זהר.נט חדשות כרמיאל
כרמית שגב, נעים מאד.
בת 43, אמא לטליה וזיו, בפרק ב' נפלא – זוגיות מעצימה ומלאת אהבה, חברות
"מאמנת לחיים טובים"
בתהליך אימון ממוקד שמסייע לאנשים למצוא את הדרך אל החיים שהם רוצים לחיות
לפרטים: 052-612-4797
האם להתגרש או לא זו השאלה
"כבר עשרים שנה אני חושבת על להתגרש ממנו" היא מספרת לי.
"אנחנו נשואים כמעט שלושים שנה.
השנים הראשונות היו בסדר גמור, ומרגע שנולדו הילדים, הכל התחיל להשתנות והדברים הפכו להיות גרועים יותר ויותר.
כבר מהתחלה הוא ואני היינו שונים מדי, אנחנו בכלל לא מתאימים. אבל פעם אהבנו, התחתנו והקמנו משפחה.
עם השנים התרחקנו, הפסקנו לעניין אחד את השניה, והיום כבר לא נשאר לנו שום דבר משותף, אין לנו נושאי שיחה או תחומי עניין, אנחנו לא מבלים יחד, לא ישנים יחד, ממש מנסים להימנע מלהיפגש גם בתוך הבית.
אני בודדה, כבויה, לא נושמת ובקושי אוכלת. אני בוכה המון, לא מרוכזת בעבודה, עצבנית וחסרת סבלנות לכולם. לא מבלה, לא נפגשת, אין לי כוחות לכלום.
ונמאס לי! אני לא אוהבת את עצמי ככה.
עוד בתחום הטיפול:
לפני זה – פעם…
פעם הייתי מלאת שמחת חיים, חברותית, עם אנרגיות מעולות, תמיד מבלה, שמחה, מוקפת תמיד בחברים וחברות. היום אני ההפך הגמור ממי שהייתי פעם, ולשם אני רוצה לחזור".
אז להתגרש?
שלא תבינו לא נכון – היא רוצה להתגרש. מאד.
היא בעיקר רוצה להפסיק לחיות בתחושת פספוס והחמצה של החיים של עצמה.
אבל הדרך….כמה שהיא מפחידה אותה.
והיא חוששת.
מהקשיים.
מהמחירים.
מההשלכות.
מהשינויים.
מהלא – נודע.
וכשהיא פוחדת – היא נמנעת מלעשות. היא מקבעת את המצב כדי לא לזוז.
ואז, כדי להצדיק את עצמה לעצמה, היא מספרת לעצמה סיפורים שמצדיקים את ההישארות שלה בנישואים. הילדים ( שלושה בגירים שלא חיים בבית), הפחד הכלכלי (מרוויחה יפה מאד), הפחד מלהישאר לבד (כבר שנים רבות בודדה לחלוטין בתוך הנישואים) ועוד.
"מה יוצא לך מזה שאת נשארת במצב הזה כמו שהוא היום?" אני בודקת איתה "מה את מרוויחה כשאת לא משנה את המצב?"
היא עונה בכנות שככה, כל עוד היא לא מקבלת את ההחלטה ולא מבצעת אף פעולה – היא לא נאלצת להתמודד. היא לא נאלצת לעמוד מולו, או להסתדר לגמרי לבד, לרדת באיכות החיים, להישאר לבד בין 4 קירות, או להסתדר לבד כלכלית. היא חוששת מלהתחיל הכל מהתחלה, עכשיו, כשהיא כבר באמצע החיים.
מה היא צריכה כדי לעשות צעד למען עצמה?
"אני צריכה אומץ. אני צריכה להיות אמיצה כדי לבצע את ההחלטה שכבר קיבלתי ביני לבין עצמי. את מה שאני יודעת שהוא הצעד הנכון לי לעשות".
"היו או יש מקומות בחיים שלך שהיית אמיצה?" אני שואלת, בעיקר כדי שהיא תשמע את התשובה של עצמה.
היא מספרת על כל מיני סיטואציות מהעבר ומהווה, ומתארת כמה היא חזקה ועושה בחירות אמיצות מאד בכל מיני צמתים, קטנים וגדולים, שהחיים זימנו לה.
כשהיא מסיימת לספר לי, אני שואלת בעדינות :" ועכשיו שסיפרת לי את כל מה שסיפרת, מה את יכולה לומר לי על עצמך? איזו אשה עושה את כל הבחירות והפעולות שתיארת כאן?"
"אשה נחושה, חזקה, החלטית, אמיצה…" ומחייכת חיוך קטן של הבנה. הלב שלה שמע את עצמו.
טיפ
כשאתם חושבים או אומרים על עצמכם משהו מסוים, בידקו מה הייתם אומרים לו מישהו שאתם אוהבים היה מספר לכם זאת על עצמו. לרוב תגלו שאתם הרבה יותר שיפוטיים ומחמירים עם עצמכם, ואז שאלו את עצמכם 'למה, בעצם?'
למה אתם לא נותנים לעצמכם את היחס הרך, האוהב, החומל והמבין שאתם מעניקים כל כך בקלות ובטבעיות לאחרים…?
היו סלחניים כלפי עצמכם, תחמלו אתכם, תאהבו את עצמכם, תסמכו עליכם.
אם אתם לא תעשו זאת עבור עצמכם, אף אחד לא יעשה זאת עבורכם.
#מילה של מאמנת
