Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1582195120:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 37621
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_elementor_controls_usage] => Array
        (
            [0] => a:0:{}
        )

    [_advads_ad_settings] => Array
        (
            [0] => a:2:{s:11:"disable_ads";i:0;s:19:"disable_the_content";i:0;}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר.נט - זהר הצפון | אני אוטיסט ואני גאה בזה | היכנסו לראיון
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => אנשים |
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => אוטיסט
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% %%sep%% %%sitename%% ״אני אוטיסט ואני גאה בזה״ | יהב אנג׳ל
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => יהב אנג׳ל (22.5) מכרמיאל אובחן על הרצף האוטיסטי ונאלץ להתמודד כול ימי חייו עם הקשיים הפנימיים וגם עם החברה החיצונית. המסר שלו: אנחנו כמו כולם
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 61
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 2120
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 1325
        )

)
יהב אנג׳ל אוטיסט אוטיזם צרכים מיוחדים כרמיאל

״אני אוטיסט ואני גאה בזה״

שתפו

יהב אנג׳ל (22.5) מכרמיאל אובחן על הרצף האוטיסטי ונאלץ להתמודד כול ימי חייו עם הקשיים הפנימיים וגם עם החברה החיצונית. המסר שלו: אין במה להתבייש, אנחנו כמו כולם, רק תקבלו אותנו

מאת גיל דובריש

מי שפוגש את יהב אנג׳ל (22.5) מכרמיאל מתרשם מיד שמדובר בצעיר חביב ומקסים, עדין, נשמה טובה. קשה להאמין שבגיל 15, כשלמד בכיתה ט׳, הוא אובחן על הרצף האוטיסטי. זה קרה אחרי שנים ארוכות של מאבקים פנימיים וסימני שאלה גדולים. היום יהב ובני משפחתו אומרים כי האבחון נתן באופן סופי את התשובה שלה חיכו במשך זמן רב, מה שאיפשר ליהב להתקדם הלאה. זה טוב לתת שם לאתגרים שעומדים בפניך, כך אתה יודע כיצד להתמודד מולם טוב יותר.

אחד מ-100 ילדים בארץ מאובחנים כאוטיסטים (ASD), מדובר בלקות תקשורתית חברתית שמאפיינת יותר בנים מאשר בנות. יש דרגות תפקוד שונות על הרצף, מהגבוהות ועד לנמוכות.

תחושה שמשהו לא בסדר

יהב הוא בנם הבכור של יעל ויגאל, ויש לו אח צעיר, יהונתן. לפגישה איתנו הוא מגיע בלווית אימו, יעל, כדי שתספר על ילדותו. היא מדגישה כי ״ההתפתחות הפיזית של יהב היתה תקינה. הוא החל ללכת לפני הזמן, לדבר בזמן התקין, הכול לפי עקומת ההתפתחות הרגילה. היו התנהגויות טיפה חריגות, למשל הוא אהב לגשת אלי ולבעלי אבל סירב להתקרב לבני משפחה אחרים. יהב היה מבלבל בהתנהגויות שלו, אבל לא ממש ידענו ולא יכולנו לשים את האצבע על השאלה מה לא בסדר״.

הסיפורים האישיים בפורטל זהר.נט:

– מתי נדלקה אצלכם נורה אדומה?

״האור האדום הבוהק נדלק אצלנו כשיהב נהג לשחק במכוניות ופתאום היה תופס את ראשו וצועק. לא הבנו למה הוא עושה את זה, למה הראש כואב לו. הוא נשלח לבדיקות ונמצא שהכול תקין פיזית. הציעו לנו לגשת ליחידה להתפתחות הילד בצפת, שם נאמר לנו אחרי הבדיקות שליהב יש בעיות קשב וריכוז ADHD״.

יהב נשלח לגן חינוך מיוחד וכשעלה לכיתה א׳ החל ללמוד בכיתה מיוחדת בבית הספר אלון (היום חלק מאורט פסגות). ״היינו עם האצבע על הדופק כול הזמן״ מספרת יעל. ״יהב היה מתקשה מאוד להתמודד עם הפסדים, מעברים ושינויים. האחיזה שלו הייתה חזקה מאוד, הוא לא היה מודע לכך שהוא תופס חזק בידיו. סבל מחוסר ריכוז ובעיות קשב. הוא היה תלמיד ממוצע, התקשה לספוג את כול המידע. ברגע שמישהו לידו היה פותח קלמר או מרעיש קצת, זהו… כול הריכוז שלו היה מתנדף באוויר. שלחנו אותו לטיפולים שמומלצים לילדים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, אבל זה לא פעל. חשבנו שהוא עקשן, לא רוצה ולא מקשיב… כשהיה לו יום קשה בבית הספר הוא היה חוזר בראש מורכן, לא היה אומר מילה. יהב היה חוזר ככה המון פעמים מבית הספר. אחת המטפלות שלו בבית הספר, אישה מקסימה, קלטה שיש ליהב בעיות בהבנה של סיטואציות חברתיות, שהוא לא ידע כיצד להגיב למצבים שונים״.

כשיהב הגיע לחטיבת הביניים באורט פסגות, הוא המשיך עם חבריו בכיתה מיוחדת. הבעיות נמשכו. למזלו הגדול, יהב היה מחובר לספורט, מאלה שהילדים בבית הספר בוחרים בו ראשון לקבוצה שלהם… זה עזר לו להתחבר לשאר הבנים ביתר קלות.

יהב אנג׳ל. להתגבר על הקשיים
יהב אנג׳ל. להתגבר על הקשיים

כשיהב למד בכיתה ח׳, המחנכת שלו, מורה בעלת רקע בחינוך מיוחד באה לביקור בית. ״היא הושיבה אותנו ואמרה שאנחנו צריכים לעשות ליהב אבחון מחדש, דחוף״ אומרת יעל. ״היא אמרה לנו שהוא לא מתאים לכיתה הזו. שמחנו שמישהו ראה שיש בעיה, שמשהו לא בסדר, כי זו גם הייתה התחושה שלנו. באותה תקופה קרו עם יהב המון דברים מוזרים״.

יעל ממשיכה: ״עשינו אבחון בקליניקה בקיבוץ סוללים, ושם אחרי שלושה מפגשים הושיבה אותנו הרופאה ואמרה משהו שאף הורה לא באמת מוכן אליו. היא אמרה ׳הוא אוטיסט׳״.

– איך הרגשתם?

״באותו רגע הרגשנו הקלה כי כול הזמן קרו דברים מוזרים, היינו צריכים להסביר ליהב דברים בסיסיים בהתנהלות עם חברים. האבחון הזה פתר לנו המון שאלות. בעקבות האבחון הכנסנו אותו לכיתות גפן תקשורת בבית הספר כרמים״.

בלי להתבייש

על השאלה איך הגיב כששמע לראשונה את המילה ״אוטיסט״ אומר יהב כי לקח לו זמן לעכל את העניין. ״התביישתי בעצמי. תמיד חשבתי שאני כמו כולם וכשהבנתי שאני לא כזה, היה לי קשה מאוד, לא הבנתי מה רוצים ממני. לא הייתי מוכן ללמוד בכיתת תקשורת, הייתי בשוק מכול הסיפור. הרגשתי שאני לא שייך לשם ולא הייתי מוכן להיכנס לכיתה. פשוט נשארתי בחוץ. לקח לי המון זמן לקבל את זה שאני אוטיסט, זה היה תהליך ארוך. בשנה הראשונה בכרמים עברתי משבר גדול, עשיתי בעיות. לא שיתפתי פעולה, לא עם ההורים ולא עם הצוות. התנגדתי לכולם… מבחינה רגשית היה לי קשה מאוד, בדיעבד בסך הכול ניסיתי לעכל את הבשורה. אבל אף אחד לא ויתר לי ועם הזמן הבנתי שאין לי לאן לברוח. השקיעו בי המון… בבית קיבלתי המון תמיכה ועזרה, למרות כול הקשיים. בסופו של דבר נכנסתי לכיתה, התחלתי ללמוד, ומשם המשכתי הלאה, למדתי וסיימתי י״ב״.

״להיות אוטיסט זה כמו להיכנס לחדר חשוך ולשמוע רעשים וקולות שאני לא יודע מה המשמעות שלהם – ואני צריך לפענח אותם לבדי״

הוא מוסיף: ״למזלי בכרמים היה צוות נפלא שלימד וליווה אותי, הסביר לי איך להתמודד עם הקשיים. מתישהו בסוף כיתה ט׳ התחלתי לקבל את העניין. זה לא היה קל, נמשך שנים, אבל עזרו לי מאוד – ואני מודה על כך לאורי שלם שהיה רכז כיתות גפן והיום מנהל בית הספר גפן כרמים והצוות המדהים – חנית, אדווה, ענבל, והסייעות הנפלאות רחלה ואירית שלא אשכח אותן. אני עדיין בקשר עם כולם גם היום״.

יהב סיים את לימודיו עם תעודת בגרות חלקית. בטקס הסיום הוא עמד על הבמה ביחד עם חבריו משכבת גפן התקשורת, נטל את זכות הדיבור סיפר על עצמו. ״פניתי לקהל הרב ואמרתי ׳אני אוטיסט׳… זה הרגע שבו לא רק שהבנתי את המשמעות, אלא גם הרשיתי לעצמי להודות בכך בפני כולם, מבלי להתבייש״.

אחרי הלימודים רצה יהב אנג׳ל להתגייס ליחידה קרבית בצבא. ״אמרו לי, אתה לא כשיר לשרת בצה״ל״ הוא מספר. ״החלטתי להילחם בהחלטה, אבל בסופו של דבר השתכנעתי להתנדב לשירות לאומי. בשנה הראשונה התנדבתי כחונך של תלמידים על הרצף. סגרתי מעגל – התלמיד ההוא שלא היה מוכן להיכנס לכיתה חזר לכיתות גפן כרמים בתור איש צוות״.

במקביל לסגירת המעגל כחונך לילדים על הרצף, החליט יהב לשמש פה לקהילה גדולה של צעירים אוטיסטים ולפרוץ את תקרת הזכוכית. ״הייתה הרצאה בכרמיאל שבה התבקשנו לספר על עצמנו בפני קהל של סייעות לחינוך מיוחד, הקהל מאד התרשם ומחא כפיים. אחרי ההרצאה חזרתי הביתה והצעתי להוריי לכתוב פוסט על עצמי בפייסבוק. אמא עזרה לי לסגנן ופירסמתי את הפוסט. קיבלתי המון תגובות ושיתופים כולל אלו״ט – אגודה לילדים אוטוסטים״.

אימון של קבוצת הקטרגל שהקים יהב אנג׳ל. צילום מהפייסבוק

בהמשך נוצר קשר בין יהב למכינת כיוונים שיזמה פרויקט מיוחד במסגרת השירות הלאומי – בית לצעירים בעלי צרכים מיוחדים בחיפה שבו עליהם להתנהל באופן עצמאי ולהיות פעילים בקהילה. ״למדתי המון כישורי חיים בשנה הזו״ מספר יהב. ״למדנו לנהל משק בית בעצמנו והתנדבנו למען הקהילה. בכול בוקר הייתי מגיע לבית הספר ליאו בק כדי לשמש כתומך למידה כיתות תקשורת. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מחוץ לבית זמן רב כל כך ומבחינת המארגנים זו הייתה פעם ראשונה שהתמודדו עם צעירים על הרצף כך שהיו לא מעט קשיים״.

לשבור גבולות

– מה אתה חושב על הכיוון שלך בעתיד?

״אני רוצה ללמוד במכללת אוהלו ולהיות מדריך ספורט. אני רוצה לצאת מהקופסה ולשבור גבולות. אני רוצה לתרום לכרמיאל, לתת לילדים״.

– מה אתה עונה לאנשים שמבקשים ממך לתאר מה זה להיות אוטיסט?

״להיות אוטיסט זה כמו להיכנס לחדר חשוך ולשמוע רעשים וקולות שאני לא יודע מה המשמעות שלהם – ואני צריך לפענח אותם לבדי״.

– יש לך חברים שהם לא על הספקטרום?

״יש לי חבר ילדות טוב שהוא על הרצף. אנחנו חידשנו את הקשר בתיכון. משחקים בקט רגל ביחד, רצים ביחד, עושים ספורט. הוצאנו רשיון נהיגה ביחד ואנחנו יוצאים לבלות בכרמיאל ומחוץ לעיר. שנינו מבלים עם חבר׳ה שלא נמצאים על הרצף״.

– הוצאת רשיון נהיגה?

״כן. יש על זה סיפור מורכב כמובן… הגשתי את הטפסים למשרד הרישוי לפני לימודי הנהיגה, ואז אמרו לי שאני צריך לעבור ועדה, כנראה חששו מכך שאני מאובחן כאוטיסט ולא היו בטוחים שאני יכול להגיב למצבים שונים בכביש. ניגשתי לוועדה מיוחדת בחיפה שם התבקשתי לעבור מבחן פסיכולוגי – מבחן שאתה לא אמור לעבור אם אתה לא אוטיסט… רק אחרי שקיבלתי תשובה חיובית יכולתי להתחיל בלימודי הנהיגה. למדתי עם המורה יוסי פרטובי, שהיה מאוד סבלני ואדיב. אני ממליץ עליו בחום, יש לו ניסיון רב בטיפול בקשיים. עברתי טסט חמישי על אוטומטי״.

״אני מחפש זוגיות. אני מאמין שלא להסתיר את האמת, אלא להיות כן וגלוי ויש מצב שבנות נרתעות מזה. הייתה מישהי על הרצף שהכרתי הרצף אבל לא הייתה המשכיות. מישהי שלא על הרצף? אני מאוד אשמח, אם מישהי תרצה להכיר אותי מקרוב למטרת זוגיות. שלא תירתע, שלא תפחד״

– מה עם זוגיות?

״אני מחפש זוגיות״ מחייך יהב. ״אני מאמין שלא להסתיר את האמת, אלא להיות כן וגלוי ויש מצב שבנות נרתעות מזה. הייתה מישהי על הרצף שהכרתי הרצף אבל לא הייתה המשכיות. מישהי שלא על הרצף? אני מאוד אשמח, אם מישהי תרצה להכיר אותי מקרוב למטרת זוגיות. שלא תירתע, שלא תפחד״.

יטפל בילדים על הרצף

בספטמבר 2018 סיים יהב את השירות הלאומי וחזר הביתה לאבא ואמא. לאחרונה החל לעבוד כמלווה של תלמיד בבית ספר יסודי. במקביל, החל ללמוד ניתוח התנהגות ABA – שיטת טיפול בילדים על הרצף. ״זה מוזר״ הוא מחייך. ״אני היחיד שנמצא על הרצף בקורס שבו לומדים טיפול בילדים אוטיסטים. הלימודים מאפשרים לי להבין דברים על עצמי. זה הפוך על הפוך, הבעיות שנלמדות שם – אני הייתי זה שגרם להן, עכשיו אני פותר אותן. הגלגל התהפך. אני מקווה שאקבל הזדמנויות לטווח ארוך בתחום החינוך״.

בכלל, יהב הוא אדם פעיל מאוד. בגיל 18 הצטרף לקבוצת אתגרים – קבוצת ריצה לבעלי מוגבלויות בכרמיאל – משגב. ״כששמעתי על זה בפעם הראשונה, אמרתי יאללה נלך על זה. הצטרפתי לקבוצה, הכרתי את שאר החברים והתחלנו לרוץ ביחד – ונקשרתי לעניין. אנחנו נפגשים פעם בשבוע… רצתי חצי מרתון ובעתיד אני שואף לרוץ מרתון שלם, 42 ק״מ. יש לנו ריצות תחרויות פנימיות וזה מהנה, גם כיף וגם גיבוש חברתי״.

למרבה הצער, מלבד קבוצת אתגרים, אומר יהב שאין לבעלי צרכים מיוחדים מגוון אפשרויות לפעילות בשעות הפנאי. ״אין חוגים, אין קבוצות, לא לילדים, לא לצעירים ולא למבוגרים. נכפה עלינו להישאר בבית וזה קשה״.

אבל כמו שהבנתם, בחור כמו יהב לא יאמר נואש. הוא החליט להרים את הכפפה בעצמו ולהקים בהתנדבות קבוצת קטרגל לצעירים בעלי צרכים מיוחדים בכרמיאל. ״פניתי לרשת המתנ״סים ואני רוצה לציין את העזרה והתמיכה של ענת ברונשטיין ממתנ״ס רבין בהקמת הקבוצה. לשמחתי הצטרפו אלינו צעירים מכול העיר. אנחנו מתאמנים פעם בשבוע בימי שני בערב, באולם הספורט אופק ברבין. מי שרוצה להצטרף במחיר מסובסד יכול ליצור איתי קשר בטלפון 054-8344396. אחי שותף כעזור מאמן בהתנדבות ויש לנו מאמנת בשם ענבל עובדיה, שהיא מורה בחינוך המיוחד בכרם גפנים ובעבר הייתה שחקנית כדורגל״.

– יהב, לסיכום, מה המסר הכי חשוב שאתה רוצה להעביר לאנשים?

״המסר שלי לציבור הרחב הוא – אוטיזם מאובחן אצל אחד מ-100 ילדים. היום זה נפוץ מאוד, וזה יכול להיות בבית של כול אחד מאיתנו. אל תפחדו לדבר ולשתף, לגשת ולשאול – אולי קשה לנו יותר מאחרים אבל אנחנו חזקים ומאמינים שההמשך יהיה קל יותר״.

כתבה מעניינת:

מסע של זהות: סגירת המעגל של לאה שגדלה בכפר ערבי ליד כרמיאל

שתפולאה שנולדה לאם יהודייה ואב ערבי, נישאה לגבר מוסלמי והביאה לעולם שלושה ילדים, סבלה מקרע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *