בית / קהילה / אנשים / ״מה יפים היו הלילות בכנען״ – נפרדים מ״אבו זקן״
יצחק לוי אבו זקן ראשית פורטל זהר.נט כרמיאל
יצחק לוי. צילום מתוך הפייסבוק

״מה יפים היו הלילות בכנען״ – נפרדים מ״אבו זקן״

שתפו

בנה את העיר, יילד נשים רבות בתור נהג אמבולנס ואהב לשיר שירי ארץ ישראל. משפחתו של יצחק לוי (״אבו זקן״) וכרמיאל כולה נפרדות היום בדמעות מאחד הסמלים של העיר

מאת גיל דובריש

משפחת לוי וכרמיאל כולה נפרדות היום בכאב מיצחק לוי (״אבו זקן״) ז״ל, אחד מסמליה של העיר, הבונה הראשון של כרמיאל וממייסדיה, שהלך לעולמו בגיל 85.

לוי אושפז במרכז הרפואי לגליל (בית החולים) נהריה בשל דלקת ריאות חריפה. בני משפחתו סעדו אותו ליד מיטתו עד נשימתו האחרונה, בשעה 8 וחצי בבוקר יום שני.

רבים זוכרים את ״אבו זקן״ כבנאי שהקים את הבניינים הראשונים של כרמיאל (ואף התגורר בהם), כאחד מראשוני נהגי האמבולנסים בעיר שבמסגרת תפקידו יילד נשים רבות והציל חיי אדם, אך גם כאדם שתרם מזמנו למען הקהילה, בהתנדבות ובסיוע למשפחות נזקקות.

כנסו לכתבות מעניינות נוספות בפורטל זהר.נט:

״אנו נפרדים בכאב גדול מהאב וסב אחרי המון שנים של חולי״ מספרת הבת לילך. ״בשנים האחרונות נאבק אבא במחלות שונות, נתן לנו תקווה שיצילח להתגבר חרף קטיעת רגליו. שימחנו אותו בשבתות ובחגים, דאגנו שיהיה לו טוב, היינו מביאים לו את את האוכל הכי טעים. בשנים האחרונות מיעט להוציא קול, היה אומר מדי פעם כמה מילים בודדות, אבל תיקשר בעיניו וחייך כשהיינו לידו״.

יצחק לוי הגיע לכרמיאל בשנת 1964, עבד כבנאי בהקמת רחוב הגליל וביחד עם רעייתו דליה נמנו בין 16 המשפחות שאיכלסו את הבניין הראשון בכרמיאל, הגליל 5 – דירה 7. הוא ודליה הביאו לעולם ארבעה ילדים – את כרמיאל, שהיה אחד משני הילדים הראשונים של העיר, דודי ז״ל שנפטר, רחל ולילך. היו לו שמונה נכדות ונין טרי שנולד לפני כחודשיים. הוא נשאר להתגורר בכרמיאל ולמעשה, אף אחד מילדיו ונכדיו לא עזב את העיר. ״אבא היה נאמן לכרמיאל, ואנחנו הילדים ספגנו ממנו את האהבה לעיר, נשארנו נאמנים לכרמיאל ומעולם לא עזבנו. אפילו את בני הזוג שלנו הבאנו לכאן והקמנו פה משפחות. הוא גם שיכנע את האחיינים שלו לבוא ולהתגורר כאן. כרמיאל נמצאת בדם שלנו, היא חלק מאיתנו, זו המורשת שאבא הותיר לנו״.

לילך מספרת כי ״בילדותנו נהגנו לצאת עם אבא לדוג, לטייל ברחבי הגליל. הוא הספיג בנו את הערכים לכיבוד הורים, לאהבת חינם, לא לקנאה ולשון הרע. היה מודע בכל פעם לאלוהים על מה שיש לו והיה מאושר גם במועט. אבא מאוד אהב לשיר, בכל הזדמנות או אירוע היו מעלים אותו לשיר את ׳מה יפים הלילות בכנען׳ זה היה השיר האהוב עליו. אבא היא ציוני ואהב מאוד את הגליל. עבורו להקים את כרמיאל היה מעשה חלוצי. הוא התנדב ועזר לאנשים רבים, כשהיה נהג אמבולנס יילד נשים רבות וטיפל בפצועים וחולים. לא נעים לספר אבל היה נותן בסתר למשפחות נזקקות ואף מגייס תרומות מבעלי עסקים. ב-1995 היה בין הראשונים בכרמיאל שקיבל את אות יקיר העיר, זו הייתה הכרה רשמית חשובה בכל מה שעשה למען כרמיאל״.

לדבריה, כשנהגה בשנים האחרונות להסתובב עם אביה בכסא הגלגלים שלו, היו פוגשים בדרכם אנשים רבים שזכרו לו חסד נעורים. ״רבים היו ניגשים אלינו, מצטלמים עם אבא, מזכירים לו נשכחות, היו מספרים לי סיפורים עליו ועל מה שעשה למען אנשים בכרמיאל ובכל האזור. גם בכפרים באזור זוכרים אותו, כשפגשו אותנו היו מספרים איך הציל חיי אדם כשהיה מגיע עם האמבולנס לתוך הכפרים. עבור אבא, לא היה הבדל בין יהודי וערבי, כולם בני אדם. גם אנחנו גדלנו כך, למדנו לכבד את כולם, ללא הבדל בבין דת וגזע. כולנו במשפחה נתגעגע אליו מאוד…״

כתבה מעניינת:

אלון לי. צילום יקיר שוקרון

בדרך שלו

שתפואיך מצליח ילד מכרמיאל לבנות קריירה בתיאטרון במו ידיו, בלי קשרים מבחוץ? אלון לי רק …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.