Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => בוחרת
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בוחרת להתרחק מהבחירות
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 78
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1083
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 347
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2014/12/IMG237.jpg
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => בוחרת להתרחק מהבחירות
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => בוחרת
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

בוחרת להתרחק מהבחירות

31/12/14 Uncategorized 347 צפיות

שתפו

פעם 3 החודשים לפני הבחירות לכנסת היו בשבילי קרנבל אחד גדול, ססגוני, מלא צבעים. תקופה המאופיינת בציפיה דרוכה ובהתרגשות עצומה מאין כמוה. השיח הציבורי ברחוב ובכל מקום אליו הייתי מגיעה היה ממגנט אותי, מהפנט אותי, שואב אותי פנימה ומגרה את כל חושיי כולל החוש השישי. הייתי אפילו מחפשת את אותם מקומות הומי אדם, הומי בוחרים מרוגשים על שלל דיעותיהם וגווניהם, מכלכלת את צעדיי כדי להגיע ולהתערבב עימם, לבלוע ולהיבלע, לשמוע ולהישמע. הייתי מתלבטת ושוב חוככת איזה פתק אשלשל ביום הבוחר.

היום…. היום זה כאילו גלגול אחר, חדש, מדכא, מרוחק הלקוח מפלנטה אחרת. קחו את כל שכתבתי מעל ותחפשו את ההיפך הגמור. בואו, אני אעזור לכם – היום אני עושה הכל כדי לא להיכנס לויכוחים, לסיעורי מוחות ולשיחות פוליטיות. היום אני מתרחקת בתקופת טרום הבחירות מאותם מקומות הומי אדם, מאותם פרלמנטים קטנים בהם מעלים את הגיגי הבחירות הבאות וקרבות. קשה לי לשמוע ולהשמיע את אכזבותיי ואכזבות חבריי, קשה לי לסכם לאן הגענו היום – חודש דצמבר 2014. לאיזו נקודת אל חזור ארורה נקלענו, הובלנו כצאן לטבח. כאילו העלינו את עצמינו לעולה על המזבח, עקדנו את עצמינו במו ידינו והפכנו לקורבן של השלטון. זה הפך להיות עבורי בלתי נסבל, מדכא, מחליא וחולה. גם בעמודי הפייסבוק אותם אני פוגשת לא מעט אני משתדלת כמה שניתן לדלג מעל הכותרות הקשורות בבחירות, במפלגות, באכזבות ובמפלות. לא מסוגלת להכיל יותר שחיתויות שצצות כפטריות לאחר הגשם. גם אם אין גשם, ואין גשם – הן צצות!

עסוקה יותר וכמעט במרבית הזמן בהישרדות הפרטית שלי ושל קרוביי, ביום יום השוחק והמאתגר במובן השלילי. ולא אינני אדם דכאוני, מעולם לא הייתי כזה ואני מנחשת שגם רבים מכם לא הייתם, המציאות הפכה אותנו לכאלה. מרירים, כועסים וחסרי תקווה וכיוון. והפעם ממש אינני רואה תקווה. דבר אחד אני יודעת בבירור – רק לא ביבי!

ולראשונה בחיי אינני יודעת במי בכלל לבחור, והגרוע יותר – אינני בטוחה בכלל שאני רוצה!

כמה עצוב לי…

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024