״אני פורשת, זה הזמן לחילופי משמרות״

אחרי 45 שנים בחיים הציבוריים, בין השאר כיו״ר ההסתדרות, כמ״מ ראש העיר וכסגנית, מודיעה שולה כהן על פרישה. היא מסכמת קריירה עשירה, מפרגנת לראש העיר הפורש עדי אלדר וחושפת במי תתמוך בבחירות

מאת גיל דובריש

אחרי 45 שנים של עשייה ציבורית שולה כהן מוכנה לקראת הפרישה. בתום הבחירות המקומיות תגיד כהן שלום למשרדה בקומה השלישית בעיריית כרמיאל ותצא ממנו בפעם האחרונה כסגנית ראש העיר. ״אני אקח פסק זמן ואבצע את כל מה שלא הספקתי לעשות בחיי העמוסים״ היא אומרת, אבל גם מבהירה: ״אמשיך ואתרום לכרמיאל בכל עניין ותחום שאדרש״.

 

על הבריקדות

שולה כהן הגיעה לכרמיאל ביחד עם בעלה בשנת 1972. הוא נמנה על קבוצה של עובדי רפא״ל שעברו להתגורר בעיירה הקטנה בלב הגליל, כי כאן מחירי הדיור היו נמוכים יחסית והתאפשר להם לרכוש בית. שולה נאלצה לעזוב מקום עבודה מסודר, לאחר שניהלה את הנהלת החשבונות של קיבוצים ומושבים רבים. ״היו לנו שני ילדים קטנים כשעברנו לכאן״ היא משחזרת. ״לא היה פה כלום, אהבתי את הנוף שהזכיר את מחוזות ילדותי בשכונת אחוזה בחיפה, אבל התקשיתי עבודה״.

כהן מצאה בסופו של דבר עבודה בעיתון דע-מה, בהמשך עברה לעבוד כפקידה במועצה המקומית. ראש המועצה אז, ברוך ונגר ז״ל, התוודע די מהר אל החספוס ו״החוצפה״ החיובית שלה. בשנת 1974 התקיימו הבחירות הראשונות בכרמיאל וונגר הציע לשולה לנהל את הקמפיין שלו. ״לא ידעתי כלום, לא היה לי מושג אפילו מה זה חוג בית״ היא צוחקת. ״אמרתי לברוך שאני לא מבינה בזה, הוא הסתכל עליי ואמר לי – ׳גם אני לא יודע – אבל נלמד״.

ונגר ניצח ונבחר לראש המועצה המקומית. לדבריה, כשלושה חודשים אחרי כן פנה אליה עזרא פיק ז״ל, מזכיר מועצת הפועלים בכרמיאל דאז, וביקש שתנהל עבורו את הקמפיין. גם מערכת הבחירות הזו הסתיימה בניצחון. אחרי שריכזה את מטה הבחירות שלו, הציע פיק לשולה להיות רכזת משע״ן וזוגות צעירים.

ההסתדרות הייתה בשנות השבעים בימי השיא שלה. מעצמה אמיתית, גוף ענק עם תקציבים רבים ובעל השפעה על כל הנעשה במדינה. מועצת הפועלים בכרמיאל משכה זוגות צעירים לכרמיאל באמצעות הלוואות בתנאים מפתים. בהמשך שולה התמנתה לרכזת התרבות של כרמיאל ואירגנה אירועים ומופעים. בין השאר הקימה את להקת המחול הראשונה בעיר. היא טיפסה בסולם הדרגות ומונתה לראש לשכתו של עזרא פיק, תפקיד שמילאה כחמש שנים. בסוף שנות השמונים מונתה למזכירת האיגוד המקצועי. בסוף 1989, עזרא פיק עזב. ״זה היה צעד טבעי עבורי, אחרי כל השנים האלה, להתמודד לתפקיד מזכירת מועצת הפועלים״ מספרת כהן. ״התלבטתי, כי הייתי רגילה לעבוד מול הציבור ולא להיות נבחרת ציבור. קיבלתי גיבוי מבעלי והמשפחה – והתמודדתי. ניצחתי״.

שולה כהן הייתה לאשה הראשונה בארץ שנבחרה לתפקיד מזכירת מועצת פועלים. היא מילאה את התפקיד במשך 20 שנה, במשך 4 קדנציות רצופות. ב-20 השנים האלה גם הייתה חברת מועצה בהתנדבות. אלה היו השנים הגדולות של כרמיאל, שבהן היא צמחה וגדלה בעקבות העלייה הגדולה. אלה גם היו השנים המאתגרות ביותר של העיר. בתפקידה במועצת הפועלים לא פחדה שולה לצאת להפגין עם עובדי מפעלים על הבריקדות, בכל פעם שהסכם עם ההנהלות עלה על שרטון. ״תמיד דאגתי מצד אחד שהמפעלים ימשיכו להרוויח ומצד שני שהעובדים יהיו מרוצים. אם זה היה מסתדר במשא ומתן, יופי – ואם לא, פשוט הורדנו את השלטר. אני זוכרת פגישה לילית עם מנכ״ל סאיקלון שסיפר לי בחשאי כי החברה עומדת להימכר וכי 600 עובדים יילכו הביתה. הוא לא סיפר לי מי הקונה.

הפתרון היחיד שהציע היה לקצץ בעלויות ולפטר 40 עובדים. הוא אמר לי שהכל תלוי בהחלטה שלי. ישבתי במשרד החשוך שלי במועצת הפועלים… וחשבתי – ׳שולה, תני 40 עובדים אבל תצילי 560…׳ בסוף אישרתי את הפיטורים. יומיים אחרי זה קראתי שחברת אלביט רכשה את סאיקלון. ההסכם הקיבוצי שנחתם אז נמצא עד היום בתוקף״.

 

מיריבה לחברה

שולה כהן קיבלה הערכה רבה על עבודתה ובשלב מסויים נבחרה להיות ליו״ר הוועד שבו חברים כל יושבי ראש מרחבי ההסתדרות בארץ. אבל בשנת 2008 זה הספיק לה והיא התכוננה לפרוש. היא הכינה יורש מתאים, יואב קליין ומאחר שסיימה את לימודי המשפטים, החליטה לפתוח משרד עריכת דין. ״הייתה לי תוכנית, להקים משרד שיציע שירותים משפטיים במחירים נמוכים למי שידו אינה משגת שכירת משרד פרטי. לא הייתי זקוקה לכסף, אחרי הכל הייתה לי פנסיה מההסתדרות״.

לדברי שולה כהן, פנה אליה עדי אלדר וסיפר כי הוא עומד להתמנות לתפקיד יו״ר מפעל הפיס – והציע לה את תמיכתו בה בהתמודדות לראשות העיר. בעוד שולה מתלבטת, ירד מהפרק נושא מפעל הפיס ואלדר התמודד על קדנציה נוספת. ״רינה גרינברג התמודדה אז מול עדי. הוא הציע לי לאחד כוחות ולהיות מספר 2 שלו. אחרי התייעצות עם המשפחה נעניתי בחיוב. ניצחנו״.

כהן מונתה למ״מ ראש העיר וקיבלה את תיקי התעשייה, החינוך הבלתי פורמלי, הנוער וראשות המתנ״ס. ״בשנת 2009 החלה לפעול בארץ תוכנית עיר ללא אלימות. עדי ואני פנינו אל השר לביטחון פנים אז, יצחק אהרונוביץ וביקשנו להפעיל את התוכנית גם אצלנו, כי כרמיאל נזקקה לכך נואשות. כשבדקנו את הקריטריונים והבנו שישובים קיבלו את הפיילוט של התוכנית משיקולים לא עניינים לדעתנו, הכנו בג״צ נגד המשרד לביטחון פנים. ביום שבו עמדנו להגיש את העתירה, הודענו על כך למשרד לביטחון פנים. תוך שעה מנכ״ל המשרד הזדרז וחתם על מסמך המאשר את צירופה של כרמיאל לתוכנית. בשנה הראשונה הייתי יו״ר תוכנית עיר ללא אלימות בכרמיאל והנחתי את היסודות לוועדות התוכנית. מאז, התוכנית הלכה והתרחבה. את הבאת התוכנית לכאן אפשר לזקוף לזכות עדי אלדר ולזכותי ולא לאף אחד אחר״.

בשתי הקדנציות האחרונות כיהנה שולה כהן בתפקידי ממלאת מקום ראש העיר וסגנית והפכה להיות יד ימינו של אלדר. עד לפני 10 שנים היה קשה להאמין שהשניים יהפכו להיות שותפים לדרך. העבר המשותף שלהם מלא במחלוקות ודו-קרבות בתוך מפלגת העבודה ובהסתדרות. בשנת 1998 התמודדה שולה נגד אלדר בפריימריס המפלגתיים לקביעת המועמד לראשות העיר. היחסים ביניהם היו ״קשים״ כהגדרתה. ״היו שנים לא קלות. התמודדתי נגד עדי במפלגה והפסדתי, מצד שני הוא תמך במועמד שהתמודד נגדי בבחירות בהסתדרות וניצחתי. החלטתי להתמודד ברשימה עצמאית בבחירות ואז המפלגה קראה לנו כדי להשכין שלום בית… נפגשנו אני ועדי, שוחחנו, סיכמנו שנשתף פעולה, שאנהל את מטה הבחירות שלו ואכנס במקום הרביעי ברשימה. הקשר בינינו התחדש ונבנה על בסיס של אמון והערכה הדדיים. מאז עברנו 20 שנה של עבודה משותפת. קיבלתי מעדי גיבוי רחב, אני יכולה לומר עליו רק מילים טובות, עדי פיתח וקידם את העיר ואני הייתי לצידו כל העת. הפכנו להיות חברים טובים ושותפים לדרך. הנאמנות שלי לעדי ולחזונו נשמרה עד היום ותישמר עד ליומי האחרון בתפקיד. ואם היו חילוקי דעות מקצועיים בינינו פתרנו אותם בארבע עיניים כמו שני נבחרי ציבור שטובת העיר לנגד עיניהם״.

 

הקשר עם התעשיינים

כאשר שולה כהן מביטה אחורה על עשר השנים האחרונות שבהן כיהנה בתפקיד ביצועי היא זוקפת הישגים רבים בתחומים שבהם עסקה, כשהיא מדגישה כי ״כל ההישגים הם בזכותו ובשיתופו של ראש העיר עדי אלדר״.

״לקחתי על עצמי תיקים משמעותיים ואתגרים חברתיים. התיק הראשון הוא תיק התעשייה – שנחשב לקשה מאוד וכפוי טובה, משום שאין בו תוצאות מיידיות. יצרתי חיבור חזק בין התעשייה לעירייה, שלא היה כמותו קודם לכן. הפכתי את התעשיינים למעורבים בחיי העיר מצד אחד – ומצד שני הפכו עובדי העירייה לנותני שירות ברמה הגבוהה ביותר לתעשייה. הקמתי את מינהלת התעשייה ומועדון התעשיינים. הקמתי את פורום הרכש המשותף של התעשיינים המקומיים. הקמתי פורום מנהלי משאבי אנוש. לתעשיינים יש קו פתוח לעירייה. יצרתי קשר חזק בין מכללת אורט בראודה והתעשייה, שמתבטא בפעולות ופורומים משותפים. בשלוש השנים האחרונות אני מובילה 4 תוכניות מרכזיות: הקמת תב״ע מיוחדת לבניית 4 מגדלים במתחם הרכבת שיהוו מיני מרכז תעשייה חכמה. פרויקט שני – התחלתי ביחד עם החברה הכלכלית את הכשרת השטח לבניית אזור התעשייה החדש על אדמות שזור לשעבר. לאחרונה הצהיר שר הכלכלה אלי כהן כי משרדו יסייע לקידום אזור התעשייה החדש. תוכנית שלישית – הקמת מאיץ טכנולוגי ביחד עם משרד הכלכלה באמצעות מעו״ף ובשיתוף מכללת בראודה, מרכז מונה ואשכול בית הכרם, וכן הקמת מרכז יזמות של סטארטאפים שתעודד השקעה עירונית ופרטית בשיתוף המכללה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מרכז צעירים ועמותת 20/20 של אראל מרגלית, בעל קרן הון סיכון הגדולה במדינה. אני בטוחה שגם אחרי הבחירות, בעתיד הקרוב ימשיכו לקדם את היסודות שהנחתי ליוזמות חשובות אלו״.

 

מצבה של רשת המתנ״סים

התיק השני שכהן טיפלה בו היה נוער וחינוך בלתי פורמלי. בנושא זה היא מרחיבה: ״עם כניסתי לתפקיד הקמתי שולחן עגול לכל הגורמים העוסקים בנושא הנוער, עובדים סוציאליים, מדריכים, קצינות מבחן ורכזים חברתיים בבתי הספר. המטרה הייתה שנפעל ביחד לאגם משאבים ולשתף פעולה למען הנוער, הנורמטיבי ובסיכון כאחד. התוצאה – כיום כל פרויקט לנוער שמגיע לכרמיאל זוכה מיד לשיתוף פעולה מלא של כל הגורמים. הקמנו מכינה קדם צבאית של קול עמי בכפר הילדים יחד עם הסוכנות היהודית. קיבלתי את ניהול אגף הנוער של רשת המתנ״סים – כשנכנסתי לתפקיד היו שם 3 עובדים ורמת שיתוף הפעולה עם גופי החינוך והעירייה הייתה דלה מאוד. תמונת המצב היום – האגף ׳בועט׳ ויוזם, מנהל פרויקטים רבים לרווחת הנוער, מאגד את תנועות הנוער, מועצת התלמידים, מתנדבי השירות הלאומי בעיר, מורות חיילות, מרכז הכנה לצה״ל, מועדוני נוער שכונתיים, אירועי תרבות וחגים בשכונות, מרכז מדע, תוכנית עשירה של פעילות קיץ ביחד עם מועצת הנוער, פרויקט מחוייבות אישית ותוכנית הדגל – התוכנית המודולרית שרואה את הילד 24 שעות ביממה, בבוקר מדריכים הפועלים בבתי הספר ואחרי הלימודים במועדונים ובשכונות השונות. בתחילת התוכנית ביצענו מיפוי פרטני של כל ילד וילד, מיפוי הפעילויות בכל שכונה, כך שאפשר היה להנגיש לכולם את המידע על המתרחש בכל מקום. זכינו באיילת כהן – מנכ״לית ׳תותחית׳, חרוצה בעלת יכולת השראה״.

– ידוע שרשת המתנ״סים התמודדה תחת ניהולך עם גירעון מצטבר גדול, מה מצבה הכלכלי של הרשת כיום, כשאת מוסרת את המפתחות לבאים אחרייך?

״זה לא סוד שרשת המתנ״סים הייתה במצב קשה ביותר, עד כדי מחשבה על סגירתה ובחינה מחדש של הקונספט. עדי אלדר הטיל עליי את המשימה להציל את הרשת. אני שמחה לומר שאחרי התקופה הקשה הזו, הרשת הבריאה כלכלית. המתנ״ס הוא זרוע ביצועית של העירייה, זהו גוף ללא מטרות רווח, אבל עליו להישאר מאוזן. נכנסנו לתוכנית הבראה כלכלית וכואבת, חסכנו משרות ותקציבים והצלחנו בשיתוף פעולה עם ראש העיר שנתן לנו את כל מבוקשנו, בניהול תקין ואחראי של מנכ״לית הרשת, שעזבה לאחרונה, ז׳נט אסידו, ובשיתוף צוות העובדים, לעמוד במשימות. קיבלנו תקציב של 14 מיליון שקל וגירעון של כ-10.5 מיליון שקלים, היום התקציב של הרשת הוא 26 מיליון שקלים וגירעון מצטבר צפוי של פחות ממיליון ש״ח. מתנ״סים שופצו, הוקם מתנ״ס חדש בגבעת רם, מתנ״ס מרכז חזר לימים היפים וחידשנו אותו בהשקעה גדולה. המנכ״לית החדשה איריס צין עושה עבודה נפלאה ויחד עימה סמנכ״לית הכספים רותי שוורץ. כיום רשת המתנ״סים היא גוף מעורב קהילתית ואלפי משפחות מכרמיאל נהנות משרותיה״.

 

אמא לא תישאר בבית…

בעוד שבוע צפוי להיבחר ראש עיר חדש לכרמיאל. שולה כהן, כמו עדי אלדר, פורשת מהעירייה. השאלה המתבקשת היא מה היא מתכוונת לעשות הלאה, האם תפרוש לחלוטין מהחיים הציבוריים?

״אני פורשת״ היא מבהירה. ״הגיע הזמן לחילופי משמרות. גם עדי וגם אני נהיה תמיד מוכנים לתת עצה טובה, להדריך ולסייע. אני שמחה שזו החלטה משותפת לי ולעדי ואנחנו עושים זאת בלב שלם. האתגר העתידי של העיר הוא השקעה נכונה בהבאת מקומות עבודה חדשים, בעיקר במקצועות העתיד. כך יחזרו לכאן צעירים שעזבו את העיר ומשפחות צעירות המתגוררות מחוץ לכרמיאל. צריך לנהוג באחריות בבחירות הקרובות, בעיניי המועמד הראוי ביותר הוא משה קונינסקי״.

– ומה איתך, לאן תפני אחרי הפרישה?

״אני רוצה לצטט את בעלי היקר, שהלך איתי לאורך כל הדרך ואני מודה לו על כך מכל לבי. הוא אמר לילדים: ׳אל תדאגו, אמא לא תישאר בבית׳… יש לי פניות מגופים שונים וגופים ציבוריים, אבל בשלב הראשון אקח פסק זמן. בהמשך, אני רואה את עצמי ממשיכה בהתנדבות בנושאים המעניינים אותי ואשמח להמשיך ולתרום לכרמיאל בכל תחום שאדרש״.

 

לחדשות נוספות ליחצו כאן>>>