ועדת המעקב של ערביי ישראל על דחיית הערעור של תושבי ראמיה: לא ניתן לגרש ערבים כדי לבנות ליהודים

הוועדה הודיעה כי פסק הדין של בית המשפט העליון הוא הכרזת מלחמה על כל האוכלוסיה הערבית. במקביל פנו צעירים באמצעות עורך דינם לרשות מקרקעי ישראל בטענה כי פסק הדין אינו חל עליהם. העירייה: המשפחות שטרם הגיעו להסכם עם רשות מקרקעי ישראל, יכלו לפני זמן רב לשים קץ למצוקה 

מאת גיל דובריש 

בכפר ראמיה ממשיכים במאבק על הקרקע, למרות פסק הדין של בית המשפט העליון אשר קבע, כי על התושבים לחתום על טפסי הפינוי מהקרקע בתוך 30 יום. בראמיה מביעים מחאה על החלטת בית המשפט העליון שדחה את ערעור התושבים. מדובר בשלוש משפחות המרכיבות את סך-כל התושבים המתגוררים בצריפונים. המאבק נמשך מאז שנות התשעים, אז נדרשו תושבי ראמיה לפנות את המקום מתוקף הפקעת הקרקע בידי המדינה עוד בשנות השבעים. רוב התושבים סירבו לקבל את הפיצויים שהובטחו להם ופתחו במאבק משפטי ממושך.

ביום שבת הוקם בכפר אוהל הידברות, שאירגן הפורום הגלילי לשיוויון אזרחי ולמאבק בגזענות, כאות תמיכה במאבק של תושבי ראמיה. המשתתפים שהגיעו למקום ערכו סיור בכפר ושמעו סקירה על הרקע ההיסטורי והמשפטי של המאבק על הקרקעות. בתום המפגש חתמו המשתתפים על עצומה לטובת קהילת ראמיה.

מי שנכנסה לעובי הקורה, היא ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל שהתכנסה פעמיים בשבוע האחרון בראמיה ודנה במצב. בסיכום הדברים פירסמה הוועדה הודעה ובה נמסר כי “ועדת המעקב לא תקבל מציאות בה יגורשו ערבים מאדמתם בכדי לבנות ליהודים”.

ועדת המעקב קראה לממשלת ישראל ועיריית כרמיאל “להימנע מפינוי תושבי ראמיה מאדמתם, להכיר בזכויותיהם ההיסטוריות ולהתייחס אליהם כאזרחים שווים הזכאים, כתושבי

סיום הכתבה בדף הבא

ועדת המעקב של ערביי ישראל על דחיית הערעור של תושבי ראמיה: לא ניתן לגרש ערבים

המשך הכתבה מהדף הקודם

כרמיאל, לזכויות מלאות ושירותים שווים. גירוש תושבי ראמיה מאדמתם וזריקת עשרות משפחות ובתוכם עשרות ילדים וטף לרחוב לא מהווה עניין של תושבי ראמיה בלבד אלא עניינם של כל האזרחים הערבים. גירוש כזה מהווה הכרזת מלחמה על כל האוכלוסיה הערבית שתראה בעיריית כרמיאל אחראית בלעדית על האסון באם יתרחש”.

כמו כן הודיעה הוועדה כי החליטה ליזום פעולות מחאה ציבוריות, כולל עצרת מחאה ביום שישי ה-13 לחודש והפגנה גדולה בכרמיאל ביום שבת ה-21 לחודש.

במקביל פנה עורך הדין פז בית הלחמי המייצג כ-35 צעירים בדואים ילידי ראמיה, אל רשות מקרקעי ישראל, בטענה כי פסק הדין שחל על תושבי ראמיה, אינו חל על בני הדור השני והשלישי. לטענת פז בית הלחמי, הצעירים נולדו אחרי ביצוע הפקעת המקרקעין בשנת 1976, “…וכולם אינם מופיעים בפסיקתא מיום 16.06.91 המורה על פינוי המגרשים ואשר ביצועה עוכב עד היום… משפחותיהם של מרשיי היו בעלות הקרקע נשוא ההפקעה והפינוי, עוד טרם ההפקעה. פסק הדין המורה על פינוי תושבי ראמיה אינו חל על מרשינו… למרשינו זכות להתגורר ברמיה ואין כרגע הליך משפטי כלשהו שתוצאותיו ימנעו ממרשינו את זכותם להתגורר בביתם… כל סיכום או פסיקה בהליכים הקיימים שיקבע, אם יקבע, כי על דור האבות להתפנות לא יחייב את מרשינו”.

דוברת העירייה לביאה שלו-פישר מסרה בתגובה: “נחזור ונציין פעם נוספת את האמת על ראמיה. להלן העובדות:

– ברמת רבין ובגבעת מכוש ממוקמות משפחות בדואיות בשטחים שהופקעו (בתהליך שהושלם במלואו) ע”י מדינת ישראל בשנות ה-70, בתקופתו של ראש העיר הקודם ברוך ונגר ז”ל.

– לאחר שעדי אלדר נבחר לראשות העיר בשנת 1989, הוא החליט לפתור את הנושא באופן אנושי ולקיים דיאלוג בין גורמים שיש להם השפעה ישירה לקידום הנושא. הוא יזם מפגש בין נציגי הבדואים, נציג מינהל מקרקעי ישראל, חברי כנסת ערביים.

– לאחר מסכת דיונים ארוכה נחתם הסכם מסגרת בשנת 1995.

– למשא ומתן בין המדינה לבין הבדואים יש היסטוריה ארוכה ומורכבת. בשנת 1995 נחתם הסכם בין המדינה לבין המשפחות הבדואיות.

– המדינה מילאה את כל מחויבויותיה על פי ההסכם. הוכנה תכנית בנין עיר לשכונה עבורם, השכונה הוכשרה על ידי משרד השיכון ומוכנה מאז לבניה. מאז נבנו מספר בתים של משפחות שהתפנו מהשטח. הוכשרו שטחים חקלאיים והוכנו שומות ע”י שמאי ממשלתי למתן פיצוי על המבנים בהם הם מתגוררים.

– מרבית המשפחות כבר חתמו על הסכם עם רשות מקרקעי ישראל ופינו את השטח.

– חלקה – היחיד – של עיריית כרמיאל, על פי ההסכם שנחתם בשנת 1995,  היה לאתר שטח לשכונה החדשה והיא עשתה זאת יחד עם הבדואים. להכין תכנית של השכונה ולהעבירה אל הועדה המחוזית לתכנון ובניה (בוצע בשנת 1998).

– השכונה החדשה היא ברמת פיתוח עד ראש המגרש, כלומר עם תשתיות למים, ביוב וחשמל, כל השטחים מיושרים ומגודרים, השכונה נמצאת כ-100 מ’ בקו אווירי מהמיקום הנוכחי שלהם.

– המשפחות הבודדות שטרם הגיעו להסכם עם רשות מקרקעי ישראל ומודאגות מעתיד ילדיהן, יכלו לפני זמן רב לשים קץ למצוקה ועודם יכולים בתוך זמן קצר, לשנות ללא היכר את תנאי מחייתם, אם יחתמו מול מנהל מקרקעי ישראל, על מנת  שיוכלו לעבור לבתי-קבע בשכונה שפותחה עבורם, ברמה של שכונת וילות בכרמיאל”.