נרקומן סמים אילוסטרציה צילום Pixabay
צילום אילוסטרציה: Pixabay

ההומלס שפוחד להידרדר בחזרה לסמים

שתפו

א׳ (58) מכרמיאל נע ונד כבר חודשיים ביו בתי חברים ובני משפחה אחרי שנאלץ לעזוב את הדירה ששכר בשל חוסר יכולתו לעמוד בתשלומים. הוא מתחנן: ״כל מה שאני מבקש הוא קורת גג לעצמי… דוחפים אותי לבור שאני לא רוצה להיות בו״

מאת גיל דובריש

כבר חודשיים ש-א׳ מכרמיאל (השם שמור במערכת זהר הצפון) בן 58 ואב לשבעה, מתגורר ברחוב, אחרי שנזרק מהדירה שאותה שכר כי לא עמד בתשלומי השכירות.

א׳ הוא מכור לשעבר לסמים, נקי כבר 20 שנה אבל מודה שמעד מדי פעם בתקופה הזו בשל משברים נפשיים. הוא מוכר כנכה נפשית 100% ומטופל ע״י רשויות הרווחה. ״כל מה שאני מבקש הוא קורת גג לעצמי, לא איכפת לי שזו תהיה אפילו דירת חדר, העיקר שיהיה לי מקום לשים את הראש, להתקלח״ הוא מתחנן.

עד לפני כעשר שנים התגורר א׳ עם משפחתו בדירת עמיגור בגבעת רם. אבל אז החל בהליך גירושין וא׳ נאלץ לוותר על זכויותיו בדירה ולהשאירה בידי רעייתו והילדים. לפני כארבע שנים אשתו לשעבר נפטרה ממחלה והדירה נותרה בידי שניים מהילדים. א׳ טוען כי ניסה להתגורר במשך שנתיים בדירה הזו, אך לטענתו, משום שהוא חושש להידרדר בחזרה לסמים ומסיבות שאינו רוצה להרחיב עליהן, הוא אינו יכול להמשיך ולהתגורר בדירה הזו.

מאז גירושיו א׳ נע ונד בין פתרונות דיור זמניים. הוא משתכר מקיצבת ביטוח לאומי בסכום 2900 שקלים בחודש ועוד כ-700 שקלים סיוע מחברת מ.ג.ע.ר המסייעת מטעם משרד השיכון. מתוך הסכום הזה, מנוכים מאות שקלים בכל חודש – בין השאר כדמי מזונות לאחת מבנותיו וכהחזר חובות לאחר פשיטת רגל שעבר. ״אני מגיע למצב שאין לי כסף לתרופות, מזל שתורמים לי אוכל ממינהל הרווחה, אחרת גם לא היה לי כסף לאכול״ הוא מספר בגילוי לב. ״נכון להיום אני חייב אלפי שקלים לאנשים טובים שעזרו לי, אני לא יכול להביט להם בעיניים״.

ניסה להיות עצמאי יותר ושכר דירה, אבל אחרי כמה חודשים נזרק ממנה. ״בעלת הבית הייתה אדם עם לב טוב, באמת, שילמתי לה במזומן, אבל אחרי שלא יכולתי יותר לשלם, לא היתה לה ברירה, נאלצתי לעזוב״ הוא אומר. לעבוד הוא לא יכול: ״אינני כשיר לעבודה, בשל נכותי הנפשית והפיזית. למרות זאת מצאתי עבודה ליום אחד בשבוע, שבו אני מלווה ילד בעל צרכים מיוחדים. גם את המשכורת הקטנה הזו עיקלו לי בשל החובות״.

א׳ מסתמך בינתיים על בני משפחה המתגוררים ברחבי הארץ, מתגורר כל יום במקום אחר, אם זה אצל אחד מילדיו, או בהוסטל כלשהו. ״אנשים מארחים אותי ואני מודה להם על כך מאוד, אבל מבין שאי אפשר להמשיך כך לנצח. אני חייב פתרון דיור קבוע. נמנעתי עד עכשיו להגיע למצב של אוהל בפארק, אבל אין לי איפה להתגורר. במשרד השיכון דחו אותי שוב ושוב בטענה כי אינני עומד בקריטריונים. למרבה האבסורד אם אחזור לסמים ולהיות נרקומן ועבריין, ישר יקפצו לעזור לי. משפילים אותי, דוחפים אותי לבור שאני לא רוצה להיות בו״.

יש לו דווקא מילים טובות על מינהל הרווחה בעיריית כרמיאל שמנסה לעזור לו ככל האפשר: ״העובדת הסוציאלית שמלווה אותי עושה את כל המאמצים לסייע ונותנת מעל ומעבר לעצמה, אבל בסופו של דבר הבעיה היא דיור – והרווחה לא עוסקת בדיור״.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר לכתבנו כי לא ידוע להם על המקרה וכי בעקבות פנייתנו יפנו ל-א׳ על מנת לזרז את ההליכים בעניינו: ״במשרדנו לא התקבלה בקשה לדיור ציבורי ממר א׳, לאור פנייתך נציג המשרד יצור עימו קשר וינחה אותו בנושא. ככל שיגיש בקשה לקבלת דירה, אנו נטפל בבקשה זו במלוא הרגישות והמהירות. נציין כי מר א׳ מממש סיוע בשכר דירה ע"ס 700 ש״ח כל חודש, סיוע הניתן ליחיד המתקיים מקצבת נכות. משרד הבינוי והשיכון שם לעצמו למטרה עליונה לטפל בסוגיית הדיור הציבורי, ומשקיע מאמצים ומשאבים רבים על מנת להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי בכל רחבי מדינת ישראל״.

מעיריית כרמיאל נמסר כי ״נושא טיפול בפתרונות דיור נמצא באחריות משרד השיכון בלבד. מכיוון שחלה חובת צינעת הפרט לא נוכל למסור פרטים במקרה המדובר. אנו מזמינים את א׳ לגשת למשרדי הרווחה ולמצות את הזכויות המגיעות לו״.

(מודעה)

כתבה מעניינת:

משה קונינסקי. צילום מדף הפייסבוק

הציבור אמר את דברו: ניצחון גדול למשה קונינסקי בבחירות

שתפונוק אאוט של ראש העיר המכהן למתמודדיו בבחירות: 53.5% בחרו בקונינסקי, שאר הקולות התפזרו בין …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *