Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1449156900:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 11734
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => שקט
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => שקט
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => אני אוהבת לרדת לבר המקומי ולשבת לי לבד בשקט, לשתות לי את כוס הבירה או היין שלי, להסתכל על הזוגות על הבר, או על זוג בחורים שבאים לצוד להם איזו יפיפיה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 79
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 503
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/12/זוג-1020.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => שקט
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => אני אוהבת לרדת לבר המקומי ולשבת לי לבד בשקט, לשתות לי את כוס הבירה או היין שלי, להסתכל על הזוגות על הבר, או על זוג בחורים שבאים לצוד להם איזו יפיפיה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => שקט
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

שקט

03/12/15 Uncategorized 503 צפיות

שתפו

סיפור קצר. כל קשר בין דמויות במציאות לדמויות ולעלילה בסיפור – מקרי בלבד…

אני אוהבת לרדת לבר המקומי ולשבת לי לבד בשקט, לשתות לי את כוס הבירה או היין שלי, להסתכל על הזוגות על הבר, או על זוג בחורים שבאים לצוד להם איזו יפיפיה.

אני אוהבת את השקט הזה. מרגישה בטוח. כל הרעש מסביבי, המוסיקה יכולה לדפוק ברקע כמו שעון קוקייה.

ואני פשוט בשקט שלי, יושבת וחושבת כמה החיים מצחיקים, עצובים ואולי בכלל זה אנחנו שמזמנים לחיים שלנו צחוק או עצב. אתה לא אהבת את השקט שלי. כל פעם שהייתי יורדת לבד בלעדיך. אני מכירה אותך. מגיל 14 אנחנו ביחד. אולי אתה צודק, זה לא בסדר מצידי שאף פעם לא שאלתי אם אתה רוצה לבוא איתי. אבל בשבילי זה היה השקט שלי, כמו שלא ממש שיתפתי פעולה עם בחורים שהתחילו איתי, לא ממש רציתי שאתה תיכנס לי לתוך השקט.

אז אחרי עשר שנים ביחד, יום אחד אני חוזרת מהעבודה, מתארגנת לצאת לבר שלי. אתה אומר לי לשבת. אני יושבת ואתה אומר לי כך “מאיה, מעכשיו יהיה לך כמה שקט שאת צריכה, אני עוזב. יש לי דירה חדשה, אני משאיר לך הכל, אני לוקח רק את הבגדים שלי, נעליים וכאלה”.

אני יושבת המומה. מה קרה לך, זה באמת כל כך מפריע לך שפעם בשבוע אני רוצה קצת לבד?

“אין קשר, אני פשוט לא אוהב אותך”.

אני לוקחת את המעיל שלי ויורדת לבר המקומי. מתיישבת במקום הקבוע שלי ומחפשת את ערן הברמן. ניגש אלי ברמן אחר. מה תשתי הוא שואל. אני עונה ברגיל. הוא עונה סליחה אני חדש, חומד את בסדר? רוצה קצת מים? אני אפילו לא מרגישה שהדמעות יורדות. פתאום ערן נכנס. הברמן החדש ניגש אליו, מסמן לו שאני מחפשת אותו. לפעמים היה מתפלק לי והייתי מתקשקשת עם ערן על החיים, כאילו היה לי בא גבר אחר לדבר איתו שיעשה לי רעש קצת אחר.

ערן ניגש אלי: “מאיה, מה קורה? בואי נצא”. אנחנו יוצאים מהבר, נכנסים לרכב שלו ואני נשברת. איך בן אדם יוכל לומר לי שהוא לא אוהב אותי יותר. עשר שנים ביחד, הוא הכל בשבילי, איך זה נגמר לו, איך יש לו כבר דירה ומה הוא חושב שאם הוא משאיר לי הכל, זה יעשה את זה יותר קל?

ערן שותק ומלטף לי את הראש. “מאיה לא משנה מה אני אגיד עכשיו, את כואבת וזה בסדר, אבל תחשבי רגע על השיחות האחרונות שלנו. את הרגשת שהוא כבר לא מאושר איתך וכל דבר עיצבן אותו. אם הוא שלך הוא יחזור ואם לא יגיע אחד אחר. את באה לשקט שלך?”

אני מנגבת את הדמעות, יוצאת מהרכב וערן מחבק אותי, מנשק לי את הראש ואומר לי אני שמח שהשקט שלך אצלי. בכל זאת כבר חמש שנים את באה לבר שלי בשביל השקט שלך…

אנחנו נכנסים לבר, אתה מוזג לי וויסקי. תשתי, את צריכה את זה. פתאום אני קולטת את שני הבחורים הקבועים  נכנסים לצוד נשים או למצוא אישה לחיים. נכנסים ולא לבד עם שתי בחורות שאף פעם לא ראיתי.

אחד הבחורים ניגש לערן: פנק אותנו… ערן מחייך ומוזג להם, זה עליי נעם. ככה אני יודעת אחרי חמש שנים, שלאחד מהם קוראים נעם.

נעם מחייך אלי ניגש ואומר לי נעים מאוד נעם, אני עונה אני מאיה ושואלת לא נכנסת עם בחורה, אה?

“כן, אלה דיקלה ואפרת חברות ילדות שלי ושל תומר, למדנו יחד, הן גרות בהודו. באו לבקר. את כל הזמן יושבת לבד מה הקטע, אולי תבואי לשבת איתנו”. אני מחייכת ועונה למה לא. אני לא כזה פעילה בשיחה ומדי פעם אני וערן שולחים מבט נבוך אחד לשנייה. שלוש בבוקר, המקום מפוצץ אנשים. אני מחליטה לפרוש, נעם שואל “אפשר את הפון שלך להזמין אותך לדייט, כמו שצריך בלי כל מיני ידידים שישלחו לך מבטים”. אני מחייכת וקצת שיכורה. ערן לא ידיד, הוא יהיה בעלי יום אחד. נעם מחייך נבוך ומבקש סליחה. אני צוחקת ואומרת לו “תדע לך האהבה שלך ממתינה לך מעבר לפינה, תפתח את העיניים ואת הראש, אתה כבר חמש שנים מגיע לפה כל פעם עם אחרת, חלק היו לתקופות ארוכות. אני לא אומרת שלא, אבל תחשוב על זה, אולי אתה מפספס משהו. אני נושקת לנעם על השפתיים מאחלת לכולם לילה טוב ובהצלחה בחיים, עושה שלום עם היד לערן והולכת.

ככה עוברים חודשים. אני לא הולכת ללימודים. לא ממש יוצאת מהבית. ישנה רוב היום, לא עונה לפון. טוב רק לאמא שלי ולדפי חברה שלי.

ערן מחפש אותי ואני בבועה שלי ואז יום שישי שתים עשרה בלילה, דפיקה בדלת. אני יוצאת מהמקלחת, פותחת ערן עומד שם. “טוב תשמעי לקח לי חודשים אבל זהו אני כאן. אני מאוהב בך קשות והכי שמח בעולם שהוא קם ויצא לך מהחיים. עכשיו תחליטי, אם את רוצה שאני אכנס לחיים שלך. אני עומדת כולי רטובה עם חלוק מגבת. “אתה מתכוון עוד לעמוד שעות בפתח של הבית?” ערן צוחק, מחבק אותי חזק, נושק לי על הראש את הנשיקה המיוחדת שלו. “את עוברת לגור אצלי, תקחי רק את הבגדים שלך”. אני מתלבשת, מכינה תיק ואנחנו נוסעים לדירה של ערן. טוב זו לא דירה, זו עיר…

ערן מחבק אותי ושואל “אני יכול לנשק אותך”, אני אומרת רצוי זה מרגיש לי כל כך שונה. בכל זאת זה הבחור השני שלי בחיים, זה מרגיש לי כל כך שונה ונכון. אנחנו מתישבים על הספה, ערן מוריד חולצה וגם את שלי ומנשק כל חלק שהוא רק יכול. הוא לוחש לי באוזן “חמש שנים חלמתי על זה”. אני מסמיקה ושואלת למה לא אמרת כלום. הוא עונה “אני לא מניאק שינצל חולשה של אישה כי יש לה בעיות עם בן הזוג שלה. כבר אמרתי לך אם משהו הוא שלך, אז הוא שלך, הוא יגיע ברגע הנכון”.

אנחנו עושים אהבה כמו שבחיים שלי לא עשיתי ומתחתנים חודשיים אחרי. היום אני וערן כבר 15 שנה יחד, שני ילדים מקסימים, מנהלים בר תל אביב. כשאני אני רוצה קצת שקט בכל הבלגן של החיים, אני כבר לא הולכת לפאב, אלא יורדת לחוף הים שמתחת לדירה שלנו.

שיהיה סוף שבוע של חום ואהבה אהבה שמעבר לפינה.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024