Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => שמחה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => שמחה על כל מה שיש. ויש
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 81
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1567
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 357
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => שמחה על כל מה שיש. ויש
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => שמחה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

שמחה על כל מה שיש. ויש

שתפו

בחודש האחרון, עבדתי עם הקבוצה שאותה אני מנחה, על רגעים של כאב, של כעס, של  פחד.  נשים אמרו לי: למה, למה אני צריכה להעלות שוב את הכעס? אני לא רוצה להיות בו! ואז בעקבות ההודיה לילדה הקטנה שבי – זה מה שיצא ממני:

הכל צפוף,

דחוס,

אני צריכה מרחב,

לא יכולה יותר לרוץ,

אני חייבת לעצור הכל .

לא יכולה  עוד.

לא יכולה עוד לזעוק.

הזעקה שלי היא השתיקה.

הזעקה שלי היא חוסר התנועה

קיפאון, קיבעון .

וכשאני שם,

עוצרת את הנשימה,

אני לרגע לא שם וזה מרגיש נוח ,

זה מביא את השלווה.

אני נושמת אותה פנימה,

היא מרחיבה,

מניעה,

ואני שוב שטה לי בקלילות,

וואו איזו תחושה!

מאבדת שליטה,

נהנית מהרגע הזה ,

של לאבד

את  היש,

כי היש הוא כל-כך

לא יש!!!

וכשאני חוזרת משם,

אני  פוקחת עיניים,

מביטה, לא מבינה,

שואלת, תוהה,

שוברת, נשברת,

משנה, משתנה.

יוצרת יש

קרוב יותר, נעים יותר,

יש שאפשר לשקוע לתוכו,

להיות בו, לבטוח בו.

ואז גם כשעוד איום מגיע,

אני כבר במקום יותר בטוח,

מביטה בנקודות האור המעטות שבו

והן מתעצמות, והן הופכות

לאור גדול,

לאור שכיף להביט בו,

להתבונן בו,

להיות האור

שבי.

להיות האור

שאני.

להביא לחיי גוונים אחרים,

מנגינות אחרות.

לחוש אותם.

להיות  איתם.

להיות האני שבהם.

ההם שהם גם בי.

זהו התהליך שעברתי. במקום מאוד קשה עצרתי את החיים, לא מעט שנים ואז לאט-לאט שיניתי, בניתי, התפתחתי. נכון, יש עוד מקומות בחיי שמחכים שהאור שבי יגיע גם אליהם, אבל אני שמחה על כל מה שיש.  ויש.

מאיה קצמן

דוא”ל [email protected]

כתבה מעניינת:

מסכת בד דטוקס מאג'יריי

אזעקת טרנד: קוסמטיקה ״שחורה״

שתפומסכת פחם, אבקת יהלומים גרוסה ותמצית אבן המטייט – הכירו את הרכיבים השחורים שיסייעו לכם …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *