Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1819
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => זיקנה - תהליך של השלמה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => זיקנה - תהליך של השלמה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 76
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 384
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => זיקנה - תהליך של השלמה
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => זיקנה - תהליך של השלמה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

זיקנה – תהליך של השלמה

10/09/14 Uncategorized 384 צפיות

שתפו

זקנה. יש בה בעיניי המון יופי. יש בה תהליך של השלמה, השלמה עם מי שאני, עם מי שאני בחברה, עם הסביבה, וזה מביא איתו המון רוגע, גם ברגעים מאוד לא רגועים. אני נהנית להתבונן בעצמי ובאחרים מרחוק ולראות איזו כברת דרך ענקית עשיתי מהילדה הקטנה שרצתה רק לרצות כל אחד, כי הייתי כל-כך זקוקה לאהבה ועד האישה שיודעת שהיא שווה ולא זקוקה לאישור, למרות שעדיין מאוד נעים לי, כשאני מקבלת אותו, כך סתם מבלי שאתכוון אליו כלל.

יש בזקנה גם את הידיעה, שהרגע הזה הוא רק רגע והזמן שלי כאן מוגבל, אז מה שנשאר לי הוא למצות אותו עד תום.  היום.  ולכן אני כבר  לא מרגישה לא נעים כשמישהו רוצה לתת. לי ומוכנה, גם לקבל.

יש בה גם את היכולת לראות את הדרך שעשיתי, את עצמי משתקפת בילדים שלי ואיך כל אחד מהם פיתח צד אחד בי, שיפץ אותו, יפה אותו, הוסיף לו משהו שהוא יצר ממנו.  הוא כבר לא אני, אבל יש בו אותי.  אפילו בנכדים שלי יש עדיין אותי וזו תחושה כל-כך ממלאה. המחזוריות הזאת וההתפתחות שנוצרת, כל רגע, כל יום, כל שנה…

יש בזקנה גם את רגע הפרידה, שאיתה יש לי עוד עניין.  עדיין מאוד קשה לי איתה  אני פוחדת ממנה, פוחדת מהרגע הזה בו אצטרך להיפרד מאחי .  מצד אחד רוצה לאפשר לו לבחור את הדרך שלו ומצד שני אני כבר היום חושבת על היום שאחרי. אח שלי הוא כבר מזמן לא היד האיתנה שהוגשה לי כל פעם שהייתי זקוקה לה, אולי בגלל שאני כבר לא זקוקה לה…עם השנים כל אחד מאיתנו עשה את הבחירות שלו ולא תמיד הלכנו באותן הדרכים.  הוא אחי  ואני שמחה שהוא עוד כאן, איתי, מקשיב- לא מקשיב לסיפורים שלי. גומעת מרחקים, רק כדי לקבל את החיוך הזה של:  אה – הגעת, כמה טוב שאת כאן!  אני יודעת גם מה זה עושה לו, הידיעה הזאת שהוא חשוב לי. כל-כך כואב לי לראות את האיש החזק הזה, מתפורר יותר ויותר וכל פעם זקוק ליותר ויותר עזרה של מישהו אחר, כדי לעשות את הדברים הכי פשוטים שרק יש. לא רוצה אפילו לחשוב על הפעם הבאה שניפגש. פה עדיין מאוד קשה לי לשחרר. לשחרר את הקשר היחיד שעדיין נשאר חי  ונושם ומכיל בתוכו את אמי.

זקנה הוא תהליך של השלמה ולי יש עוד מה להשלים בי ואיתי.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024