Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1439377390:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 10323
        )

    [taq_review_button_text] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_button_size] => Array
        (
            [0] => medium
        )

    [taq_review_button_shape] => Array
        (
            [0] => square
        )

    [taq_review_button_color] => Array
        (
            [0] => #c7c7c7
        )

    [taq_button_icon] => Array
        (
            [0] => fa fa-check
        )

    [taq_review_button_type] => Array
        (
            [0] => flat
        )

    [taq_review_button_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_position] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_style] => Array
        (
            [0] => stars
        )

    [taq_review_summary] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_total] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_meta] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_author] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_share] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_related] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_check_also] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_post] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_post_head] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [tie_googlemap_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_video_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_video_self] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_embed_code] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_m4a] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_mp3] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_oga] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_soundcloud] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_banner_above] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_banner_below] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_posts_num] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [post_color] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [post_background] => Array
        (
            [0] => a:6:{s:3:"img";s:0:"";s:5:"color";s:0:"";s:6:"repeat";s:0:"";s:10:"attachment";s:0:"";s:3:"hor";s:0:"";s:3:"ver";s:0:"";}
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => החברים
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => גרושה בסטייל / אורלי דרור זהר.נט
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => הם היו החברים הכי טובים
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 71
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 513
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/08/couple-picture.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => גרושה בסטייל / אורלי דרור זהר.נט
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => הם היו החברים הכי טובים
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => החברים
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

הם היו החברים הכי טובים

12/08/15 Uncategorized 513 צפיות

שתפו

היא הגיעה לבסיס של הטייסת בחודש ספטמבר. עדיין היה חם רצח. אחרי כמה ימי שבהם למד את העניינים, הוא הגיע למשרד שלה. “שלום, אני צריך שירון (המפקד) יחתום על זה”. היי, חייכה, בוא אני אחתום. ושלום נעים מאוד קוראים לי דנית. “היי דנית אני אסף, היה דיבור על כך שאת מהממת. את בטוחה  שמותר לך לחתום על זה?” כן מותר לי…

“את פה פחות משבוע, כל הקודמות ביום שלישי ברחו… ואת פה ארבעה ימים. יש לך אישור לחתום לי על זה, את מחייכת וסבלנית, את אמיתית“? נראה לך, זה הסמים שאני לוקחת… “אה ואת בעלת חוש הומור”. לאן אני יברח? היא ממשיכה… נתנו לי את התפקיד שביקשתי, אז אני ילדה טובה, חוץ מזה שירון מחבב אותי אז נתן לי אישור לחתום הכל. סתם, זה חלק מהתפקיד.

“את ממש בעלת חוש הומור, איזה כיף, כל הפקידות השניות סתם יבשות”.אתה לא יותר מדי יפה וחתיך כדי להתחיל איתי? “לא מאמי, אני לא מתחיל איתך, תאמיני לי”. טוב, לדאוג לי לארוחת צהריים שאני לא אצעד בחום הזה עד הצד השני של הבסיס לחדר אוכל, יש מצב אתה דואג לי? כן? יפה… “תודה על החתימה… שתיים עשרה וחצי השף יגיע עם צלחת אוכל”.

ככה זה התחיל, בארוחת צהריים, שוקו בבוקר, מלאן שיחות על החיים. הוא חיבק הכי חזק עד שהחבר עשה לה בעיות ועוד יותר חזק כשהחבר התקשר לספר לה שהוא טמבל ושכב עם חברה הכי טובה שלה. לאט זה הפך מסתם ידידות לחברות נפש. היא הרגישה שהיא מתאהבת בו, חולמת עליו, מחכה להריח את הריח שלו, להרגיש את הנעים שהוא עושה לי בגב.

אז ערב אחד, כמו כל אחד הערבים ירדה לטייסת להיות איתו קצת, החליטה שהיא עושה את הצעד הבא. הוא לא מנשק אותה והם תמיד מרחק נגיעה משם. הלילה אעשה את זה איתו, אמרה לעצמה. היה די חשוך כמו כל ערב,  הוא ליווה אותה למגורי בנות כדי שהיא לא תעשה את הדרך לבד. רגע לפני שהם נפרדו היא דפקה לו את הנשיקה של חייה. הוא שיתף פעולה אך פתאום עצר אותה, אמר לה “חכי רגע, אני צריך לספר לך משהו. את מבטיחה לא להיכנס ללחץ? לבכות? לכעוס עלי ולא לדבר איתי?”

היא הסתכלה עליו בעיניים המאוהבות שלה ושאלה, מה, יש לך חברה ולא אמרת לי? הוא חייך ואמר לה: “לא, יש לי חבר. אני הומו”.

היא עמדה שם המומה. הם החברים הכי טובים כבר חצי שנה. איך לא שמה לב שהוא כזה? הוא עמד מולה. “אם תרצי נהיה ביחד, אני אהיה בן הזוג שלך, אבל שתדעי שאני הומו, אני אוהב אותך בכל לבי, את אחת הבחורות היותר יפות שפגשתי. את חתיכה, חכמה, את חברה אמיתית, אין רבה כמוך היום, את פשוט בחורה מושלמת אבל”… אתה הומו, היא משלימה את המשפט. “הייתי בטוח שתבכי עכשיו ותברחי מפה ומחר בבוקר תבקשי ממני ללכת לעשות בדיקת איידס כי אני הומו והתנשקנו”.

היא עמדה שם. מה אתה גנוב, למה שאברח. אז אתה הומו, אמרה… הכל בסדר, אני אוהבת אותך. כמו שאתה לא מפחד שתדביק אותי באיזו מחלה… ומי הסתומה שחושבת שבגלל שאתה עם גברים יש לך איידס ומנשיקה היא יכולה להידבק. מה נסגר? אנשים כאלה טיפשים לא מפותחים… מאמי אני נשארת חברה שלך, אני אמשיך לתת לך נשיקת בוקר טוב על השפתיים כמו בכל בוקר, להתחבק איתך בכל הזדמנות. אני אפילו אוהבת אותך יותר. אבל יותר אין סודות בינינו. ומתי יוצאים לאפטר יחד? חייבת לפגוש את הנסיך שעושה אותך…”

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024