שמלת הערב הארוכה

היי קוראים שלי, לפני הכל תודה לכל מי שפנה אלי אישית ברחוב כדי לשאול למה אני לא כותבת יותר בעיתון. אז למעשה, יצאתי לחופשה שקצת התארכה. באמת שהכל בסדר, התגובות שלכם מחממות את הלב ומעניקות לי כוח להמשיך לכתוב לכם. את הסיפור היום אני מקדישה לאבא של חבר ילדות, שממש המתין בסבלנות שאני אכתוב, אז יוסי באהבה ממני אליך.
היא נכנסה לאולם האירועים שהיה הומה אדם, רוב הפרצופים התמקדו בה. היא חייכה לעצמה בלב, לקחה לעצמה כוס משקה והתיישבה ליד אחד משולחנות הבר. פתאום הרגישה מאחור שמזיזים את שערה הגולש ונושקים לצווארה. גופה הצטמרר, ריח גופו היה כל כך חזק והיא הייתה מכורה לו, היא זיהתה את הריח, גם אם יעברו שנים היא עדיין תזכור אותו. הוא לחש באוזנה ‘אני אוהב את הבושם שלך’ והיא החזירה לו ‘כמה לבבות נשברו בגללך הערב’. הוא משיב ‘את שלי, עוד לא התרגלת’ היא השיבה, ‘לא – אתה לא התרגלת. כיף לך להשתעשע בי כשנוח לך’.

היא לגמה שלוק אחרון מהמשקה, הסתובבה ואמרה לו, ‘פנק אותי בכוס חדשה’. הוא חייך וניגש לבר. כשחזר לשולחן מצא פתק – ‘אני בגינת האולם, מאחור’.

הוא יצא ומצא אותה במרפסת שפונה לנוף הים והתקרב. היא הסתובבה, הניחה את הכוסות על מעקה המרפסת ונשקה על שפתיו. הוא חיבק אותה ולחש באוזנה ‘לא תשתני לעולם… שמלת ערב הארוכה ואת ללא תחתונים’. ’ממתי זה מפריע לך’ היא שאלה. הוא השיב בשאלה ‘מתי באמת תהיי שלי‘. הביטה בו – ‘אני יהיה שלך כשתפסיק לפחד מהפחד, שלא יעבור לך בראש מה שעובר לך עכשיו, אם לא היית פה, גבר אחר היה נהנה מזה שאני לא לובשת דבר מתחת’.

הוא ליטף את ישבנה ולחש בקריצה, ‘הוא גדל קצת ואני אוהב… אני אוהב גם את החזה הגדול שלך’. היא הוציאה מפתח ולחשה, ‘תגיע לחדר הזה בסיום החופה, אני אמתין’.

כשהגיע לחדר היא חיכתה לו על השיש בשירותים. הוא התקרב, היא חיבקה אותו ברגליה, הוא הרים את שמלתה ולחש לאוזניה ‘יום נישואין שמח אישה שלי’….

שבת שלום, מלאה סקס, אהבה ומשחקי תפקידים…