זהר.נט חדשות כרמיאל
העירייה נענתה לפניית משרדי האוצר ואזרחים ותיקים והסכימה לתקצב את הפרוייקט. המטרה: לאתר מבין 1400 ניצולי שואה את אלה שעדיין אינם מקבלים סיוע
מאת גיל דובריש
בכרמיאל חיים כיום מאות קשישים ניצולי שואה, חלקם הגדול מתחת לקו העוני, שאינם מודעים שהם זכאים לקבל סכומי כסף בגובה אלפי שקלים. פרוייקט חדש שמתחיל בימים אלה בכרמיאל, מיועד לאתר אותם ניצולי שואה ולהגיע עד אליהם. על פרוייקט האיתור ממונה מיכאל טלקין, עובד סוציאלי במינהל הרווחה בעיר. היוזמה משותפת למשרד האוצר, המשרד לאזרחים ותיקים ועיריית כרמיאל שהחליטה להרים את הכפפה והסכימה לתקצב את הפרוייקט.
בשלב זה מתבצע שלב הגיוס וההכשרה של מתנדבים המעוניינים לסייע ולתרום מזמנם, מתוך שאיפה להתחיל בפעולות האיתור כבר בחודש הקרוב.
לדברי מיכאל טלקין, “בכרמיאל חיים ניצולי שואה רבים שאינם מקבלים את מלוא הזכויות וגם אינם מקבלים קיצבה קבועה. המשימה שלנו חשובה כי אנחנו יוצאים במאמץ אחרון כדי למצוא אותם, בהתחשב בגילם של הניצולים, אנחנו מודעים לכך שהשעון מתקתק במהירות”.
מדובר על סל זכויות, המותנה במעמדו של האדם בתקופת השואה, בין אם היה אסיר במחנה השמדה, בגטו או במחנה עבודה ובין אם היה פליט מלחמה שברח מביתו. כל מי שעונה על הקריטריונים האלה, זכאי לסל שמסתכם במענק שנתי בסך 3600 ש”ח, רכישת תרופות (הנכללות בסל התרופות) חינם בבתי המרקחת וטיפול פסיכולוגי. כל מי שיוכר ע”י ועדת האיתור החדשה, יוכל גם לתבוע קיצבה קבועה מול ועדת התביעות.
המשרד לאזרחים ותיקים ומשרד האוצר, העבירו לידי מינהל הרווחה רשימה של מועמדים פוטנציאליים, על-פי מקום הלידה ותאריך הלידה שלהם. לדברי מיכאל טלקין, “בכרמיאל יש כיום כ-1400 תושבים שנולדו לפני מלחמת העולם השניה, או בעת המלחמה, רובם במדינות אירופה וחבר העמים. כאן מתחיל שלב הסינון. כבר איתרנו 50 תושבים אשר לפי הרשימות עלו ארצה לפני שנת 1953. ננסה לאתר אותם ונשאל מדוע לא פנו לקבלת סל הזכויות. יתכן שהם נמנים על אותו דור שלא רצה עקרונית לקבל שום סיוע כספי מגרמניה. ישנם גם 50 יוצאי מרוקו, אשר לפני מספר שנים הוכרו גם הם כניצולי שואה ואשר לא פנו כלל לקבלת סל הזכויות, ככל הנראה מתוך חוסר מודעות לזכאותם.
1300 האנשים הרשומים הנותרים שאינם מקבלים את סל הזכויות המלא, ייבדקו באופן אישי, יתכן שחלקם היה מוכר בעבר וקיבלו פיצוי חד-פעמי וחלקם לא מוכרים כלל. מתוך אותם 1300 איש, 1100 הם דוברי רוסית. מיכאל טלקין מעריך כי למרות המספרים הגבוהים, “אם נגיע ל-100 עד 300 זכאים זו תהיה הצלחה גדולה”. את הפער העצום בנתונים הוא מסביר: “יתכן שיש מי שכבר נפטרו, או עזבו את כרמיאל, יש כתובות לא מעודכנות”.
מיכאל מספר כי לצורך התחלת עבודת האיתור, שנמצאת בשלב התחלתי, זקוקים במינהל הרווחה למתנדבים כדי לזרז את התהליך: “תפקידם של המתנדבים יהיה ליצור קשר עם הקשישים ולהיפגש עימם פיזית. יש טופס קצר וקל להבנה, שכל מי שנמצא ברשימה ימלא. הטפסים ירוכזו ויישלחו למשרד לאזרחים ותיקים, שם יבדקו את זכאותו של כל אחד מהאנשים”.
מי שאמון על בדיקת הזכאות הוא משרד האוצר. טלקין מרגיע את החששות מפני בירוקרטיה: “למיטה הבנתי, המשרד פועל די מהר בהתאם להנחיות שהשאיר אחריו בנושא, שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. רוב האנשים שפנו כבר קיבלו את הסיוע הראשוני”.
מיכאל מזמין במקביל קשישים שחיו בתקופת מלחמת העולם השניה ואינם מקבלים קיצבאות, לפנות למינהל הרווחה. “לא צריך להיות מוכר ע”י הקרן לניצולי שואה. כל אחד שיש לו, אפילו סיכוי קטן, אפילו שאין לו מסמכים המוכיחים את זכאותו, מוזמן לפנות אלינו ואנחנו נבדוק כל בקשה לגופה. מי שהיה פליט, אסיר במחנה עבודה, בגטו או במחנה השמדה, חי בסתר, הסתתר אצל משפחה נוצרית, כל מי שמרגיש זכאי, מוזמן לגשת אלינו החל מחודש ספטמבר”, הוא מסכם.
עבודה מבורכת וחשובה עבור אותם הניצולים… שמגיע להם עזרה וסיוע, כל הכבוד לעיר כרמיאל לעירייה ולמי שמטפל בפרויקט חשוב זה, כל הכבוד ויישר כוח ! ! !