זהר.נט חדשות כרמיאל
ד״ר אלה בינר (48) היא חברת המועצה החדשה שמחליפה את רינה גרינברג הפורשת: ״לא משנה איפה אהיה, באופוזיציה או בקואליציה, לא אהיה חותמת גומי״
מאת גיל דובריש
ד״ר אלה בינר (48), רופאה ובעלת תואר שני במעדי החיים, נכנסה בסוף השבוע לתפקידה כחברת מועצת העיר במקומה של רינה גרינברג, אשר הודיעה על פרישה.
אלה, תושבת כרמיאל משנת 2005, נשואה לד״ר אבי בינר, רופא שיניים ואם לארבעה – בר, חייל בן 18, מור בת ה-16 וזוג התאומים גאיה ושקד בני ה-14.
לא תהיה חותמת גומי
בינר כיהנה כחברת מועצה בחלק מהקדנציה הקודמת, מטעם סיעתה של רינה גרינברג. בבחירות האחרונות שובצה במקום הרביעי ברשימה של גרינברג, ונשארה בחוץ. כעת, עם פרישתה של מ״מ ראש העיר לשעבר, תחזור אלה למקום די מוכר מבחינתה – מושב במועצה מטעם סיעת התחדשות עם
אחריות, הסיעה הגדולה באופוזיציה. הפעם יש לה אג׳נדה ברורה ומטרות לביצוע, כאשר המטרה המרכזית היא ארגון מצעד הגאווה הראשון בכרמיאל.
– אלה, ברכות לתפקידך החדש, איזו מין חברת מועצה תהיי?
״אני מקבלת את הרוח הגבית של רינה גרינברג, אנחנו חברות טובות מאוד, היא מייעצת לי מה לעשות ולפעמים להפך. אני נכנסת למועצה בצורה עניינית, לא משנה איפה אהיה – אופוזיציה או קואליציה, אני לא מתכוונת להיות חותמת גומי ואני מודעת לכך שעשויות להיווצר סביבי מהומות. אני הולכת עם האמת שלי עד הסוף ואלחם על האמונה שלי בכול הכוח. מבחינתי זכות מאוד גדולה ואני מתכננת לצעוק את צעקתם של אלה שלא מסוגלים לדבר. תמיד הייתי כזו. יחד עם זאת, אני מאמינה בשיתוף פעולה ובטוחה ביכולתי לצרף אחרי אנשים שמאמינים ברעיונות דומים ולהלהיב אותם ברעיונות שלי״.
– היית מגדירה את עצמך כפוליטיקאית?
״אני אדם ישיר מאוד, שאומר בפנים מה שאני חושבת. עם השנים פיתחתי נוגדן ומי ששולח חיצים כלפיי – אני יודעת לכוון אותם בחזרה אליו. אני לא פוליטיקאית. אני לא אוהבת פוליטיקה, למרות שבכול פעם אני מוצאת את עצמי במקום הזה״.
– תשקלי כניסה לקואליציה?
״אני לא פוסלת שום דבר, באה עם ראש פתוח כדי לנסות ולעזור למי שאפשר. אני יוצאת מנקודת מבט שאין לי כוונה להתנגח. אומנם הייתי רוצה לראות את רינה כראשת העיר, אבל היות שהציבור אמר את דברו, תפקידי לשרת את מי שנבחר לטובת הציבור, מרצוני או לא – זה לא משנה״.
– אבל הציבור הבוחרים שלכם בחר ברינה ולא במשה קונינסקי.
״יש לי אחריות לשרת את הציבור, ככה אני רואה את התפקיד שלי. ברגע שאני עוזרת לראש העיר, אני מניחה שכול הדברים יזרמו. אני לא מתכוונת לעשות דווקא, אלא לקדם נושאים בצורה עניינית וחיובית״.
– מה התחומים שתרצי לקדם?
״כמו שציינתי אני בדרך כלל מייצגת את החלש, את אלה שלא שומעים אותם, אני אהיה השליחה שלהם ואני יכולה לעזור בתחום הזה. אם אשתף פעולה, אני מניחה שישתפו איתי פעולה, יד רוחצת יד – ונקדם דברים מדהימים בעיר הזו. בשבוע שעבר הייתה לי שיחת היכרות עם משה קונינסקי, התרשמתי ממנו מאוד, הוא בא לעבוד לטובת הציבור, פניו לשלום. אני חושבת שהוא מתפקד היטב כראש עיר״.
איימה על הצבא
ב-15 השנים שבהן היא מתגוררת בכרמיאל, אלה שימשה במגוון רחב של תפקידים, הייתה שותפה בהנהגות הורים בגנים ובבתי ספר, כיהנה כיו״ר מועצת נשים עירונית, הייתה חברת מועצה וחברה בוועדות שונות – כספים, אתיקה והתנדבה בגופים עירוניים רבים. היא חברת הנהלת פרויקט מאמאנט, קפטן ושחקנית באחת הקבוצות. עד השבוע שעבר הייתה יו״ר קבוצת ההורים בבית הספר אדם חברה וטבע – תפקיד ממנו פרשה בשל חשש לניגוד עניינים שנובע מכניסתה למועצת העיר. בינתיים כבר הספיקה להוביל מהלך לחידוש ההרקדות ההמוניות בקיץ הקרוב במרכז המסחרי הישן, ממש כמו פעם – בכפוף למגבלות הריחוק החברתי.
בשבוע האחרון הובילה ד״ר אלה בינר מאבק ציבורי ארצי למען החזרת ההיסעים המאורגנים לחיילים המשרתים בבסיסים המרוחקים. בימי הקורונה החיילים נשארו בהסגר שנמשך שבועות ארוכים בבסיסים, ואז כאשר חזרו הביתה, התברר שאין היסעים מאורגנים. הדבר אילץ חיילים מהפריפריה, ובכלל מכרמיאל, להגיע לבסיסים שלהם באוטובוסים הציבוריים. בשל המגבלה של 25 נוסעים לכול היותר באוטובוס ומכיוון שהקווים לא תוגברו, החיילים מחכים שעות בתחנות האיסוף בדוחק עם כול הנוסעים – תוך חשיפה אפשרית להידבקות בקורונה. ״חוויתי את הנושא על בשרי, כי הבן הבכור שלי משרת בבסיס שיזפון. הרמתי קול צעקה, הגעתי עד לחדשות הארציות, איימתי, צעקתי, והלחץ הציבורי שנוצר על הצבא השפיע – כבר השבוע החליט צה״ל להחזיר את ההיסעים המאורגנים לחיילים״, מספרת אלה. ״מישהי רשמה לי הודעה – ׳מדהים איך אמא אחת יכולה להזיז הרים״.
המטרה – מצעד גאווה
אלה בינר, כמו שהבנתם, חדורת מטרה. היעד המרכזי שהיא רוצה להשיג בקדנציה הזו, הוא ארגון של מצעד הגאווה הראשון בכרמיאל.
״שמתי לעצמי למטרה לארגן מצעד גאווה, בדיוק כפי שיש בכול עיר שמכבדת את עצמה ואת כול תושביה״ היא מסבירה. ״אנחנו נמצאים כאן בתוך בועה, יש בכרמיאל בני נוער ומבוגרים רבים שנמצאים במצוקה וחיים בשקר, משום שהם מתביישים לצאת מהארון. הפתרון היחיד שלהם הוא לעזוב את העיר. מה שלמדתי במסגרת המעורבות שלי כאמא באדם חברה וטבע הוא להבין שלכול אדם יש דרך חיים ואמונה – ועלינו לכבד זאת. מי שיוביל את המהלכים מבחינתי הוא בית הספר אדם חברה וטבע, ביחד עם דפנה גיל שעושה כבר שנים למען הקהילה הלהט״בית. הילדים שלי ואני סטרייטים אבל יש לי חברים טובים שהם חלק מהקהילה הלהט״בית והם מדהימים, אבל מקטלגים אותם כסוג ב׳, הגיע הזמן לשנות זאת״.
