בית / חדשות / חדשות כרמיאל / ״עדי ואני שמנו את כרמיאל על מפת המחול העולמית״

״עדי ואני שמנו את כרמיאל על מפת המחול העולמית״

שתפו

אהרון סולומון, מנכ״ל פסטיבל המחול מאז היווסדו בשנת 1988 ועד היום, בראיון מיוחד לזהר הצפון על העבר (״ברוך אמר – ׳אם בערד שרים, אז בכרמיאל ירקדו׳ ״), ההווה (״למה לשנות משהו שמצליח?״) וגם על העתיד (יש הסכם ביני לראש העיר״)

מאת גיל דובריש

בשבוע שעבר התקיים פסטיבל המחול ה-30 של כרמיאל, שהסתיים בקול תרועה רמה ובהצהרה חגיגית של ראש העיר עדי אלדר, מעל פני במת האמפי, על כך שלילך רנה וקסמן תמונה למחליפתו של אהרון סולומון, מנכ״ל הפסטיבל מיומו הראשון. בראיון מיוחד לזהר הצפון אומר סולומון כי לילך היא מחליפה ראויה ומתאימה ומספר כי כבר החל בתהליך חפיפה עימה, תהליך שלדבריו צפוי להימשך עד הפסטיבל הבא, ה-31 במספר – אשר יהיה האחרון שלו. ״אני בקרוב בן 70, זמן יפה לפרוש״ הוא מדגיש.

– מה דעתך על ההצהרה של אלדר על חילופי דורות בניהול הפסטיבל?

״עדי הציג את לילך על הבמה כמי שתחליף אותי בתפקיד, הוא לא ציין מתי ויתכן שהדברים הובנו לא כהלכה. אני רוצה שמפעל החיים שלי ימשך עוד זמן רב. הפסטיבל שם את העיר על המפה העולמית. כרמיאל ידועה מאוד בעולם בזכות הפסטיבל, זה נכס שצריך לשמר וכדי לשמר אותו יש צורך להעביר את הרעיון, הידע והקשרים שנוצרו במשך 30 שנה עם להקות מחול בארץ ובעולם, אל הדור הבא שיפיק את הפסטיבל אחריי. התחלתי בתהליך הזה, של שימור הנכסים האנושיים של הפסטיבל, לפני כ-14 שנה. חשבתי אז שאפרוש מוקדם יותר לגימלאות ושידרשו 10 שנים להכין את הפסטיבל. קלטתי את אלי שדה והתברר שזו קליטה מצויינת, הוא

קיבל את תפקיד ראש מינהל תרבות וכעת גם דובר העירייה. הוא מאוד מצליח בתפקידו, בעיקר בהפקת הפסטיבל. בעיקרון, יצרתי עם השנים נבחרת אנשים שיודעת להפיק אירועים גדולים. ברוב הערים אין מחלקת הפקה מקצועית כזו ושם מסתמכים על מפיקי חוץ. כל ההפקה של הפסטיבל היא עירונית, בשליטת העיר. מלבד החיסכון הכספי, החשיבות העיקרית היא שאף גורם חיצוני לא יהיה מסור לפסטיבל כמו כוחות מקומיים מתוך המערכת. לצוות הזה התווספה לילך רנה-וקסמן, שמנהלת את היכל התרבות והפיקה מספר אירועים בפסטיבל. סימנתי אותה כממשיכת דרכי. בשנה האחרונה עשינו חפיפה והיא הצטרפה לצוות המוביל. ההסכם שלי עם ראש העיר עדי אלדר מסתיים בשנה הבאה – לאחר הפסטיבל הבא אני מתכוון לפרוש ובטוח שאלי ולילך ימשיכו את הדרך״.

אהרון סולומון ורעייתו נעמי מארחים בביתם את נסיך ונסיכת גיאורגיה בפסטיבל האחרון

– מדוע לא לפרוש עכשיו, אחרי הפסטיבל ה-30 שהוא ציון דרך מיוחד?

״בזמנו סיכמנו עדי ואני על כך שכל עוד הוא מכהן כראש העיר, אני אנהל את הפסטיבל. אם עדי ימשיך לכהן כראש העיר, אשקול להמשיך בתפקיד״.

– ואם עדי לא ימשיך? אולי ראש העיר שיחליפו ירצה לרענן ולהכניס כוחות חדשים למטה הפסטיבל?

״אני מניח שראש העיר הבא, מתי שזה לא יקרה, ירצה להמשיך ולשמר את הנכס הזה שנקרא פסטיבל המחול, וההיגיון הפשוט אומר שהוא יקח את האנשים המקצועיים והמנוסים שכבר נמצאים במערכת. אסון ערד לימד אותנו שכאשר מעבירים את השליטה בהפקה לגורמי חוץ ומפיקים חיצוניים, המטרה שלהם היא כספית יותר מאשר תרבותית ועל כך אפשר לקרוא בהרחבה בוויקיפדיה״.

– אחרי 30 פסטיבלים, אי אפשר להכחיש שקיימת עייפות החומר, איך מתמודדים איתה?

״עייפות החומר קיימת במצב של עבודה חד-גונית, כשעוסקים בתחום התרבות והאומנות העייפות פחותה בהרבה, ראה אומנים שעוסקים בתחום זה, שרובם משתבחים עם השנים״.

– אתה שומע את הביקורות על הפסטיבלים? למשל שהכל אותו הדבר, שמשעמם, שאין שום חידושים או ריענון כלשהו. למשל בפסטיבל האחרון, ציפו רבים למשהו יחודי לרגל שנת ה-30.

״כל הפסטיבלים שונים האחד מהשני. כל האירועים הם אירועים חדשים. המסגרת היא קבועה, הנוסחה והמתכונת קבועות באופן רעיוני – 3 ימים ולילות ללא הפסקה, כ-100 אירועים ומופעים, שיתוף של רוב עולם המחול הישראלי ומגוון של מופעים מעניינים והפקות חדשות בכל שנה, ביטוי להתקדמות הטכנולוגית בנושא במות, מסכים, תאורה, הגברה. אני מקשיב לביקורות, אבל כשאני שואל מה היו המבקרים רוצים לעשות מסתבר שאין להם רעיונות חדשים. רוב הביקורת היא לשם ביקורת. אני מוכן לעשות משהו קיצוני ופתוח לכל רעיון, רק שיעלו את הרעיון המתאים בפניי. הפסטיבל שסיימנו עתה, היה ה-30 במספר – זה ציון דרך, לא מועד למהפכות. למה לשנות משהו שמצליח? אנחנו כל הזמן מכניסים דברים חדשים, הפעם הבאנו תחרות חדשה למחול מודרני, מסיבות לנוער, היפ הופ, יצרנו את מתחם הנשים הנוחל הצלחה זו השנה השלישית״.

– ישנה ביקורת קשה גם על המחירים למופעים. למשל על מחיר הכרטיס למושב באמפי, שקפץ מ-50 ש״ח במכירה מוקדמת ל-140 שקלים בערבי המופעים.

״אנו מציעים את הכרטיסים במכירה מוקדמת במשך כשלושה חודשים, בכ-50% הנחה לכל המופעים, כדי לעודד רכישה מראש, וזאת כמקובל בכל מקום. ביום המופע משולם המחיר המלא. אני משוכנע שבשנה הבאה אנשים ירכשו כרטיסים מראש ויזכו גם בהנחה ניכרת וגם במושבים הטובים ביותר. לגבי האמפי, המחירים במושבים נעו השנה בין 50 ש״ח ל-90 ש״ח במכירה מוקדמת. המושבים הטובים ביותר היו הראשונים להימכר, למרות שלדעתי מכל המושבים באמפי אפשר לראות היטב את הבמה. ביום המופע, המחירים הוכפלו, במקום 50 ש״ח – 100 ש״ח, במקום 70 ש״ח – 140 ש״ח ובמקום 90 ש״ח – 180 ש״ח״.

אהרון סולומון. צילום ארכיון

– ישנה תחושה שבעבר היו להקות גדולות ורבות יותר מחו״ל, הערב השני באמפי הוקדש באופן מסורתי ללהקות המפורסמות בעולם. הפעם היה מופע של להקות מחול מהארץ.

״השנה החלטנו להעביר את תחרות המחול לאמפי במקום להקה גדולה מחו״ל, כי רצינו להקדיש את הערב המרכזי ללהקות המחול הישראליות שהן לבו ומרכזו של הפסטיבל. מדי שנה פונות אלינו כ-40 להקות מחו״ל המבקשות להשתתף בפסטיבל. אנחנו בוחרים מתוכן 5-6 להקות, מתוך מחשבה על מבחר הסגנונות והמדינות מרחבי העולם. השנה למשל, הגיעו מאסיה להקות מסין והודו, מאירופה להקות מטורקיה, הונגריה וצ׳כיה, ממזרח אירופה הגיעה להקה גאורגית, מאמריקה היו לנו להקות יהודיות מארה״ב ומברזיל. הייתי שמח אם היו להקות מאפריקה, אבל קשה למצוא להקות כאלה ולהביאן לכאן״.

– אחרי 30 שנה בתחום, אתה רואה עצמך כבר-הסמכות העליונה בארץ בתחום אירועי המחול?

״לא יודע אם יש טובים יותר ממני או פחות טובים ממני, אבל כמוני אין אף אחד״.

– אתה מאוד מזוהה עם פסטיבל המחול. אפשר לומר שהפסטיבל זה אהרון ואהרון זה הפסטיבל?

״לא, בשום אופן. הפסטיבל שייך ללהקות המחול הישראליות ולציבור רוקדי ריקודי העם בישראל. נפלה בחלקי הזכות לנהל את הפסטיבל במשך 30 השנה האחרונות״.

– בפסטיבל הראשון שהפקת ב-1988, האמנת שיבוא יום ותתראיין על הפסטיבל ה-30?

״לא חשבתי על כך. הפסטיבל הראשון היה במסגרת חגיגות ה-40 למדינה, לא הייתה תוכנית לגבי ההמשך. הסכמנו שנראה אם הפסטיבל ינחל הצלחה ואז נחליט אם להמשיך לקיים אותו, אחת לשנה או אחת לשנתיים״.

– איך בכלל נולד הרעיון?

״בזמנו הוקמו שתי ערי פיתוח, כרמיאל וערד. בשנות השמונים התפתחה ביניהם תחרות סמויה על מי תצליח להתפתח יותר ולמשוך תושבים חדשים. אי-שם בתחילת שנות השמונים יזם בייגה שוחט, שהיה ראש מועצת ערד, את חגיגות הזמר העברי, שלימים הפך לפסטיבל ערד. בשנת 1986, כשהייתי ראש מחלקת הנדסה, נסעתי לערד במשלחת קטנה בראשות ראש העיר דאז ברוך ונגר ז״ל, כדי לראות מקרוב איך מתנהלים הדברים. התפעלנו. בדרך חזרה אמר לי ברוך – ׳אם בערד שרים, אז אצלנו ירקדו׳. שנה לאחר מכן קרא לי ברוך וביקש ממני להפיק ולנהל את הפסטיבל הראשון. באותו שלב לא היה לי שום רקע במחול, אם כי היה לי ניסיון בהפקת אירועי תרבות כמו יום העצמאות וטקסים עירוניים. שכרתי כיועץ את יוסי טלגן שהיה מנהל פסטיבל ישראל, כדי להשתלם בנושא הארגוני והתקציבי של ניהול פסטיבלים. אספתי סביבי קבוצה של אנשים מקומיים ויחד עם יונתן כרמון שמונה ע״י ברוך ונגר למנהל האומנותי של הפסטיבל, הכנו את התוכנית. אז גם קבענו את מתכונת הפסטיבל היחודית וסיכמנו שיהיה פתוח לכל סוגי המחול, בניגוד לפסטיבלים אחרים בעולם שמקובעים על סגנון אחד או שניים. גם אז הפסטיבל נמשך שלושה לילות, הוא החל במצעד של הרקדנים בשדרות נשיאי ישראל, מבניין העירייה הישנה, הביטוח הלאומי כיום, ועד לאמפי החדש שנבנה במיוחד לפסטיבל. אני יכול לספר לך שהאמפי שהוקם בתרומת קק״ל, הושלם ממש ברגע האחרון, יומיים לפני הפתיחה. בערב הראשון קיבץ יונתן כרמון את רקדניו מלהקות כרמון מכל השנים ויצר ערב פתיחה ססגוני בליווי זמרים. המנחה באותו ערב היה דודו טופז ז״ל, שעשה עבודה מוצלחת״.

– מתי ידעת בוודאות שתהיה המשכיות לאותו פסטיבל?

״ברוך ונגר נפטר כמה חודשים אחרי הפסטיבל, בחודש נובמבר. עדי אלדר שנבחר לראש העיר, החליט שהפסטיבל יתקיים כל שנה וקבע תאריך יעד לפסטיבל השני – תחילת יולי 1989. המשימה הוטלה עליי ואז גם נערך ההסכם בינו לביני שכל עוד הוא יכהן כראש העיר, אני אכהן כמנכ״ל הפסטיבל. תמיד האמנתי שאחרי מספר קדנציות עדי יגיע לכנסת ויכהן כשר החינוך, אבל בסופו של דבר לשמחתי הוא נשאר בכרמיאל, כראש עיר וכחבר. יחד שמנו את כרמיאל על מפת המחול העולמית״.

– מה היה הפסטיבל המוצלח ביותר מבחינתך?

״עוד לא היה״…

– והפסטיבל האחרון, האם היה מהמוצלחים יותר או פחות?

״האחרון היה מוצלח מאוד, כמו הרבה פסטיבלים אחרים. בוודאי שיש תמיד מה לשפר ותמיד ישנם לקחים להפיק״.

– סלח לי על השאלה, מאחל לך עד 120, אבל מה יהיה כתוב על המצבה שלך בהקשר של הפסטיבל?

״ארצה לענות לך על כך בעוד 30 שנה. אני מאמין שנוכל לשבת גם אז ותראיין אותי על הפסטיבל ה-60, אתה נראה לי בחור צעיר ובריא״…

– חשבת על ספר זכרונות שלך כמנכ״ל הפסטיבל, מימיו הראשונים ועד היום?

״אנחנו חיים בדור המסרים הקצרים והאינסטנט, אני לא מאמין שספר כזה על הפסטיבל יעניין מישהו״.

פנינו לעיריית כרמיאל לקבלת תגובה בנושא ניהול הפסטיבל. מהעירייה נמסר: ״אנו מברכים את אהרון סולומון על עשייתו והובלת הפסטיבל. בהתאם להחלטת ראש העיר, לילך רנה וקסמן תכהן כמנכ״לית הבאה של הפסטיבל בנוסף לתפקידה כמנכ״לית היכל התרבות. טרם סוכם על מועד רשמי להחלפה״.

כתבה מעניינת:

טרגדיה: כרמיאלי טבע למוות בחוף אכזיב

שתפומאת גיל דובריש צעיר מכרמיאל כבן 27 טבע היום (שבת) למוות סמוך לחוף אכזיב. האירוע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.