Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1567946602:564
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 564
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 32829
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [rank_math_permalink] => Array
        (
            [0] => ירון-שור-מי-אני-הדרך-והתובנות-|-אני-וההתחלה-שלי
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => בילדותי הייתי "חולה מגרש". כל אחר הצהריים, במשך שעות, אני שיחקתי כדורגל, כדורסל וכדוריד. זה מה שאהבתי וזה מילא את כל כולי. לאחר הצבא, נהפכתי ל"בטטת כורסה".
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => אני
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1811
        )

    [rank_math_seo_score] => Array
        (
            [0] => 83
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר.נט | ירון שור - מי אני? הדרך והתובנות | ירון שור
        )

    [rank_math_facebook_enable_image_overlay] => Array
        (
            [0] => off
        )

    [rank_math_facebook_image_overlay] => Array
        (
            [0] => play
        )

    [rank_math_twitter_use_facebook] => Array
        (
            [0] => on
        )

    [rank_math_twitter_card_type] => Array
        (
            [0] => summary_large_image
        )

    [rank_math_twitter_enable_image_overlay] => Array
        (
            [0] => off
        )

    [rank_math_twitter_image_overlay] => Array
        (
            [0] => play
        )

    [_elementor_controls_usage] => Array
        (
            [0] => a:0:{}
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 242
        )

)

ירון שור – מי אני? הדרך והתובנות.

11/09/19 בריאות וכושר 242 צפיות

שתפו

חדשות כרמיאל

ירון שור, תושב לוטם, נשוי +2

אני מאמן עסקי ואישי

פרטי האתר שלי: http://www.mabatpnima.co.il/

אני וההתחלה שלי, הדרך למימוש אתגרים.

בילדותי הייתי "חולה מגרש". כל אחר הצהריים, במשך שעות, אני שיחקתי כדורגל, כדורסל וכדוריד. זה מה שאהבתי וזה מילא את כל כולי. לאחר הצבא, נהפכתי ל"בטטת כורסה", במשך שנים ארוכות.

החלטות

ב-.2004 התחלתי תפקיד ניהולי מאתגר שיש בו חשיפה ציבורית רבה.

החלטתי במקביל 3 דברים לגבי באופן אישי:

א. אני לא אהיה הנושא אף פעם. כל פעם שאצטרך לקבל החלטות, אנתק לחלוטין שיקולים אישיים.

ב. לא אבטיח לאף אחד שום דבר ולא יהיה אף אחד שיוכל להגיד לי שאמרתי לו משהו שהוא לא אמת.

ג. בסביבה שכל כולה מלאה בהיבריס, אני אהיה שונה: לא ארשה לעצמי להרים את האף. וגם כשקצרתי הצלחות, הזכרתי לעצמי פעמים רבות ש"כולנו אבק ברוח" והשמעתי לעצמי את השיר המקסים של קנזס: "All we are is dust in the wind."

עוד כתבות בנושא:

העבר משפיע על העתיד

אבל ההיבריס הגיע מכיוון אחר, שלא צפיתי. מעשה שהיה, כך היה:

בילדותי הייתי "חולה מגרש". כל אחר הצהריים, במשך שעות, שיחקתי כדורגל, כדורסל וכדוריד. זה מה שאהבתי וזה מילא את כל כולי. לאחר הצבא, נהפכתי ל"בטטת כורסה", במשך שנים ארוכות. ארוכות מדי. יום אחד, שיחקתי כדורגל עם חבר'ה צעירים ממני בהרבה. התנשפתי שוב ושוב והתעייפתי מהר. הבנתי שאני חייב לעשות שינוי. זה היה על סף שנתי ה-43.

דודי האהוב, אברמל'ה, נפטר בגיל 43 מדום לב. הוא בא ממשפחה של חולי לב. ידעתי שהתורשה לא לטובתי.

שינויים

בני אדם לא אוהבים לעשות שינויים ולצאת מאזור הנוחות. גם אני. אבל החלטתי לא לחכות ל"צלצול השכמה". הפחד שיקרה לי משהו "העיר" אותי. הלכתי להיבדק ולראות שהכל בסדר והתחלתי לעשות ספורט. נרשמתי למכון כושר. קמתי מוקדם בבוקר והתחלתי ללכת על ההליכון. בוקר בוקר, 6  ימים בשבוע. הכושר הגופני הלך והשתפר, הקילוגרמים  המיותרים נשרו, והרגשתי נפלא. לאחר חצי שנה עברתי לריצה. ק"מ, שניים, שלושה. תוך כמה חודשים עברתי לרוץ כל בוקר 15-10 ק"מ.

בשלב כלשהו הרגשתי שהגוף "משייט". אני רץ בלי מאמץ בכלל. התמכרתי ולא הייתי מוכן לוותר על אף יום. התמדתי בזה שנתיים. ואז החלטתי "להחליף הילוך" ולעבור לריצות ארוכות.

נרשמתי בתחושת ביטחון לחצי המרתון וסיימתי אותו בקלות. אמרתי לעצמי "אני יכול לרוץ מרתון".

זה היה אמור להיות 6 שבועות לאחר מכן.

קטן עלי?

ההיבריס אחז בי ואמרתי לעצמי "קטן עלי".

קראתי על תכנית אימונים באינטרנט והתאמנתי לפיה באדיקות.

בדרך כלל מומלץ להכין את הגוף בהדרגה במשך מספר חודשים, אבל שכנעתי את עצמי "שאין לי זמן לזה."

סיימתי את ריצת המרתון בקצב מכובד של 10 קמ"ש. התכנית עבדה כמו שעון.

אבל זמן קצר אחר כך, הגוף התפרק מהתשישות. וכתוצאה מכך, אני לא הצלחתי לחזור לרוץ במשך תקופה ארוכה.

כתבה מעניינת:

חיסון פרבנר צילום דוברות הכללית

חיסון פרבנר: המגן החיוני מפני דלקת ריאות בכל השנה

שתפו"דלקת ריאות היא מחלה זיהומית חמורה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. היא מסוכנת משום …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024