על פי ההערכות, כ-7.5% מהאוכלוסייה יסבלו במהלך חייהם לפחות מבקע מפשעתי אחד.
אותו בקע שאמנם לא תמיד מהווה סכנה, יכול בהחלט לגרום לכאבים ולתחושת אי–נוחות עבור הסובלים ממנו. קיימים סוגים שונים של בקעים שיכולים להיגרם ולהיווצר מסיבות שונות ועבור פלחי אוכלוסייה שונים. לעומת זאת, הפתרון בדרך כלל יהיה ברור, אחיד וכזה שלרוב פותר את הבעיה. הנה כל מה שתצטרכו לדעת על ניתוח בקע מפשעתי.
מה זה בקע?
בקע נקרא לעיתים גם שבר, הרניה או בשם שרובינו מכירים – קילה. מדובר בבליטה שנוצרת עקב דחיפה של איבר אחר דרך דופן הבטן. בקע מפשעתי (Inguinal hernia), הוא סוג הבקע הנפוץ והשכיח ביותר, הוא פורץ באזור דופן הבטן בדרך כלל בנקודה חלשה בשרירים באזור.
הכאבים הנגרמים בעקבותיו יכולים להיות גדולים ואף להתגבר בעת שיעול, התכופפות או הרמה של דבר מה כבד מאוד. במקרים מסוימים ובהיעדר טיפול רפואי, המצב עלול להסתבך עד כדי סכנת חיים ולכן ברגע שמזהים אחד או יותר מהתסמינים, יש ללכת להיבדק אצל רופא שיפנה ברוב המקרים ולאחר בחינה של כל מקרה לגופו, לפתרון של ניתוח.
קיימים 2 סוגים עיקריים של בקע מפשעתי:
- בקע פמורלי – סוג זה עלול להוביל במקרים מסויימים לסיבוכים כגון נמק של המעיים ולכן נחשב למסוכן יותר. הוא נוצר בתעלה הפמורלית (ומכאן גם שמו), אשר עוברת בסמוך למספר רב של כלי דם גדולים ברגליים שלנו.
- בקע בתעלת המפשעה – הסוג הנפוץ והשכיח יותר. מיקומו בתעלה שעוברת בסמוך לצינורית הזרע.
מהם הגורמים לבקע מפשעתי?
ישנם גורמים לא מועטים שיכולים להביא למצב של בקע מפשעתי, אך ישנם גם מקרים בהם הוא עלול להתפתח עקב סיבות שאינן ברורות לגמרי. הנתונים מצביעים על כך שתופעה זו נפוצה יותר בקרב גברים שמחזיקים ברמת סיכון של לא פחות מכ-25%, לעומת נשים אשר נמצאות ברמת סיכון נמוכה בהרבה שעומדת על כ-5% להרניה מפשעתית.
בין הגורמים הבולטים להיווצרותו:
- שיעול כרוני
- עצירות כרונית
- פציעה או נקודה חלשה בדופן הבטן (בעקבות פגיעה פיזית, תאונה או ניתוח)
- מעשנים
- היריון
- היחלשות של שרירי הבטן בגיל מבוגר
- מי שכבר סבל מבקע בעברו
- מאמץ יתר \ הרמת משקל כבד
מהם התסמינים העיקריים?
זיהוי של בקע מפשעתי מוקדם ככל הניתן הוא חשוב מאוד, מפני שעיכוב או אי–מתן טיפול רפואי הולם עלול להוביל להתפתחות של סיבוכים וסיכונים. אחד התסמינים העיקריים הוא הופעה של גוש או מעין בליטה באזור המפשעה. אותו גוש יבלוט בצורה ברורה יותר בעת שיעול או בעת עמידה ישרה.
בנוסף, לעיתים נוצרת גם בעיה בזרימת ואספקת הדם לאותו אזור בגלל ההפרעה של הבליטה ולכן צבעו של הגוש יכול להשתנות, ולקבל גוונים שבין אדום לסגול. במידה ואתם מזהים את אחד מהתסמינים הללו או במידה של הופעת כאבים חדים באזור, יש לפנות לטיפול רפואי בהקדם.
מהו הטיפול הנדרש?
ברוב המכריע של המקרים, ההמלצה תהיה לפנות לניתוח לתיקון הבקע. במקרים חמורים פחות, ניתן יהיה לאחר היוועצות עם רופא להימנע מהניתוח ולעשות שימוש בעזרים כגון חגורת הרניה.
לניתוח עצמו, קיימות מספר גישות מרכזיות.
השיטה הפתוחה כוללת חתך מעל הבקע באזור המפשעה ותיקונו בעזרת השתלת רשת תומכת.
בשיטה הלפרוסקופית, יוצרים 3 חורים זעירים באזור דופן הבטן שדרכם ניגשים לתיקון.
מה כוללת תקופת ההחלמה?
רוב האנשים שעוברים את הניתוח, עוברים אותו תחת הרדמה כללית. אורכו נע לרוב בין שעה לשעה וחצי ולאחר מכן עוברים להתאוששות. לאחר הניתוח מרגישים לרוב כאבים באזור, איתם ניתן להתמודד בעזרת נטילת משככי כאבים בכדורים או באמצעות עירוי. חשוב מאוד להפקיד על תנועתיות מסוימת לאורך תקופת ההחלמה לצורך החלמה מהירה יותר. בנוסף, ניתן להתרחץ באופן מלא לאחר כ-24 שעות ממועד הניתוח. מבחינת תזונה, בתחילה יש קושי מסוים לאכול ובמידה שלא מתפתחות בחילות והקאות, ניתן לעבור לאכילה של דברים רכים תוך חזרה לאוכל מוצק בהדרגה ובאיטיות.
בימים הראשונים שלאחר הניתוח מומלץ להימנע מנהיגה ולהישאר במנוחה, לאחר תקופה של בין שבועיים לשלושה ניתן לחזור לשגרה באיטיות ובהדרגה. מפעילות פיזית מאומצת, מעישון ומהרמת משקלים כבדים מומלץ להימנע לתקופה של כחודש לפחות.