Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 4832
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1935
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => לטוס לאירופה, עכשיו???
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => לטוס לאירופה, עכשיו???
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 80
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 360
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2014/08/----------------------------------956.jpg
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => לטוס לאירופה, עכשיו???
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => לטוס לאירופה, עכשיו???
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
לטוס לאירופה, עכשיו???
לטוס לאירופה, עכשיו???

לטוס לאירופה, עכשיו???

שתפו

נוזפים בי כבר יומיים שלמים על כך שאני מעזה לטוס לאירופה בימים טרופים וחשוכים אילו. משפטים כגון “מה את השתגעת? לטוס באוגוסט שאחרי המבצע??? (ואני מתקנת כמובן שאחרי המלחמה) גם יקר בטירוף ועמוס נוסעים להוטים לברוח מכאן וגם מסוכן מאד”. משפטים כדוגמת – “את ממש בכוח מחפשת ריגושים? מחפשת לבדוק גבולות?”.

אז כן, במובן מסוים אני אוהבת לבדוק גבולות תרתי משמע אבל לא קצת הגזמתם? לנהוג בכבישי הארץ בעיניי קצת יותר מסוכן מאשר לטוס היום לאירופה, או בכלל לטוס… הכביש הוא מקום מסוכן הרבה יותר. ובאשר לשלב שאחרי הנחיתה בניכר, זה לא שאני מתכוונת לנחות בבירה אירופאית זו או אחרת ולנפנף במגני דוד ענקיים וזוהרים בחושך שאכין מבעוד מועד, או לשאת כרזות אודות מדינת הציונים ובשבחה ולדבר בעברית מקראית עתיקה. לא בנסיעה הקרובה בכל אופן. בסך הכל חפצה נפשי היגעה בטיול שורשים קצרצר על אדמת גרמניה שהלא סבי ז”ל היה ברלינאי גאה וזקוף קומה. או שמא גם זה כבר אסור לומר או אסור להכריז בריש גלי?  ועוד היו שנבחו באזניי תוך שאני מכרטסת כי גרמניה הנאצית תהפוך להיות בימים אלו נאצית אף יותר וכי אני ממש מביאה את עצמי אלי גרדום. אז דוקא אני שמעתי לאחרונה כי עיקר הרעש והמהומה האנטישמית היא באיזור פריז, לונדון ואפילו סקנדינביה… כמה מפתיע…

אז זה לא שאני מנפנפת פה בגאוותנות, ברברבנות ובאומץ לב עיוור וחסר אחריות כי אינני חוששת. אני מאד חוששת אבל לא חשש כזה שמביא לידי שיתוק. חשוב להיות עירניים בכל מועד, בכל עת, בארץ ובחו”ל קל וחומר במועד רגיש כמו היום. בכך אין לי ספק. אבל מכאן ועד כניסה  להיסטריה משתקת מבלי היכולת לזוז ממפתן הדלת הדרך בעיניי עוד ארוכה.

ואגב , למי שהעיר לי על נסיעתי שלאחר המבצע / מלחמה – המלחמה טרם הסתיימה וזו נקודה שמאד חורה לי עבור תושבי הדרום. נראה כאילו מאז פסקו הטילים על גוש דן והשפלה, וטוב שכך כמובן חזר העם והממשל לשיגרה, לשיגרת היום יום, הכלכלה הקורסת, שידורי האח הגדול ועוד כהנה וכהנה.. שיגרה כזו בה תושבי עוטף עזה וחבל אשכול מופגזים על בסיס יומי ועולם כמנהגו נוהג. אז כן, אני נוסעת לאירופה לטיול אבל לא לטיול כזה של אחרי המלחמה כי המלחמה עודנה קיימת, בוערת ושורפת….. אולי לא אותנו כאן בצפון הארץ אבל בעוטף עזה שורפת בחום עז וקשה להכלה.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *