Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1452619423:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 542
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 12220
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_metaseo_metatitle] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => הטור האישי של אשי טאוב
        )

    [_metaseo_metaopengraph-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metaopengraph-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-desc] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_metaseo_metatwitter-image] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => אלון בקל
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2016/01/IMG_7762.jpg
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

בחזרה לסימטא

שתפו

רציחתו של אלון בקל הי"ד, עשתה לי משהו שרק בודדים בודדים עושים לי. הרצח המתועב שלו השאיר לי שריטה עמוקה מאוד בלב. משהו בילד הזה תפס אותי חזק. משהו במשפחה שלו תפס אותי חזק חזק.

ביום שישי שעבר הרגשתי צורך עז לנסוע לתל אביב. דיזנגוף 130. למקום הארור הזה.

גשם זלעפות כל הדרך. השמיים בוכים… הנה תל אביב. הנה איבן גבירול, הנה דיזנגוף 130. מחנה את הרכב… רואה התקהלות. ניגוד למקום. כן. זה פאב הסימטא. הלב על 180 פעימות בדקה. הנה אני ניצב בדיוק במקום בו כנראה עמד אלון שלנו. השעה קרובה מאוד לשעת הפיגוע שבוע לפני כן.

הפאב עצמו סגור, אלא שעדיין ניכרי בו סימני המוות שהיכו בו… הדלת שבורה, הכסאות מורמים. הנה אני פוגש שני כרמיאלים, גם הם הגיעו למקום. נחמה ובצלאל גייניס. זוג שאני מאוד אוהב. מביטים ביחד במקום בו נגדעו חייהם של שני צעירים. אחד שלנו מכרמיאל.

משוחחים על אלון, על המשפחה שלו, על המצב בארץ. הנייד שלי משום מה שבק חיים לכל חי. נחמה מצלמת את המקום. דגלי ישראל מוצבים במספר מקומות והנה פינת הזכרון. נרות נאבקים ברוח החזקה הנושבת שם. הנה תמונה של אלון. אנחנו מדליקים כל אחד נר לזכרו.

הנה חנות הפיצוחים אליה נכנס הנבל, החלאה. הנה העגלות, אותן העגלות עליהן הניח הרוצח הנתעב את התיק שלו ומשם, תוך שנייה יצא החוצה עם הנשק האוטומטי שלו ופגע בליבו של אלון שלנו. דווקא בלב הענק הזה. שום סיכוי לא היה לאלון. הפגיעה היתה קטלנית. לוקח קצת מרחק כדי להתבונן טיפה מרחוק בפאב הזה. רבים רבים עוברים שם. מביטים, מדליקים נר ניצבים כמה דקות וממשיכים הלאה. חלקם משחזר את מסע הרצח של הרוצח.

נכנס לאוטו, בסמוך לפאב. יושב בו עוד חצי שעה. חושב על ניצה אימו, על אבי אחיו, אותם אני מכיר מצוין ואוהב המון.

זהו. חייב לזוז. חשתי את המקום… מפעיל את הרדיו באוטו שומע: הרוצח של אלון הי"ד חוסל!

תחושה של שביעות רצון ברור. שמחה? לא ממש. אילו חיסלו אותו לפני… אילו…

ביבי נגד ביבי

את דעתי על ביבי כולכם מכירים. אין לי ולו מילה אחת טובה עליו, בשום תחום. אבל מכיר בעובדה שיש לו שפוטים רבים. כן כן, שפוטים שלא חשוב מה יעשה הם ילכו איתו, רק לאלוהים פתרונים למה זה?

עכשיו ביבי, אפילו בכל הקשור בביבי, עלה לדרגת לא ממש שפוי.

בפברואר יתקיימו הבחירות לראשות הליכוד. אלה עומדות להיות בחירות הכי “מותחות” שהיו אי פעם בליכוד. ביבי נגד עצמו. כלומר, אפילו ביבי לא מאמין בביבי והוא מתמודד נגד עצמו…אחחחח. צחוקים.

היית מצפה מוועדת הבחירות שתודיע שמאחר ויש רק מועמד אחד, אין טעם בקיום הבחירות הכי מגוחכות שהתנהלו פה אי פעם. אבל, ביבי ביקש לקיים את הבחירות למרות הכל… נשמע מופרך? קצת פסיכי? או לא. ממש לא. שימו לב: ביבי קיבל כבר כסף רב שנועד לסייע לו בבחירות לראשות המפלגה. עכשיו, מה יעשה עם כל הכסף הזה? יחזיר? חחח לא ביבי. ביבי לא מחזיר כספים, ביבי לוקח כספים. עכשיו כשתתקיימנה בחירות על מועמד אחד, יוכל ביבי לחלק עוד כמה ג'ובים למקורבים. אולי יקים מטה, משרד פרסום ויצא בקמפיין ענקי בכל הארץ.

הכי אני מחכה לעימות שצפוי בין המועמד לבין עצמו… זו תהיה חוויה נפלאה, כשביבי ישאל את ביבי שאלות נוקבות…

ביבי עושה צחוק מכולם, בעיקר מהשפוטים שלו, הפעם התעלה אפילו על עצמו.

אגב, ככה בקטנה, הבחירות הלא בחירות הללו יעלו לנו, האזרחים, 4 מליון ש"ח.

אז מי ייבחר? איזה מתח.

יש לי טענות קשות נגד כל הפודלים שם בליכוד. לא מבין איך יתכן שאף אחד, אבל אף אחד לא מעז להתמודד מול ביבי. היכן ישראל כץ? היכן גדעון סער? גלעד ארדן? אפילו שידעו שהם צפויים להפסיד, לפחות ימצבו את עצמם  כמועמדים לגיטימיים ליום של אחרי ביבי.

הבחירות הללו הן פארסה אחת גדולה.

בקטנה

* למבקשים לקבל אגרת תושב. חשוב שתדעו שהדרך היחידה לשלם עבור האגרה היא באמצעות הארנונה. לא שום דרך אחרת. אני למשל מתגורר ביחידת דיור ואינני משלם ארנונה, אני מניח שיש עוד לא מעטים כמוני אז זה מה שיש לעשות: הביאו אתכם את הסכם השכירות, גשו למחלקת הגבייה בבנין העירייה ובקשו טופס מיוחד לאגרת תושב ורק אז לכו למינהל הרווחה שם מתקיימת ההרשמה לקבלת האגרה.

* רוצה להמליץ לכם על התוכנית החשובה ביותר ברדיו. תוכנית שסייעה כבר למאות בני אדם שנקלעו לבעיה מול הממסד. כל ממסד.

שם התוכנית: "יהיה בסדר" עם אביב לביא, נעמי רביע ולינוי ברגפן. התוכנית משודרת מיום א'-ד' כולל בין השעות 15:00-16:00 בגלי צה"ל. נתקלתם בבעיה זו הכתובת שלכם

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *