Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1446029183:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 11172
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => לברוח
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => בוחרת לברוח
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בזוית חדה / שירלי גורן
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 68
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 511
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/10/אלבניה.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => בוחרת לברוח
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => בזוית חדה / שירלי גורן
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => לברוח
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

בוחרת לברוח

שתפו

“תובנת היום שלי – אימי היקרה שבה מטיול באלבניה ומונטנגרו עם חברות ילדות מנהלל ועם מדריכה אלבנית מדהימה העונה לשם אנה, מחויכת ושלווה – שמחות קטנות של יום חולין!”, כתבתי בשבוע שעבר בעמוד הפייסבוק שלי בעיצומו של שבוע פיגועים, רציחות ומחול שדים מטורף, כזה שיודעים וחווים רק תושבי מדינת ישראל או לפחות בתחושותיי שלי!

פעם ידעתי מה בדיוק טוב למדינה שלנו, ידעתי דיעות מוצקות, ברורות ונחושות. האמנתי בכל ליבי ונפשי כי אפשרי לחיות במדינה שלנו בשלום, ברווחה ובחיוך יום יומי. היום מצבי שונה, כל כך שונה שנדמה לי לפעמים שדילגתי גלגול בעיצומו של הגלגול העכשווי והתערבבו לי הגלגולים, התמזגו להם הזמנים, המקומות והתחושות לבליל אחד קשה מנשוא.

אז אני בוחרת לברוח. כבר כתבתי על זה כאן בעבר לא אחת וכנראה עוד אכתוב על כך גם בעתיד הקרוב והרחוק. כן, אני שירלי גורן בוחרת לברוח אל הנופים, אל המראות שמעבר לים, אל תרבויות שונות, שפות שונות ופרצופים לא מוכרים בעליל וכמה שפחות מוכרים, זרים ושונים כך יותר טוב, כך נפשי יודעת מרגוע. עצוב אבל כן ואמיתי!

במרבית המקרים אני בורחת אל אותם נופים ומקומות פיזית בגופי, על מזוודותיי, מטלטליי וגם נפשי מצטרפת כמובן ובמקרה הנ”ל (כותרת הטור) בחרתי לברוח אל מסעה של אימי היקרה אסתר’קה, אל נופי הבלקן- בואכה אלבניה ומונטנגרו היפהפיות.

מדינות אלו נמנות על חבל הבלקן, ארצות הבלקן אשר היו סגורות במשך שנים מאחורי חומות של בידוד והסתגרות בכבלי הקומוניזם. הבלקן הוא השם ההיסטורי והגיאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה. אלבניה משופעת בנופי הבלקן ההרריים, המיוערים והמרתקים, שופעי המים, מלאה כפרים קטנים ומבודדים ושמורות טבע.  אלבניה היפה והאותנטית מבין ארצות האזור, אשר השתחררה ונפתחה רק לאחרונה אל עידן חדש ואל התיירות. אוכלוסייתה מגוונת ובחלק מהכפרים בה עדיין מתנהל אורח חיים צנוע מסורתי, הם מנותקים מכל קידמה טכנולוגית, חקלאות ויערנות בראשיתיים ואוכלוסייה מכניסת אורחים.הרי האלפים האלבנים  ניצבים להם במקומות נידחים על גבול אלבניה – מונטנגרו ונופיה המרתקים והמעניינים שופעים בטבע הררי ובתולי. רכס האלפים הדינריים נמתח לאורך כ- 700 ק”מ מסלובניה דרומה לאורך הים האדריאטי ומסתיים בפסגות הגבוהות של צפון אלבניה. עדיין דומה שהזמן קפא באלבניה מלכת והיא משמרת בתרבותה ובאווירתה את הימים של פעם.

באלבניה חיים כיום כ-3.5. מיליון איש מתוכם 70% הינם מוסלמים סונים ו-30% הינם נוצרים (10% קתולים ו-20% יוונים אורתודוקסים). העובדה כי מרבית אוכלוסיית אלבניה הינה מוסלמית אינה מונעת ממטיילים יהודים רבים לדרוך בשטחה, להנות מטיול מדהים ומיוחד ומקבלת פנים מכניסת אורחים מאין כמוה. וזה מה שחשוב בכל המלל פה בעיניי!

נקודה חשובה נוספת וקריטית בעיניי היא העובדה שבפועל, בהשפעת השלטון הקומוניסטי הוצאה הדת אל מחוץ לחוק. 70%-75% מתושבי אלבניה הם אתאיסטים. רוב המסגדים ריקים ממבקרים, יש הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. מקור המלחמות בעולם הוא הדת. מדינת ישראל מתהפכת ובוערת בשמה של הדת. אולי נותר לנו בכל זאת ללמוד דבר או שניים מאלבניה, אותה מדינה שכוחת אל בבלקן עמוסת מוסלמים. אם היינו מונחים כל העת מסטיגמות ומתיוגים שהרי לא היינו מגיעים לאותה ארץ בתולית מדהימה ביופיה. תארו לכם מה היינו מפסידים.

ותחשבו על זה לרגע…

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *