שמש, רוח, מים, אחדות על השמיים

שתפו

כשיש עוד משהו שאנחנו צריכים לשפר, אנחנו יוצרים לעצמנו מפגשים, עד שאנחנו שמים-לב, לומדים, משנים.

מקום אחד כזה בחיי היה היחס שלי אל הדת.  שנים היתה בי התנגדות לכל מה שרק הריח כמו דת ולא משנה איזו.  אף פעם לא הייתי לא בבית כנסת, לא בכנסייה ולא במסגד.  המקומות האלו גרמו לי לדחייה.  לא יכולתי להביט בציורים של ציירים מפורסמים שציירו נושאים שקשורים בבריאה,בישו, בסיפורי המקרא, קול צליל שהזכיר לי תפילה, עשה לי  רע.  הייתי מאוד פאנטית, בדת, האנטי דתית שלי.

כשהאחיינית שלי, נפלה לתוך תהום הסמים –  קיבלתי אותה לגמרי, אבל כשבחיפושיה אחר הדרך שלה אל עצמה היא  חזרה בתשובה, הרגשתי שהיא נוטשת את עולמי והדרכים שלנו נפרדו.

אבל אז, כשלמדתי קינסיולוגיה, ישבה לידי ליאורה, לאחר השרות הצבאי, ליאורה נסעה לדרום אמריקה וחצתה לבד את היבשת בחיפוש אחר שורשי המאיה.  היא חיה בשבטים אינדיאניים, ובאחד הטקסים הללו, אמר לה ראש השבט: מה את מחפשת כאן? את כל מה שאת מחפשת תמצאי בשורשים שלך.  ביהדות.  היא חזרה ארצה וחזרה בתשובה.  כשפגשתי אותה היא היתה אמא לשבעה ילדים, אבל בעיניים נשאר עוד ברק השובבות והמרדנות.  זו היא שלימדה אותי שהאמונה באלוהים לא משנה את טבע האדם. החיבור הזה שנוצר בינינו, איפשר לי לקבל שוב את האחיינית שלי עם כל קשת האמונות והחוויות שלה.

ואז הגיעו אלי הרבה מאוד דתיים וחרדים לטיפול.  במיוחד נכנסה לליבי משפחה מרובת ילדים.  שני בני הזוג עובדים וממשים את עצמם וחולקים את עבודות הבית והטיפול בילדים בשוויון מופתי.  למרות שהם  ידעו שאני לא דתיה ואפילו לא שומרת מסורת, הם סמכו עלי לגמרי.  התחברנו מהמקום הרוחני, מהמקום שגם אני, גם הם מאמינים בו. הנחנו בצד את המחלוקות שבינינו וכך יכולנו לדבר שעות.  לא הרגשתי עוד מאויימת.

ואז יום אחד פגשתי אישה דתיה בת 82, שמקפידה על כל המצוות , לא  כי צריך, אלא בגלל שהיא מבינה את הסיבה של הסיבה של הסיבה לקיומם ושומרת עליהם באהבה רבה.  אישה שסוגדת לטבע כי אלוהים נמצא בכל, מכירה כל פרח וצמח, אישה סקרנית, עם פתיחות מדהימה, למדה ערבית כי רצתה לקרא את הקוראן במקור, אישה אופטימית, שברגעים מאתגרים היא מודה לאל כמעט כמו שאני מודה לכל אתגר על האפשרות לצמוח מתוכו. במחיצתה אני  יכולה להקשיב לדרשה, לשמוע את המאחד בינינו, לנסות ולהבין אותו גם מנקודת מבט אחרת.

באמצעות כל אותם המפגשים, הגעתי למקום טוב, למקום שלו.  מחבקת את האמונה שבי, מבלי לשפוט את אמונותיהם של האחרים.

מאיה קצמן

דוא”ל [email protected]

כתבה מעניינת:

חיית מחמד ובעלים תחרות 2019-02

שתי טיפות מחמד

שתפוהתחרות ״שתי טיפות מחמד״ יוצאת לדרך. מי הכי דומה לחיית המחמד שלו? תחרות הפרסים הגדולה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.