זהר.נט חדשות כרמיאל
ד״ר שוקי דקל שהכין את תוכנית האב–הישובית לקידום הספורט בעיר, טוען כי יש צורך בשינוי אמיתי בכל הקשור לניהול ענפי הספורט בעיר, החל מגילאי הילדים ועד לקבוצות המקצועיות ומציע להכפיף את כל האגודות והעמותות תחת סמכותו של אגף הספורט העירוני. האם זה בר ביצוע?
מאת גיל דובריש
ביום ראשון הקרוב (19.3) תתקיים ישיבת מועצת עיר שלא מן המניין בה ידונו ברפורמה המהפכנית שאמורה להוביל את הספורט העירוני, מגילאי הילדים ועד לבוגרים, לדרך חדשה. הישיבה הקודמת הסתיימה בסערת רוחות ואישור הרפוקמה נדחה, כאמור, לשבוע הקרוב. ד״ר שוקי דקל, היועץ ששכרה עיריית כרמיאל על מנת לבצע רפורמה בתחום הספורט בכרמיאל, מספר בשיחה מיוחדת עם זהר הצפון, כי ״הרעש הפוליטי שנוצר בכרמיאל סביב הרפורמה הוא לא מענייני. אין ספק שהמצב של הספורט בכרמיאל מחייב שינוי, אבל אהיה מופתע אם כל מה שאגיד בנושא הספורט בכרמיאל, יפתיע מישהו במנהיגות העירונית או אנשי הספורט בעיר. בכל מקרה, אני איש מקצוע שבא לעשות את עבודתי. ערכתי סקר מקיף וקבוצות מיקוד בקרב התושבים בשיתוף מכון מחקר רציני, על מנת לשמוע מה יש לאזרחים לומר, הטמעתי בתוך תוכנית האב את הדברים שהציבור רוצה״.
ד״ר שוקי דקל, שימש בשורה של תפקידים בכירים בארץ, בהם סמנכ"ל בכיר במשרד החינוך התרבות והספורט, ראש מינהל הספורט, מ"מ יו"ר המועצה להימורים בספורט הטוטו–ווינר, יו"ר קרן המתקנים לספורט בישראל, יו"ר המכון הלאומי לספורט – מכון ווינגייט, ראש המכללה לחינוך ולספורט באוהלו שבעמק–הירדן והחל מהשבוע שעבר מכהן כיו"ר הוועד הפראלימפי הישראלי.
בשנת 2014 נשכר דקל ע״י ראש העיר עדי אלדר וממלאת מקומו, מחזיקת תיק הספורט בעיר, רינה גרינברג, על מנת להכין רפורמה מקיפה במסגרת תוכנית אב–ישובית בנושא הספורט, זאת משום שלדבריו ״אלדר וגרינברג הגיעו למסקנה שצריך לחולל שינוי ואי אפשר במצב הקיים״. העבודה על התוכנית הסתיימה לאחרונה ואמורה להגיע לשלב האישורים של מועצת העיר. מדובר בתוכנית רב–שנתית לעשר השנים הבאות, 2017 עד 2027, כך שלא הכול יבוצע וייושם בשנה אחת. מטרת הרפורמה היא לבצע שינוי אמיתי בכל ההתנהלות של אגודות הספורט בענפים השונים, החל מבתי הספר לספורט בענפים השונים וכלה בקבוצות המקצועיות של הבוגרים.
״בעבר ניסו לבצע כל מיני פתרונות, יכול להיות שהמצב בזמנו היה טוב״, אומר דקל בשיחה עם זהר הצפון. ״גם היתה פסיקת בג״צ לפני יותר מ-20 שנה שהביאה לצמצום האגודות והשקעת משאבים מרוכזת. הכנתי תוכנית מותאמת לצרכים של תושבי כרמיאל, שילבתי דמוגרפיה עם גיאוגרפיה והמלצתי על ענפים אתגריים שימתגו את העיר. התוכנית מכוונת לעתיד, כשבכרמיאל יחיו כ-100 אלף תושבים והיא מתייחסת לכלל התושבים ולא רק לענפים הפופולריים כמו כדורגל ולכדורסל. אנחנו מדברים גם על הגיל השלישי, אוכלוסיות מיוחדות, חיבור עם החינוך הפורמלי, אתלטיקה, כולל חידוש שיהיה יחודי לכרמיאל בענפי האתלטיקה הקלה ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. המוטו שלנו הוא ׳לפעול עם הפנים לתושב׳, כלומר להנגיש את הספורט לאנשים ולהרים אותם מהכורסאות״.
דקל מייחס פרק נכבד בתוכנית האב למתקנים העירוניים – מגרשי החוץ ואולמות הכדורסל. ״חובה שתהיה היררכיה של אחריות וסמכות בכל הקשור למתקנים. אני בניתי מודל ארגוני שיש שבו היררכיה, מכיוון שמדובר בעניינים רגישים הקשורים לבטיחות וביטחון, שיפוצים ותיקונים שוטפים ועבודה מול מוסדות הטוטו ווינר, מפעל הפיס, משרד הספורט ומשרד החינוך. דיברתי עם גורמים במוסדות אלה והם לא תמיד ידעו מה הכתובת המדוייקת שעליהם לפנות אליה. ההמלצה שלי היא שאגף הספורט יקצה את האולמות והמתקנים השונים למען הקהילה, כי מה שקורה בפועל, הוא שהקבוצות התחרותיות השתלטו על המתקנים. זה מחייב״.
המסקנות של דקל ברורות, לדבריו אין אפשרות אחרת מלבד איגום משאבים, גם אם זה יגרום לשינוי מוחלט של המצב הקיים בספורט המקומי. ״נפגשנו עם כל מי שרצה להיפגש ועם כל מי שיזמתי, בענפי הכדורגל, הכדורסל, עמותות חינוך ועמותות הורים״ הוא אומר. ״לאור כל מה שקורה בכרמיאל, כדאי לרכז את הכל במקום אחד, כל מה שקשור לפעילות הספורט צריך להיות בחסות ובסמכות אגף הספורט בעירייה. בהמשך ננהיג ענפים קהילתיים המוניים מיוחדים לכרמיאל, כמו ספורט אתגרי, לדוגמא, כרמיאל מוקפת הרים אופניים, אפשר להתמקד במסעות אופניים ותחרויות ולהפוך את העיר למרכז בינלאומי בתחום הזה. יש לשדרג ולהקים ענפים חדשים. כולם שמים את החינוך בראש מעייניהם, אבל באמצעות הספורט שהוא נגיש יותר לאנשים, אפשר למתג מחדש את העיר. הספורט נוגע בכל בית ותורם למניעת אלימות, למניעת סמים, לקליטת עליה, לגיבוש חברתי וקהילתי, ולהענקת תחושה של גאוות יחידה״.
לדברי דקל, ״לגבי הספורט התחרותי שרשום באיגודים, הכנו מודל שכל ענף יתנהל באופן מרוכז כעמותה אחת. כל מי שרשומים בהתאחדויות מגיל ילדים, נוער ועד לבוגרים חייבים להתרכז אך ורק באגודה אחת, כי צריך רצף מקצועי. מה שקורה היום הוא שישנם בתי ספר שמכשירים את הילדים, אבל כשהם גדלים, אין המשכיות לקבוצות הבוגרות. אנחנו שואפים ליצור רצף, לכן בקבוצות התחרויות יש צורך באגודה אחת. לגבי בתי הספר, תהיה עמותה עירונית אחת באחריות אגף הספורט, יכול להיות בשותפות עם גוף כזה או אחר ותחת קורת הגג הזו ינוהל בית הספר״.
על השאלה האם בכך שהוא ממליץ לרכז את הפעילות תחת חסות העירייה, הוא לא יגרום לפירוקן של עמותות ואגודות קיימות, מבהיר דקל: ״אני לא מפרק שום עמותה, יכול להיות שבניגוד למציאות של היום, העמותות יתחברו האחת לשניה, כדי ליצור גוף אחד. אנחנו לא שואפים לפרק אלא מציעים מודל אחיד שיעבוד תחת אגף הספורט העירוני״.
