זהר.נט חדשות כרמיאל
פרידה ממשה מאיר, מוותיקי כרמיאל ודמות אהובה ומוכרת, שהלך לעולמו באופן פתאומי בשבוע שחלף
מאת יאנה מלניקוב
כמו תושבי כרמיאל רבים, גם אני הוכיתי בתדהמה כששמעתי על פטירתו בטרם עת של משה מאיר, תושב כרמיאל, בן 69. משה שעד יומו האחרון היה פעיל וחי חיים גדושים בחוויות, שמחה ואנשים, יחד עם משפחתו וחבריו, נפטר באופן פתאומי בביתו בבוקרו של יום שבת האחרון (9.9.17).
משה, מוותיקי כרמיאל, נולד בעירק בשנת 1948 ועלה לארץ בשנת 1951 עם משפחתו שמנתה זוג הורים ו-8 ילדים. הם שוכנו במעברה בעתלית. בשנת 1956 עברו ליישוב חבצלת השרון ליד נתניה. בצבא שירת במשטרה צבאית.
בשנת 1973 התחתן עם רחל והם גרו ביישוב עין התכלת, עד שעברו לכרמיאל בשנת 1975 יחד עם בנם התינוק גולן. בהמשך נולדו פה גם הבנים תומר וארז. המשפחה בנתה כאן את ביתה ולא עזבה את העיר מעולם.
בנם של רחל ומשה, גולן, נשוי לבת דודתי נלי, לכאורה קירבה משפחתית רחוקה. יחד עם זאת, בזכות הלבביות של משה ורחל, הבית החם והפתוח שלהם, האדיבות ודרך הארץ, ראינו בו אדם קרוב וכמו רבים מאוד הרגשנו תמיד בביתם מוזמנים ורצויים.
משה אהב מאוד את הצבא ושירת במילואים עד גיל 50. בין היתר שירת במילואים במלחמת לבנון הראשונה ושמע במהלכה ברדיו על לידת בנו הצעיר ולכן קראו לו ארז. עד לצאתו לפנסיה עבד כנהג הסעות ב"אמנון מסילות". הוא אהב את העבודה, היא דייקן, חרוץ, אמין ונהג זהיר.
בנוסף היה איש משפחה למופת, אהב את ילדיו וכיבד את אשתו. ביתו היה ועודנו תמיד פתוח ומכניס אורחים באהבה. על בסיס ערכים אלו אשר היו חשובים מאוד למשה התחנכו הבנים והם מאפיינים היום את כל בני המשפחה.
להלוויה שהתקיימה ביום ראשון האחרון בבית העלמין בכרמיאל, הגיעו מאות אנשים לרבות קרובי משפחה, חברים, חברים של הבנים ותושבים רבים. כולם באו לכבד ולהיפרד ממנו בדרכו האחרונה.
"כרמיאל כבר בת 53, ולצערי יותר ויותר ותיקים נפרדים מאיתנו. חבל עליו, יכל עוד לחיות ולחיות" ספד לו ראש העיר עדי אלדר.
"הוא היה סבא מדהים, חבל לי ששלו, נכדו בן השלוש לא יזכה לגדול איתו כמו הנכדים הגדולים, אבל אנחנו תמיד נספר עליו ונזכור אותו" ספדה בבכי כלתו נלי.
אומרים לא פעם על אנשים שהולכים מאיתנו שבמותם ציוו לנו את החיים. אני חושבת שלגבי משה נכון להגיד שבמותו ציווה לבני משפחתו וקרוביו גם את החום, האחדות ואהבת האדם.
יהי זכרו ברוך.
