Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1546338431:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 25415
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_adinserter_block_exceptions] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => בין עץ אשוח לסוציולוגיה בשקל | פורטל זהר הצפון | כנסו למאמר
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => המגזין | דעות | יאנה מלניקוב
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => עץ אשוח
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => בין עץ אשוח לסוציולוגיה בשקל | שנה אזרחית חדשה 2019
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => הלילה רבים מאיתנו חגגו את הנובי גוד, כניסת השנה החדשה, הסילבסטר, יו-ניים-איט.לחלק מהישראלים זאת היתה עוד סיבה למסיבה, סיבה לצאת לאיזו מסעדה טובה, או מועדון
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 77
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1849
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 348
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1849
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => בין עץ אשוח לסוציולוגיה בשקל | שנה אזרחית חדשה 2019
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => הלילה רבים מאיתנו חגגו את הנובי גוד, כניסת השנה החדשה, הסילבסטר, יו-ניים-איט.לחלק מהישראלים זאת היתה עוד סיבה למסיבה, סיבה לצאת לאיזו מסעדה טובה, או מועדון
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => עץ אשוח
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => בין עץ אשוח לסוציולוגיה בשקל | פורטל זהר הצפון | כנסו למאמר
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => המגזין | דעות | יאנה מלניקוב
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
כריסטמס 2018-12 (1)
צילום אילוסטרציה: Pixabay

בין עץ אשוח לסוציולוגיה בשקל

31/12/18 דעות, חברה 348 צפיות

שתפו

יאנה מלניקוב – בלוגרית, רעיה, אמא, מנהלת שיווק ומרכז קריירה במכללת צפת

מייל [email protected]

כנסו אל מדור הדעות של פורטל זהר הצפון

 

הלילה רבים מאיתנו חגגו את הנובי גוד, כניסת השנה החדשה, הסילבסטר, יו-ניים-איט.

לחלק מהישראלים זאת היתה עוד סיבה למסיבה, סיבה לצאת לאיזו מסעדה טובה, או מועדון. אני בעד. צריך לחגוג את החיים וגם את ההזדמנויות והתירוצים הקטנים שהם מספקים לנו כדי לשמוח. יש כאלו לעומת זאת שלא מתחברים ולא מוצאים עניין בלחגוג חג שהוא לא יהודי, וגם עם זה אני סבבה ויכולה להבין.

אבל, אני רוצה לגעת קצת בנושא של הנובי גוד-שנה חדשה-סילבסטר ממקום אחר. מהמקום ״הרוסי״.

לאחרונה יצא לי לקיים שיחות על הנושא עם ישראלים צבריים בעלי רקע דתי או מסורתי שלא הבינו למה אנחנו, יוצאי בריה״מ בישראל, ממשיכים בישראל לחגוג חג ״של הגויים״, חג שהוא לא שלנו. מכיוון שאלו אנשים שאני מעריכה ומכבדת ומאמינה שגם הם מעריכים ומכבדים אותי, היה לי חשוב להסביר להם, לפחות את העמדה שלי בנושא.

אח״כ חשבתי שאולי יש עוד רבים שלא מבינים ולא נעים להם לשאול אז החלטתי לכתוב את הדברים לכולם. רק בבקשה אל תקחו את זה למקום של דין וחשבון אלא יותר שירות והסברה לתושבים.

ראשית, בבית הורי לא חוגגים את החג. הבית שאני באה ממנו מסורתי ומחובר מאוד ליהדות והיה חשוב להורים שלי להבהיר לנו שאנחנו יהודים בישראל ולכן החג הזה לא רלוונטי עבורנו בשום דרך. עד לגיל עשרים ומשהו תמכתי בגישה זאת וגם ביני לבין עצמי לא ידעתי איך ״לאכול״ את זה שעולים רבים מבריה״מ מקפידים עד היום לקשט את בתיהם בעצי אשוח, אורות ומתנות לכבוד החג.

אחרי זה, אי שם בשנותיי המתוקות כסטודנטית צעירה (היום הן מתוקות ממקום אחר מחייב אותי הפוליטיקלי קורקט להבהיר!) התחלתי לצאת למסיבות סילבסטר. הסברתי לעצמי שזאת סתם סיבה למסיבה, סתם תירוץ בשביל הכיף. הייתי צריכה לנהל עם עצמי את השיח הפנימי הזה כדי להתגבר על דיסוננס בין הערכים שחינכו אותי אליהם בבית לבין הרצון לבלות עם כולם.

אבל, בשנים האחרונות, הבנתי פתאום הרבה יותר את הצורך של יוצאי בריה״מ לחגוג וגם איך זה כן מדבר אליי. אולי זה קשור לזה שאני מתבגרת ויש דברים בזהות שלנו שצריכים את הזמן כדי להתגבש עליהם…

תבינו, ברוסיה זה היה ה-חג, בה׳ הידיעה. שכולם חגגו והייתה אווירה שמחה ומיוחדת. רחובות מקושטים, משפחות שנפגשות לארוחה חגיגית מושקעת, משדרים חגיגיים בטלוויזיה מהסוג שכולם צופים בהם ביחד ויש 100% רייטינג. אנשים שם לא חגגו את החג מתוך מקום נוצרי (ולמעשה לא היו בחג שום אלמנטים דתיים) אלא ממקום קולקטיבי, כללי, התחושה הייתה שזה חג של כולם.

ואז הם עלו לארץ. וכמו כל גל הגירה, נתקלו בלא מעט קשיים. וכמו שיש ישראלים שרחוקים מלהיות דתיים אבל מקפידים דווקא בחו״ל ללכת לבית חב״ד לליל הסדר או לצום בכיפור כי בא להם להרגיש חיבור ושייכות למשהו גם כשהם חיים במציאות אחרת, אז מטבע הדברים לעולי בריה״מ היה חשוב להמשיך לחגוג את החג. להרגיש שלמרות כל השינויים, והמציאות שהשתנתה באופן דרמטי, והקשיים ברקע, למרות הכל- הם עדיין שומרים על פיסות מתוך מה שהם מכירים. יתירה מכך, החג כמו השפה הרוסית והרגלים נוספים, הם חלק מהשמירה על הזהות הרוסית.

אין כמעט מבוגר דובר רוסית שלא מברך דוברי רוסית אחרים ״ס-נובים גודם״ בתקופה הזאת של החג. במרבית הבתים של העולים מבריה״מ התכנסו ביום שני לארוחה חגיגית בחיק המשפחה. גם אם לא רואים את זה, אלו אנרגיות של חג שקיימות ממש עכשיו מתחת לעיניים של חלקכם.

אני כאמור לא באתי מבית שחוגגים בו אבל מבחינתי לחגוג את הנובי גוד זאת הדרך שלי להיות מחוברת לזהות היהודית-ישראלית-רוסית שלי. זה כמו שמישהי ממוצא מזרחי תרצה לעשות חינה או לחגוג את המימונה. הדת לא מחייבת באף אחד מאלו אבל אלו סמלים שמרכיבים את הזהות הייחודית שלנו שכוללת את המוצא העדתי שלנו, וטוב שכך.

אני מאמינה שארץ ישראל הפכה להרבה יותר חזקה ומוסרית כשהיא החליטה להפסיק למחוק את הזהויות של כל העולים לטובת כור היתוך קולקטיבי. יש לה עוד דרך ארוכה לעשות כמובן בהקשר של להכיל תרבות מגוונת, אבל בסופו של דבר אני מאמינה שלצד ראש השנה היהודי, יום העצמאות, פסח וחנוכה יש גם מספיק מקום וחשיבות למסורות אחרות כמו מימונה, סיגד וכן, גם נובי גוד.

אז חג שמח למי שחוגג ושנה אזרחית נפלאה לכולם!

 

כתבה מעניינת:

תרומה לבסיסי צה"ל, מפעילויות משטרת כרמיאל בקהילה. צילום דוברות משטרת ישראל

כבוד: משטרת כרמיאל שנייה בארץ בפעילות קהילתית

שתפומאת גיל דובריש כבוד! תחנת משטרת כרמיאל זכתה במקום השני לשנת 2024 במעורבות קהילתית, מבין …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024