זהר.נט חדשות כרמיאל
הוא נחת בשדה התעופה היתרו בלונדון. מעונב כהרגלו ומפיץ ניחוח של Blue de chanel. יד ימינו אוחזת במזוודת הטרול הקטנה שנעה על גלגליה וידו השנייה אוחזת בתיק העור המכיל מסמכים חשובים שיש בהם כדי לקדם את עסקיו כאן.
בצאתו מן השדה חיכה לו אדם שליווה אותו אל מכונית היגואר. הם נכנסו לתוכה ושמו פעמיהם אל טאוור האמלטס, הרי הוא רובע העסקים הממוקם במרכז העיר. כשהגיעו אל גורד השחקים הבוהק בזגוגיותיו, הם החנו את המכונית הכסופה מתחתיו ופסעו אל עבר המעלית. המארח לחץ על הכפתור שמספרו 79 והכריז “קודם כל נאכל משהו ואחר כך נשב לדבר”.
כשהמעלית עצרה, הוא מצא עצמו בפתחה של מסעדה. נופה הקסום של לונדון השתרע תחתיו במראה פנורמי מרהיב. הם התיישבו מול החלון המערבי. מלצרית יפיפייה עטה עליהם כשבידה היא אוחזת קערת קרח זהובה עם בקבוק של שמפנייה בתוכו. המארח סימן לה בידו בלא מילים. היא הנהנה בראשה וסבה מהם. כעבור מספר דקות היא שבה עם מגשים עמוסי קוויאר, שיפודי סלמון, צלחות בשרים, קנקני יין ופטיפורים עשירים – ממרחי לוטוס בלבבות שוקולד ועד ארקלר ריבת חלב ופירות יער. האורח שלנו ישב ושמר על פאסון. הוא אכל מעט, במשורה.
הוא ידע כי הבריטים בוחנים את אורחיהם על פי תאוותם. הוא ישב זקוף. כל מראהו שידר שליטה, הרי בעוד רגע הם ישוחחו על כסף, על הרבה כסף. חשוב היה לו להקרין כי הוא מפוקס, יצריו מכובים, כי הוא בעל תרבות גבוה, הרי הוא אורח, ‘נקי’ מנומס וחייכני.
כאלו הם החיים, זה העולם! אנו כולנו חיים בקשרים חברתיים כאלה ואחרים. חלקנו שכח כי זמננו כאן מוגבל ואנו בסך הכול אורחים כאן לרגע, מול הנצח. חדשות לבקרים אנו עדים להתנהגויות חסרות אחריות וחסרות שליטה של נהגי רכב ציבורי ששוכחים כי הם אוחזים בידם את חייהם של אחרים. ולא רק, הכבישים שלנו נטולי תרבות, היערות, הפארקים וחופי הים מטונפים ממטיילים ששכחו כי אחרים אמורים גם כן לטייל שם אחריהם. אחריות, פאסון, שליטה וחיוך חייבים להיות אמות המידה שלנו. כמו האורח שלנו, כולנו אורחים בעולם. גם בהתנהגות כלפי האוכל, שלטו ביצר! יש בעניין הזה המון כדי להגיד עלינו מי אנחנו בעצם?
שבת שלום, רון
