שחר עמידן בנה היחיד של יפעת מוותיקי העיר שנפטרה לפני כשנה, ממשיך בחייו אך לא שוכח את אימו. סיפור אישי ואנושי
מאת גיל דובריש
תישארו מעודכנים, הצטרפו לאינסטגרם ולפייסבוק שלנו
יפעת עמידן נפטרה לפני כשנה בגיל 54, נפגעה מנפילה בביתה ואושפזה לתקופה ארוכה בבית החולים שם נפטרה כתוצאה מקריסת מערכות. היא השאירה אחריה בן יחיד, שחר, תושב העיר.
יפית הגיעה לכרמיאל עם בעלה דאז בשנות השמונים המוקדמות. במך שנים רבות הייתה מטפלת אהובה על ילדים היא טיפלה בפעוטות ממשפחות מוכרות וותיקות בעיר, הן בביתה והן בבית המשפחות. בהמשך שימשה כמשגיחה במבחני בגרות בבתי הספר בכרמיאל.
בנה שחר: ״רבים בכרמיאל הכירו את אמא ואהבו אותה. אחרי מותה שמעתי עליה כמה אהובה וחייכנית היא היתה, נאמנה ומסורה לעבודתה. אנשים זוכרים אותי מתלווה אליה לכול מקום ומקום שבו הייתה״.
כחצי שנה לפני מותה עברה יפעת ניתוח לקיצור קיבה ובעקבותיו סבלה מסיבוכים רפואיים, ובנה היחיד שחר סעד אותה עד אשר החלימה. ואז אירעה הטרגדיה הקשה כאשר מעדה ונפלה בביתה. ״באותו יום, התקשרו אלי מהמשטרה וסיפרו לי שאמא שלי נפלה בבית, יש חשש לחייה והדירה נעולה, התבקשתי לצאת מהעבודה מיד ולהגיע לבית כדי לפתוח את הדלת. במקום המתינו לי כוחות משטרה, צוותי מד״א, כיבוי והצלה. כשפתחתי את הדלת, אמא שלי שכבה על הרצפה ואחזה בכלב שלנו כדי שלא יברח. היא הייתה בהכרה וסיפרה שנפלה, נחבטה בראש. סעדתי אותה במשך כחודש שלם בבית החולים, מצבה החמיר בהדרגה. בשלב מסויים הרופא שוחח אימי וסיפר שיש התחלה של תהליך ניווני. היא כבר לא חזרה הביתה״.
מאז פטירתה של אימו, מתגורר שחר לבד בדירה. ״הגעגועים קשים, עברתי טלטלה נפשית אבל הצלחתי להתגבר ולהתבגר, התקדמתי באופן מקצועי ומנהל תיקי לקוחות בחברה גדולה. לומד עיצוב גרפי. אבל בכול חושב על אמא ומאמים שהיא משגיחה עליי מלמעלה״.