אני מרגישה שמתחשבנים איתי כעת על סכום קטן בהרבה, רק בגלל בירוקרטיה מיותרת”.

רונית פנתה אל עורכת הדין תמר גופר-רז אשר מייצגת אותה בכל הנושאים המשפטיים מול הגורמים השונים. “אני אף פעם לא יצאתי למאבק, אינני יודעת להילחם על זכותי” היא אומרת. “עו”ד גופר-רז היא ממש מלאך, בכך שהיא מוכנה להירתם למעני ולהילחם עבורי. אני גם מודה לחברת עמיגור שביצעה את השיפוץ בצורה מהירה ויעילה, קיצרה הליכים והתחשבה בי במאת האחוזים”.

עו”ד תמר גופר-רז מכרמיאל, המלווה את רונית בשנתיים האחרונות באופן שוטף בהתמודדותה מול הרשויות השונות, מספרת: “ככל הידוע לי ישנה סחבת רבה, לצערי הרב יש להיאבק על כל דבר קטן. הנושא נמצא בבחינה של משרד הבינוי, ועד כמה שהבנתי יש צורך לבצע כעת פניה חוזרת, על מנת להגיש בקשה נוספת, ושוב להמציא כל המסמכים מחדש. אנשים במצבה של רונית צריכים להתמודד עם כל-כך הרבה בירוקרטיה. גם אם מגיעות לך זכויות, אתה צריך לתבוע אותן, למלא טפסים ולהגיש, לחכות לתשובה, ואז להגיש עוד טפסים. זה תהליך ארוך ומייגע שגם אדם בריא לחלוטין יתקשה להתמודד עימו, קל וחומר אדם הסובל מנכות ומוגבל בניידות שלו. למרבה הצער אין בארץ גוף אחד שאחראי בלעדית על הטיפול בנכים, וזה יוצר מצב שבו יד אחת לא יודעת מה עושה היד השניה, אין תיאום בין הרשויות והמוסדות. בסופו של דבר זה פוגע כמובן באדם הנכה. נקודת האור היחידה היא שהמוסד לביטוח לאומי בכרמיאל הלך לקראת רונית, תוך גילוי אמפתיה רבה והתחשבות. חבל שגם במשרד הבינוי לא מגלים אמפתיה כזו”.

בתגובה נמסר ע”י אריאל רוזנברג, דובר משרד הבינוי: “וועדה רפואית המורכבת מ-3 פרופסורים, מנהלי מחלקות בתי חולים, קבעה בישיבתה מיום 3.6.15 כי הגב’ רונית בן נאור, מתקשה בהליכה אך אינה מרותקת לכיסא גלגלים ולפיכך אין הכרח רפואי לאישור רמפה. ועדת פרפלגים (מוגבלים בניידות) אישרה סיוע בסך 23,851 ש”ח לביצוע שינוי חוץ, דהיינו שביל גישה לבית. בנוסף אושרה לסיוע בסך 47,170 ש”ח לביצוע שינוי פנים הדירה. יודגש, בדיקה עם מפקח הנדסי של חב’ עמיגור העלתה כי טרם הוגשה בקשה למעלון ע”י הפונה. כאשר תוגש בקשה זו, היא תועבר לדיון בוועדת חריגים”.

כתבה מעניינת:

משה קונינסקי מצביע בחירות קלפי כרמיאל

ראש העיר הצביע והשפיע – ואתם?

שתפומערכת פורטל זהר.נט הבוקר (שלישי) יצאו ראש העיר משה קונינסקי ורעייתו סוזי לממש את זכותם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.