בית / Fun / לייף סטייל / תחזרו לנשום: כך תפתרו את בעיית הריח הרע בחדר השירותים
אישה שירותים צילום אילוסטרציה 2018
צילום אילוסטרציה

תחזרו לנשום: כך תפתרו את בעיית הריח הרע בחדר השירותים

תסלחו לנו על הביטוי אבל לחרא יש היסטוריה ארוכה. רובנו לא מדברים על הריח הרע בשירותים –  אם גם אתם כבר ניסיתם הכל אך חדר השירותים שלכם עדיין מדיף ריח של תחנה מרכזית באייטיז, הכתבה הזאת בול בשבילכם

״על אודות החרא נהוג לשתוק. אבל מעולם לא היה נושא – אפילו לא סקס – שגרם לנו לדבר כל כך הרבה. המולה משונה אופפת תמיד את הדבר־שאין־לו־שם, העשוי שתיקה מופתית ופטפוט בלתי פוסק״ (מתוך הספר ״היסטוריה של החרא״ בתירגום של רמה איילון  – הוצאת בבל).

ה״היסטוריה של החרא״, ספרו של החוקר, הפסיכואנליטיקן והבלשן הצרפתי דומיניק לפורט, מציע הרהור פילוסופי, היסטורי, פסיכולוגי ופוליטי על האופנים המגוונים שבהם התרבות משמשת למעשה כמבשם אוויר עצום ממדים, שתכליתו לנקות, לחטא, לטהר ולפוגג את אותה שארית גשמית וריחנית המלווה את בני האנוש במשך חייהם. בסוג חדש, פראי ופרוע של כתיבה ביקורתית והיסטורית פרש לפורט מארג מהמם של עדויות, פיסות ארכיון ופיתוחים תיאורטיים המגלים עד מהרה את האמת הפשוטה: בראשית היה החרא. הצואה היא ״שריד עפר״ קדמוני, נטל של בושה שממנה מנסים להיפטר ללא הצלחה, אך במקביל לכך, ובלא יודעין, רותמים אותה לכל מפעליה הגדולים של האנושות. לכן לטענתו, החרא לא רק מצוי בראשיתם של הדברים, אלא גם משמש מפתח מרכזי להבנת ההיסטוריה של מוסדות אנושיים כמו השפה, הסובייקטיביות, הכסף והמשפחה.

מסתבר שיש לחרא היסטוריה

הסקטולוגיה (חקר הצואה) חבה חוב היסטורי אדיר לצרפת של המאה ה-16. בפריז בשנת 1539, פורסם לראשונה צו מלכותי שדרש מאזרחי הממלכה שלא להשליך עוד לרחובות העיר ״רפש, גללים, פסולת ושאר שפכים״. במקום זאת דרש הצו של המלך לשמור את החרא שלהם לעצמם – לאפסן אותו במכלים או בבורות בבתיהם ואחר כך לרוקן אותו בנהר שמחוץ לעיר. בניסיון להתמודד עם הזיהום והצחנה ברחבי פריז הוחל ב-1563 חוק מלכותי נוסף שהורה לכל אזרח ״לנקות את חזית ביתו ולאסוף כנגד הקיר את הבוץ, הגללים וכדומה, או לאורזם בסל או בכלי קיבול אחר, עד בוא עגלת הזבל.

למעשה, עד שלהי המאה ה-17, עוד היו מי מבין הצרפתיים שנהגו לחרבן ברחובות העיר, על כך מעידה איגרת ששלחה הדוכסית מאורליאן, הנסיכה פאלאטין, ב-1694 ממקום מגוריה בטירת פונטנבלו לנסיכה סופיה מהאנובר בו היא כותבת לחברתה: “התמזל מזלך לחרבן בכל מקום שבו חשקה נפשך (…) אנחנו לצערי לא שותפים למזל הזה. עלי לאחסן את הצואה שלי עד הערב; הבתים באזור היער אינם מצוידים באביזרי ניקוי. לרוע מזלי, אני מתגוררת בבית כזה ולכן אני נאלצת לחרבן בחוץ, דבר מכעיס ומרגיז מאחר שאני אוהבת לחרבן בנחת כשהתחת שלי גלוי. ואם לא די בזה, כולם רואים אותנו מחרבנים (…) אין עונג בלי סבל, ואילו יכולתי שלא לחרבן, הייתי מאושרת כמו דג במים".

כך או אחרת עד העיור המאסיבי במאה ה־19 האנשים והחיות שלהם לא חיו באופן מרוכז אלא התפזרו על פני שטח גדול, וכשהיו צריכים להתפנות הם פשוט התרחקו ממקום המגורים שלהם, מצאו שיח נחמד ועשו מה שעשו. במאה ה-20 חל כידוע תהליך עיור מואץ בו אנשים עברו במסות לערים הגדולות, שם כבר לא יכלו למצוא שיחים שבהם יוכלו להתפנות. אם בעבר הם התרחקו מהבית כדי לעשות קקי, עכשיו הם נדרשו לעשות זאת בבית ואז התאמצו להרחיק אותו מהם, בעזרת שירותי ההדחה ומערכות הביוב העירוניות.

אז מה יש בחרא, שכל כך מרתיע אותנו? בניגוד למה שרבים סבורים, הצואה היא אינה שאריות האוכל ששרדו את תהליך העיכול שלנו. למעשה, 50 עד 80 אחוז מהצואה היא בעצם חיידקים שחיים במעיים ונפלטים מהגוף עם המעבר של האוכל במעיים. הרבה מהחיידקים האלה עדיין חיים גם לאחר שהן יוצאים מהגוף ואיתם נפלטים החוצה אל האסלה גם הרבה מים, חלק מרקמות המעיים שלנו וחומרים בלתי ניתנים לעיכול כמו סיבים תזונתיים, שמגיעים מהאוכל שלנו. הריח המסריח נובע מהעובדה שהצואה עשירה בחיידקים שמייצרים גזים שונים שניחוחם הנוראי הוא שמעניק לחרא את שמו הטוב. הגזים שבהם מדובר הם בעיקר מתאן, בוטאן ובוטירטים שונים שאופייניים לחיידקים המיישבים את המעי הגס. לכל סוג חיידק מושבה אופיינית משלו, עם חתימת ריח אופיינית משלו, והיא מהווה מעין "תעודת זהות של המושבה". לכן צואה היא גם עניין מזוהם, כיוון שהיא מכילה חיידקים וטפילים שרצוי להתרחק מהם.

יש לאן לשאוף: טיפים לנטרול ריח החרא

את ריח הזוועה לצערכם לא תוכלו לבטל. הימנעות מקפה, מאלכוהול, מקולה ומבשר אומנם תפחית את עוצמת הניחוח אולם כפי שנאמר ריח הצואה המכיל גופרית חמצנית הוא טבעי לחלוטין. תוכלו כמובן לנסות ולהנמיך את "ווליום הריח" באמצעות אכילה ושתייה של מזונות מסוימים – והימנעות מאחרים. ככלל, הריחות הרעים מתחזקים ככל כשאוכלים מזון שומני וחריף מדי, צריכה מוגברת של חלבונים מהחי, בשרים בעיקר, מוצרי חלב ומזונות עשירים בחומרים מלאכותיים, כמו צבעי מאכל, והוא פוחת כשאוכלים מזונות טבעיים שאינם מכילים כימיקלים מלאכותיים, אוכלים יותר סיבים תזונתיים (יש בכל סופרמרקט), פירות וירקות, דגנים מלאים, כמו אורז חום או קינואה, ומוסיפים דרך לשלב בארוחות גם שמן זית ו/או שמן נבט חיטה כמו גם ירקות טריים ומבושלים, להם ניתן להוסיף טופו ופירות.

אך התזונה איכותית ומאוזנת ככל שתהיה לא תמגר לצערכם את ניחוח הזוועה. כמובן שמומלץ לוודא שחלון השירותים יהיה פתוח תמיד לרווחה, להקפיד על מלאי מטהרי אוויר בשירותים ואם אפשר גם להניח מפיץ ריח טוב על הניאגרה ובעיקר להימנע מלהתייחד עם האסלה מייד לאחר שמישהו אחר סיים את הטקס המצחין שלו. בנוסף, לשמירה על ריח נעים בשירותים תוכלו לשפוך מעט מרכך כביסה למתקן של מברשת האסלה. ככה גם המברשת תשאר נקייה וריחנית.

ריחות של שינוי:  לא יושבים לפני שמרססים

חדר השירותים כאמור והאסלה בפרט הם בבחינת אחד המקומות הפעילים ביותר בסביבת המגורים. השניים מצריכים תחזוק קבוע של ניקיון ושמירה על ההיגיינה ואפשר לעשות זאת בכמה שיטות שונות. ניתן כמובן להסתייע בחומרי ניקוי קונוונציונאליים שניתן לרכוש בכל מרכול ואפשר כמובן ללכת על הטבעי ולהעזר באבקת סודה לשתייה, חומץ ומיץ לימון שנמצאו גם הם כיעילים בניקוי אסלות. אך מה לעזאזל תעשו עם הריח? ובכן, בואו נודה באמת, זה כמעט בלתי אפשרי לשמור על ריח טוב בשירותים, בעיקר אם אתה חולקים אותם עם הקטנים – כלומר בנים וגברים. יש כאמור אינספור עצות לניקיון והעלמת הריח אחרי שכבר הסריח, אבל הפעם באנו להילחם בסירחון לגמרי באמצעות הדור החדש של התכשירים המבקש להילחם בזוועה כבר בשלב האסלה ולא כמקובל בהשפרצה ריחנית אל חלל האוויר לאחר שהטלתם את מוצקיכם. ECORESH הוא גרסה משודרגת לסבון השירותים המונח על האסלה, רק במקום סבון אקורש משתמש באור אולטרה סגול. מניחים אותו על כיסוי האסלה, ואחרי שעושים עניינים, מורידים את המים, סוגרים את הכיסוי הפלסטיק של משוב האסלה, האקורש הורג את החיידקים ומחסל את הריחות רעים.

דאק - סדרת ג'ל נוזלי לניקוי האסלה עם פורמולה חדשה צילום - אפרת אשל
דאק. יעזור לעניין הריח. צילום: אפרת אשל

אם אתם תרים אחר פתרונות יותר פשוטים, כדאי שתכירו את  BBF – החבר החדש מבית כמיפל לשירותים: Best Bathroom Friend – "בי בי אף" הוא למעשה תרסיס המציע פיתרון אולטימטיבי לנידוף ולחסימת הריחות הרעים. אם בעבר הייתם רגילים מיד עם קימתכם מהאסלה, לרסס לחלל החדר מטהר אוויר ריחני בתקווה שזה יצליח להשתלט על הריח הרע ואף ימנע יצירת קוקטייל ריחני רע יותר – אז לא עוד! מעתה, פשוט מרססים לתוך האסלה ויושבים. מוצר דומה מציעה גם סנו שהשיקה לאחרונה את  No.2 – גם הפעם מדובר בפתרון דיסקרטי הטמון בבקבוק אישי קטן (50 מ"ל) הפועל בשיטה דומה. את התרסיס מתיזים ישירות על פני המים לפני הישיבה על האסלה והוא כאמור מפיץ ניחוח נעים ועדין בחלל השירותים תוך מניעת התפשטות הריחות הרעים.

לכתבות מעניינות נוספות לחצו כאן>>>

שתפו

כתבה מעניינת:

הרבלייף לאורח חיים בריא קרדיט צילום יחצ חול (96) (1)

איך תצליחו להיפטר מעודפי המשקל לאחר ההריון?

טיפים ועצות של מומחי התזונה בחברת הרבלייף "התקופה שבין הלידה ועד החזרה לעבודה נקראת חופשת …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link