״החילונים לא צריכים לחשוש מכניסת האוכלוסיה החרדית לעיר״

הכותרת שייכת ליו״ר המועצה הדתית שאול פרץ, שמדגיש בראיון מיוחד לזהר הצפון את החשיבות בשמירה על הסטטוס–קוו בעיר וגם חושף: לאחרונה יש גידול של עשרות אחוזים בפניות מבתי אוכל ומרכולים לקבלת כשרות

 מאת גיל דובריש

יו״ר המועצה הדתית, שאול פרץ, עסוק מאוד בימים אלה בהתרוצצויות בלתי פוסקות. בין ההכנות לראש השנה ויום כיפור וההתארגנות לקראת סוכות ושמחת תורה, הצלחנו (אחרי ניסיונות רבים, יש לומר בכנות) למצוא שעה אחת פנויה, כדי לשמוע מפרץ, על הנעשה בכרמיאל מנקודת המבט שלו וגם לשאול לאן פניה של כרמיאל מועדות, האם היא מתחרדת לנגד עינינו.

– שאול, איפה אנחנו תופסים אותך ברגע זה?

״אני כרגע בשעה של הפסקה, אפשר לקרוא לזה מנוחת הלוחם. זו תקופה קשה של לחצים, סידורים והתרוצצויות. חודש תשרי הוא חודש מבורך וגדוש… ראש השנה, כיפור, סוכות, שמחת תורה״.

– מה מעסיק אותך בתקופה זו?

״קודם כל, נושא ההיערכות לחגים. מתפקידנו לדאוג שיש לבתי הכנסת את כל הציוד הנדרש, ספרים, לוחות שנה לחלק לתושבים, זמני כניסת שבת, יציאת שבת, לדאוג שלא חסרים מחזורים לבתי כנסת, במיוחד החדשים שנפתחו עכשיו. יש לנו בתי כנסיות רבים לדאוג להם. במקביל אנחנו מתכוננים לאירועי שמחת תורה – הבמה המרכזית תהיה גם השנה ברחבת העירייה. זה אירוע גדול ורב משתתפים. בנוסף אנחנו דואגים יחד עם ישיבת ההסדר של כרמיאל, להביא לכאן קבוצה גדולה של חניכים, שיסתובבו בין בתי הכנסת ויתרמו בשמחה לאווירת החגים״.

– אני מניח שבימי שגרה מעסיקים אותך עניינים אחרים לגמרי…

״ביום–יום אנחנו עוסקים בנושאים רבים מאוד. לדוגמא, תחום שבת עירובין. בגלל שהעיר מתרחבת ויש שכונות שדורשות עירוב מחמיר יותר אנחנו מטפלים בנושא. העירוב הוא מה שמגדיר את תחומי העיר, הגבול שמעבר לו אין להוציא חפצים. מדובר בעמודים גבוהים שבחלקם העליון מלופף חוט, המקיפים את כל העיר. אנחנו עומדים לבצע עירוב מחמיר בשתי שכונות שבהן אוכלוסיה חרדית גדולה, המייסדים והדרומית״.

– יש דרישה רבה יותר בשנים האחרונות לשירותי דת, בגלל העובדה שמגיעה לכאן אוכלוסיה חרדית?

״ברוך השם היום כרמיאל נקראת עיר של תורה, כי יש בה תלמוד תורה, יש בה ישיבה קטנה וישיבה גדולה ויש בה כוללים. זכינו בכרמיאל שיש בה דברים כאלה. ברגע שיש תנאים מתאימים, הציבור החרדי נוהר לכרמיאל ורוכש דירות, במיוחד בשכונת המייסדים ובשכונה הדרומית. זו מעין סגירת מעגל, כי בקעת בית הכרם הייתה איזור של תורה, בעבר חיו כאן תנאים והראיה לכך – בגבעת רם קבור החכם בר קפרא״.

– החילונים בכרמיאל לא צריכים לחשוש מההתחזקות של האוכלוסיה החרדית בעיר?

״כבן העיר, אני חושב שיש חשיבות עליונה לשמירה על הססטוס–קוו. כל הציבור כאן צריך לשמור על כך. הקהילה שמגיעה לכאן, יודעת לכבד ולתת לציבור לחיות כרצונו, היא מתאימה את עצמה לסגנון החיים בכרמיאל. נכון, יש להם את הדרישות שלהם ואת אורח החיים שלהם, אבל אני לא חושב שזה אמור להפחיד מישהו בכרמיאל. אלה שייסדו את העיר אולי לא שיערו שיבוא יום ויסתובבו פה מאות אברכים, אבל מדובר בקהילה איכותית מאוד, בעלת חיים פעילים, שתורמת המון לזולת. תראה בשכונות הוותיקות כיצד אברכים עוזרים ומסייעים למבוגרים, מושיטים יד לקשישים ועוזרים להם לחצות את הכביש, פונים בשם הקשישים לגורמים שונים כדי לסייע. אלה דברים שיש לברך עליהם״.

– מבחינתך, האם מצב שבו יהיה בית כנסת בכל פינת רחוב בעיר, הוא המצב האופטימלי?

״בית כנסת זה צורך בסיסי. מי כמוני יודע, כתושב שכונה שצריך ללכת כמה ק״מ בשבת כדי להתפלל. זה אבסורד. יש שכונות שבהן אוכלוסיה מבוגרת ואנשים רבים יושבים בבית ולא מגיעים להתפלל בבתי הכנסת, כי אין להם יכולת להגיע. מה לעשות שכאשר תיכננו את כרמיאל לא ציפו שיהיה כאן ציבור הדורש מקומות תפילה רבים. היום כרמיאל זקוקה לכמה שיותר בתי כנסת ואני מבטיח שכולם יהיו מלאים עד אפס מקום״.

– איזה מקום תופסת לדעתך המועצה הדתית בשמירה על הסטטוס קוו בעיר?

״אנחנו באים בגישה חיובית יותר ומגלים רגישות רבה לכל הנושא ובמקביל משתדלים להנגיש את שירותי הדת לכלל האוכלוסיה. לדוגמא, שרותי הכשרות. פונים אלינו עוד ועוד עסקים בתחום המזון ומבקשים לקבל כשרות. אנחנו יוזמים גם פניות בעצמנו. בעלי עסקים בתחום המסעדות והמרכולים מבינים כי רק ירוויחו מכך, מכיון שיש דרישה הולכת וגדלה לעניין מצד ציבור גדול שחי כאן. לאחרונה יש גידול בעשרות אחוזים בפניות מבתי אוכל ומרכולים לקבלת כשרות. בנוסף אנחנו רוצים לקדם את שירותי הדת ולחסוך כמה שיותר את הבירוקרטיה לציבור. אפשר לומר שאנחנו מקדמים את שרותי הדת למאה ה-21. במחלקת הנישואין נפעיל אחרי החגים שירות חדש שנקרא שירת הים, מערך מחשוב שפיתח משרד הדתות על מנת להפוך את הליכי רישום הנישואין לקלים ומהירים דרך האינטרנט. בנוסף אנחנו עובדים על פיתוח

אפליקציה של המועצה הדתית, שתכלול את פרטי בתי הכנסת והמקוואות בעיר, זמני תפילות ומידע על מקיף על כל שירותי הדת״.

– אתה שבע רצון מהקשר של המועצה הדתית עם עיריית כרמיאל?

״אני מאחל את הקשר הזה לכל ראשי המועצות בארץ. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא, המטרה המשותפת שלנו היא לשרת את כלל הציבור. שיתוף הפעולה מתבצע מול ראש העיר ומול המחלקות הרלוונטיות בעירייה, כמו גינון, תשתיות, מחלקת הנדסה, מינהל הכספים״.

למרות גילו הצעיר, בסה״כ בשנות הארבעים לחייו, שאול פרץ כבר מנוסה וותיק מאוד בתפקיד. הוא מכהן יו״ר המועצה הדתית מאז שנת 2001. לדבריו הספיק בפרק הזמן הזה לראות תמורות ושינויים רבים במועצה הדתית.

״יש המון הבדלים בין היום לבין השנה שבה נכנסתי לתפקידי, הן במיקום של המועצה, הן במגוון הרחב של השירותים, הן מבחינת מספר העובדים של המועצה הדתית ובנושאים רבים נוספים. היום יש 44 בתי כנסת בכרמיאל, חלקם יוזמות של אנשים פרטיים שמחליטים ליזום ולשכור חנויות כדי להפוך לבתי כנסת. בימים אלה אנחנו מתחילים לבנות מרכז רוחני במכוש שיכלול בית כנסת, ספריה תורנית ואולם כנסים. זו שכונה שעד עכשיו לא היה בה בית כנסת מסודר והמתפללים נאלצו להגיע למתנ״ס. במקביל נבנה בית כנסת חדש בשכונת רבין ובשנת 2017 צפויים להיבנות שני בתי כנסת נוספים שם״.

– האם אתם עובדים בשיתוף פעולה עם כל הרבנים בכרמיאל?

״אנחנו משתפים פעולה עם כולם, כל הרבנים, הגופים והזרמים, בעיקרון כל הרבנים כפופים לשני הרבנים הראשיים. אני חושב שזו היחודיות שלנו, אנחנו לא מכניסים פוליטיקה לתוך המועצה הדתית. כל מי שפונה אלינו מקבל סיוע, בלי קשר לזרם שהוא שייך אליו. זה סוד ההצלחה שלנו. כבר אמרתי בעבר, בעקבות ביקורות שהיו עלינו, כי אני בן העיר, נולדתי כאן, הוריי מוותיקי כרמיאל, אני אוהב את העיר ואם יש משהו שאני יכול לשפר, לתקן, תפנו אלי עם הצעות ייעול״.

– כולם יכולים לפנות אליך, גם בית הכנסת הרפורמי החדש בכרמיאל?

״לגבי בית הכנסת הרפורמי – הוא נבנה ע״י משרד הדתות, הגשנו בקשה להקמת בית כנסת חדש ברבין, אבל משרד הדתות הקצה את התקציב לבית הכנסת הרפורמי באמצעות בג״צ. הבנו שזו ההחלטה ולא עשינו מזה עניין. זה היופי בכרמיאל, שלכל קבוצה וזרם בעל דרך משלו יש מענה. יש אשכנזים, יש מזרחים, יש קונסרבטיבים, יש רפורמים. אם הם יפנו אלי ויבקשו סידור, אני לא חושב שאסרב. למה שלא ייעזרו בנו? הם לא פנו עד כה, אבל אין מה לפחד, כולנו כרמיאלים. אם אדם מתפלל לבורא עולם, לא אפלה אותו לרעה. זאת אמונתם ואני לא אתערב בדרך שבה הם מתפללים. אני בסך הכל פקיד שנותן שירותי דת. אם הרבנים יתנגדו לכך, זה כבר יהיה סיפור שונה, אבל לא קיבלתי שום דרישה כזו״.

– מה קורה בבית העלמין העירוני, האם אחרי בעיות העבר, הופקו לקחים לגבי הניהול התקין של המקום?

״בבית העלמין יש היום מבנה מסודר שמאוייש ע״י מזכירה ומנהלת חשבונות אשר מקבלות את פני המשפחות האבלות ומטפלות בכל הנושא. הכנסנו צוות נוסף של עובדים לבית העלמין כדי לשרת את המשפחות, ישנו הרב אילן שושן שתפקידו להדריך את המשפחות האבלות, מה לעשות ואיך. אנחנו נקים בשיתוף העירייה והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, מיזם חדש בתוך בית העלמין, לטיפול במשפחות מא׳ ועד ת׳, בדמות צוות שילווה את האבלים בכל הדרוש, משולחנות וכסאות ועד למיחם לשבת ופלטות. בנוסף, עומדים שם לרשות הציבור הרב גבריאל וקנין, שעורך את ההספדים ומלווה את המשפחות, הושעיה אטדגי, ארז ימין, אנשים שמעניקים שירות לאזכרות בחינם ללא תשלום. היום הכל מסודר שם. בנוסף, בעקבות תלונות רבות בעבר על נושא התשלום לפינוי הנפטרים, לעיתים גם בסך אלפי שקלים, המועצה הדתית לקחה על עצמה יוזמה לטפל בנושא, למרות שזה לא מתפקידנו. זאת כדי להפסיק את העושק של המשפחות שהתנהל כאן. סיכמנו עם שירות אמבולנסים, על פינוי נפטרים לחדר הקירור בכרמיאל בכל שעות היממה, גם בלילות ובחגים, ללא תשלום. אני חייב להדגיש שהפטור מתשלום חל רק בעת פניה אלינו או דרך מוקד 106 או מד״א, ולא באופן פרטי. המימון הוא מתקציב המועצה הדתית. בקרוב יחל לפעול אמבולנס של זק״א וגם הוא יבצע פינוי נפטרים לחדר הקירור בכרמיאל. בשנת 2017 נתקין מערכת תאוורה סולרית בבית העלמין שתשמש למניעת ונדליזם ותאפשר קיום הלוויות בשעות הלילה. במקביל אנחנו עובדים על שילוט עם הכוונה מסודרת וחידוש כל השבילים בבית עלמין בשיתוף עיריית כרמיאל״.

– בכל הקשור למקוואות, הבנתי שכרמיאל נחשבת למעצמה?

״ארגון ארץ ישראל יפה מקיים תחרויות יופי בין מקוואות נשים בכל רחבי הארץ. מקווה הנשים בחטיבת הראל ברבין, זכה במקום הראשון בקטגוריית גודל עד 120 מ״ר. בנוסף קיבל מקווה האיריסים 5 כוכבי יופי. המקוואות במעלה הכרמים ובמערבית עדיין לא ניגשו לתחרות אבל כשהם יגשו – גם הם יזכו. יותר מזה, אם תהיה תחרות למקוואות גברים, גם שם אנחנו נזכה במקום הראשון. יש לנו מקווה מפואר במעלה הכרמים שפעם קיבל צו סגירה ממשרד הבריאות, אבל גייסנו תקציב ובנינו אותו מהתחלה״.

לסיכום מבקש שאול פרץ להעביר לקוראים מסר לקראת יום כיפור: ״אנחנו נמצאים בימים של רחמים וסליחות, זו התקופה הכי חשובה לנו. עלינו לסלוח האחד לשני ולגלות סובלנות האחד כלפי רעהו. כמו שאנחנו מצפים שיסלח לנו הקב״ה, כי כולנו עושים חטאים ועבירות בלי לשים לב, כך אנחנו צריכים לסלוח האחד לשני. עלינו לשמור על העיר היפה שלנו, על כל המרקם האנושי המיוחד שיש כאן ולשמור על הסטטוס קוו שיש פה. אני מאחל שנה טובה וחתימה טובה לכל עם ישראל ובפרט לתושבי העיר״.