Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1685976877:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 51479
        )

    [_advads_ad_settings] => Array
        (
            [0] => a:2:{s:11:"disable_ads";i:0;s:19:"disable_the_content";i:0;}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 2120
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => דוד פינטיה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% %%sep%% %%sitename%% דוד פינטיה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => דוד פינטיה, עיוור מלידה ומאובחן על הרצף האוטיסטי, רוצה להעביר מסר מיוחד לרגל יום העיוור שחל ב-6.6: ״אם אתם עוורים - זה לא אומר שאתם מוגבלים״
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 69
        )

    [_yoast_wpseo_estimated-reading-time-minutes] => Array
        (
            [0] => 6
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר.נט | המסר החשוב של דוד פינטיה, עיוור ומאובחן על הרצף
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => אנשים
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 482
        )

)
דוד פינטיה
דוד פינטיה

״אל תתנו לשום דבר לעצור אתכם״

שתפו

דוד פינטיה, עיוור מלידה ומאובחן על הרצף האוטיסטי, רוצה להעביר מסר מיוחד לרגל יום העיוור שחל ב-6.6: ״אם אתם עוורים – זה לא אומר שאתם מוגבלים״ ▪️ וגם, הבקשה המיוחדת שלו מהציבור הרחב

מאת גיל דובריש

דוד פינטיה בן ה-18 הוא צעיר מיוחד במינו. למרות היותו עיוור מלידה ומאובחן על הרצף האוטיסטי, דוד מתייחס לליקויים האלה כאתגרים שעליהם צריך להתגבר – והוא חותר להשגת המטרה בסבלנות, בחוכמה ובשמחת חיים מדבקת.

״לא חשבתי שאוכל להסתדר לבד״

העיוורון של דוד אובחן בגיל 8 חודשים, לאחר שהוריו הבינו כי הוא סובל מליקוי ראייה. בגיל 3 בערך, הוא אובחן על הרצף האוטיסטי. בשנים האחרונות הוא לומד בכרם גפנים – בית ספר לחינוך מיוחד בכרמיאל וכיום הוא עסוק בלימודי המכינה שלו. למרות המגבלות, דוד משתדל לתפקד ולהתנייד באופן עצמאי ככל האפשר, ומוריו מעידים עליו כי הוא תלמיד חרוץ וחכם, אהוב על חבריו. הוא מתגורר עם הוריו ואחיו הצעיר ממנו בשלוש שנים.

את הריאיון יזם דוד בעצמו, לרגל יום המודעות לקהילת האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה בישראל שחל ב-6 ביוני.

את הדרך לבית הספר ובחזרה הוא עושה לבד, באוטובוס. בהליכה הוא מנווט באמצעות במקל נחיה. ״נולדתי עיוור, מאז שאני זוכר את עצמי אני לא רואה דבר. יכול להבחין רק בין חושך לאור״ הוא מספר.

על השאלות הוא משיב לאט, בסבלנות, שוקל מילים לפני שהוא עונה.

– איך אתה מצליח להסתדר, כמה אתה עצמאי בחיי היום-יום?

״לא חשבתי שאגיע לכך שאוכל ללכת לבד למקומות, בעבר היה לי הרבה יותר קשה לי לצאת מהבית לבדי, היום אני משתמש בתחבורה ציבורית וכשאני הולך ברגל אני מכיר את המסלולים. בבית הספר תמיד היו לי הסעות, וכשהייתי זקוק להגיע למקום מסוים ההורים היו לוקחים אותי״.

דודו פינטיה
דודו פינטיה

צרכים מיוחדים? לא אני

– כשמדברים על אנשים עם צרכים מיוחדים, אתה מרגיש חלק מההגדרה הזו?

״אני לא ממש חושב על עצמי ככה״.

– אתה מרגיש יחס שונה כלפיך מצד אנשים ברחוב?

״הרבה אנשים מתייחסים יפה, פונים אליי ושואלים אם אני צריך עזרה. יש מקרים שבהם רוצים לעזור לי למרות שאני לא צריך עזרה, אולי כי מרחמים עליי. אני אומר להם שאני יודע לאן אני הולך ולא צריך עזרה״.

– איך אתה מבלה בזמנך הפנוי?

״אני והחברים שלי, תלמידים מכרם גפנים, נפגשים, יושבים, מדברים, בדרך כלל בתוך בית הספר. בבית אני אוהב לשמוע מוזיקה קלאסית ומוזיקה ברוסית, אוהב לשמוע תוכניות קומדיה. סרטים? בעיקר בקולנוע. יש לי בבית מחשב עם מסך ברייל מיחד. אגב בניגוד למה שחושבים, רוב העיוורים לא יודעים לקרוא ברייל, אני למדתי עוד כשהייתי בגן. אני גם אוהב לרוץ, ללמוד דברים חדשים ושימושיים בשבילי כמו מסלולים לכל מיני מקומות, לנסוע בתחבורה ציבורית״.

יכול להתמודד עם כל אתגר

פעם בשבוע מגיע דוד אל בית הספר אופק, שם הוא מלמד אנגלית קבוצת ילדים בכיתות ד׳-ה׳. מבחינתו זו סגירת מעגל מכיוון שהוא למד באופק לפני שהגיע לכרם גפנים. ״יש לי בגרות באנגלית עם ציון 100. כן… אני אדם עיוור שמלמד אנגלית ילדים. המורה שולחת אליי טקסטים לקראת השיעור, אני פותח את הקובץ במחשב ולומד אותו בעל-פה. יש לי זיכרון מצויין ואני לומד את הטקסט במהירות״.

לבית הספר אופק דוד מגיע לבדו, בתחבורה הציבורית. גם לכרם גפנים הוא עושה את הדרך בעצמו, ללא עזרה.

– אתה אוהב לטייל באופן עצמאי?

״כן. יש בעיר כמה מסלולים שאני מכיר היטב, למקומות שאני לא מכיר – אני לא יוצא לבדי״.

– איך אתה מסתדר באוטובוסים או בחציית כבישים?

״אני יודע איך לצאת מהבית שלי לכיוון הדרוש. בצומת עם רמזור ובאוטובוסים יש מערכות כריזה. אני לא חוצה לבד כביש – אם הוא לא מרומזר. וכשמערכת הכריזה באוטובוס לא פועלת, אני יודע כמה תחנות יש בכל מסלול, אז אני סופר אותן״.

– עד כמה אתה מרגיש שלקות הראייה מונעת ממך להתקדם ולעשות מה שאתה אוהב?

״זה לא מפריע לי וכבר לא מכשול בשבילי. בעבר היה לי קשה יותר, חששתי מהעתיד. השנה התבגרתי מאוד ולמדתי כיצד לקחת אחריות על עצמי. היום אני חושב שאוכל להתמודד עם כל אתגר״.

– ספר לי על החלומות שלך?

״אני לא חושב רחוק מדי. יש לי יעדים קרובים, למשל אני רוצה ללמוד איך לנסוע לבד ברכבת. יש לי גם מטרה בסיום לימודי המכינה – לעשות שירות לאומי או ללמוד״.

– האם ניסית בעבר לטפל בעיוורון שלך?

״כמה פעמים דיברו איתי על טיפולים, וכמה פעמים אמרתי שאני לא רוצה. אין פתרון אמיתי, אבל אפשר לנסות – אני לא רוצה. אני חי ככה הרבה זמן ואני מסתדר. יש לי מטרות לעתיד, אני ממש לא רוצה טיפולים. מעדיף להישאר עיוור עד סוף חיי. אני לא פוחד״.

עיוור – הוא לא מוגבל

הלימודים בבית הספר כרם גפנים משלבים לימודים סטנדרטיים במקצועות השונים ביחד עם פיתוח כישורי חיים. בבית הספר פועלות כיתות מ-ז׳ ועד י״ב והבוגרים יכולים להמשיך במסלול המכינות – שם הם מפתחים מיומנויות ויכולות במטרה להתמודד עם אתגרים באופן עצמאי. למשל, הכנה למגורים ללא הורים, התמודדות כלכלית, חברתית ועוד.

״הלימודים כאן נתנו לי הרבה תמיכה, מצד הצוות והחברים הקרובים. אני אוהב מאוד את בית הספר. האווירה פה שקטה, הכיתות קטנות, כולם מתייחסים בצורה יפה לכולם, יש פה יותר משמעת לדעתי״ אומר דוד.

הסיבה העיקרית שדוד ביקש להתראיין לרגל יום העיוור, הוא המסר החשוב שברצונו להעביר לכל מי שסובלים מליקוי ראייה: ״אל תתנו לשום דבר לעצור אתכם, אם יש לכם מטרות, תעמדו על שלכם ותעשו הכל כדי להשיג את המטרות האלה. זה שאתם עיוורים לא הופך אתכם למוגבלים״.

ביחס ללקות השנייה שלו, האוטיזם, אומר דוד: ״אני לא מרגיש שהאוטיזם בולט אצלי, מבחינתי לקות ראייה היא הלקות העיקרית״.

גם מהציבור הרחב יש לדוד בקשה מיוחדת: ״אנחנו יודעים להסתדר בעצמנו ולא זקוקים לרחמים. אם אתם רואים אותנו, העוורים, לבד ברחוב, זה אומר שאנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים. אם אני לבד – אני עצמאי, אם אצטרך סיוע, אני אפנה אליכם״.

לסיום, כשאני שואל את דוד מה יכול להקל על התנהלותו בכרמיאל, הוא מציין כי ישמח אם נבחרי העיר יתקינו רמזורים נוספים בכבישים הראשיים בעיר, וגם ידאגו להנגיש את המדרכות בצורה טובה יותר למען ציבור הנכים.

קיראו סיפורים אנושיים מרתקים נוספים:

כתבה מעניינת:

מסע של זהות: סגירת המעגל של לאה שגדלה בכפר ערבי ליד כרמיאל

שתפולאה שנולדה לאם יהודייה ואב ערבי, נישאה לגבר מוסלמי והביאה לעולם שלושה ילדים, סבלה מקרע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *