Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1452191250:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 12178
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_metaseo_metatitle] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בזוית חדה / שירלי גורן
        )

    [_metaseo_metaopengraph-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => אנשים
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 362
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/01/חיוך-שירלי-גורן-1025.jpg
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

אנשים טובים באמצע הביצה

שתפו

התחלתי את בוקר השנה החדשה, או ליתר דיוק השנה הלועזית החדשה בוקר קר ומקפיא, בחיוך מאוזן לאוזן, מחמם ומיטיב. וזאת למה ומדוע?? בגלל אותן מחוות קטנות ונעימות של אנשים “רגילים” , כמוני כמוך, מן השורה…

הגעתי אל אחת מתחנות הדלק במקום מגוריי מוכנה אלי קרב, טעונת משפטי מלחמה כאילו שהורגלנו אליהם בבירוקרטיה והסחבת הישראלית, כדי להחזיר מוצר חשמלי שקניתי לרכבי לפני כשבועיים ואינו נטען חרף נסיונותיי. לפני הגיעי לתחנת הדלק ניגשתי לחשמלאי רכב שיבדוק שלפני שאני פורצת לקרב הבא שלי, שמעברי החשמל ברכבי תקינים. אכן קיבלתי אישור לכך והבנתי שהמכשיר שרכשתי הוא זה שמקולקל ואינו תקין.

בשבוע הקודם להיום הגעתי כשלוש פעמים לתחנת הדלק ונאמר לי שהמנהל לא נמצא ויגיע רק בצהריי היום, אלא שאני אמצא בעבודתי המרוחקת מהתחנה כשעה, כך שלא הצלחתי למצוא את המנהל עד בוקר השנה החדשה. כאילו יד מכוונת מלמעלה רצתה/ קיוותה/דאגה שאתחיל את השנה בחיוך וכך היה – הגעתי אל התחנה והמנהל המבוקש אכן היה ובסבר פנים יפות, בפשטות מעוררת הערצה, מבלי שפציתי פה בכלל החליף לי את המכשיר, התעכב איתי לבדוק שהוא אכן נטען כהלכה ודאג לומר בסוף התהליך שגם אם בעוד מספר ימים יקרוס שוב המכשיר אני מוזמנת לחזור והוא יטפל בעניין כנדרש. הספיק לאחל לי גם שנה טובה ואני נותרתי פעורת פה ונפש,עם שלל משפטי הקרב שהכנתי מבעוד מועד, חדורת מלחמה, מצוידת בחרבות וסכינים וירטואליים, באוזניי הלמות חרבות ורעש נשקים מבוזבז לחלוטין. אשריני!

בתוך המולת השחיתויות והמחדלים, בתוך הבלי אדי הסחי והגועל, כשאיש ציבור נוסף לרשימת מושחתי האומה ומצטרף לאסירי עמינו, בבליל האולמרטים, דרעים, קצבים והירשנזונים ועוד רבים ו””טובים” צצים מדי פעם אנשים אחרים, טובים יותר, מטיבים יותר, נעימים יותר ורצויים יותר בכל צד צורה וצבע. בהם אני נאחזת בפתחה של השנה החדשה, אותם אני אטפח, איתם אני אתרועע ולהם אני אאחל שנה חדשה מצוינת ונעימה.

כל שאר הסחי ימשיך בוודאות לשחות ולשקשק בביצה האלמותית של מדינת ישראל ועם כך כנראה כבר השלמתי, התרחקתי ונבדלתי!

שנה טובה!

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *