את רחל אבני אני מכירה מזה כ- 25 שנים. רעות ביתי הקטנה החלה ללמוד אצלה ציור בכיתה ג' , שם נחשפתי ליכולות של רחל לאפשר ביטוי לכל אחד מהתלמידים בסדנאותיה, אהבתי וצירפתי לסדנת הציור גם את ביתי הבכורה אושרה. עם הזמן נחשפתי לתערוכות שערכה רחל לציורי תלמידיה בהם ניתן ביטוי לכל תלמיד ותלמיד.
לאחרונה נפטרה בצער החתולה שלנו "שוורצה". אחי נתן היה קשור מאוד לחתולה והוא היה שרוי בצער רב על מותה, נתן בשנות ה- 50 איש מיוחד ורגיש לא ידעתי מה לעשות כדי להוציא אותו מהעצב, אז נזכרתי ברחל אבני וצירפתי אותו לסדנת ציור אצלה.
לא תאמינו, נתן החל לצייר בסגנון שלו בתמיכה מלאה של רחל, אט אט התמלא ביתנו בציוריו של נתן עזי צבע ומלאי אור. רחל ואנשי הקבוצה בסדנא נתנו לנתן מקום לבטא את עצמו והוא פורח במקום לא מוכן לוותר על אף מפגש וגילה את עצמו בציור, בד בבד התגבר על צערו ופיתח תחביב המביא לו אושר.
ביום חמישי 6/7 התקיימה תערוכה בגלריה של רחל אבני ציוריו של נתן הוצגו בתערוכה במקום נכבד.
ראיתי צורך לשתף כדי לפרגן לרחל לקבוצה וכמובן לנתן אחי שהוא הכי בשבילי. שבוע מקסים לכולם.
להתראות צאלה