זהר.נט חדשות כרמיאל
ראש העיר ובכירי העירייה הגיעו להבנות עם עורכי דין מכרמיאל בראשות יעקב סופר, במטרה להקל על קוני דירות מגורים את תהליך ההעברה בטאבו, אבל לשכת עורכי הדין התערבה בטענה כי אין להסדר תוקף משפטי
מאת גיל דובריש
לשכת עורכי הדין מתריעה כי הסדר שהושג בין עיריית כרמיאל לבין עורכי דין העוסקים בנדל״ן, שמטרתו הקלה על רוכשי דירות בעיר, אינו תקף משפטית – זאת משום ששני הצדדים לא עירבו את הלשכה בנושא.
לפני כחודש וחצי, פנה עו״ד יעקב סופר לראש העיר ויזם פגישה משותפת בנושא תהליך העברה בטאבו של דירות מגורים. בפגישה נכחו בנוסף לראש העיר עדי אלדר ועו״ד יעקב סופר, גם מנכ״ל העירייה דוד מלכה, ראש לשכת ראש העיר כרמי שלום, היועץ המשפטי של העירייה, עו״ד שלמה גבע, מהנדס העיר אייל רותם, עורכי הדין מיכאל זטלר, זיוה קייבמן, אליעזר רודין, לאוניד גוטרמן ונציג של משרדי הנדל״ן בכרמיאל.
במשך שנים, כל רוכש דירה או בית בכרמיאל שביקש לבצע העברת בעלות על שמו, התבקש לפנות לעירייה וזו הייתה שולחת פקח מטעמה על מנת לוודא כי אין חריגות בניה בנכס – ולתת אור ירוק למתן האישור לטאבו. אלא שלפני מספר חודשים שינתה העירייה את ההליך והפסיקה לשלוח פקחים. במקום זאת, נדרש כל רוכש נכס לחתום על תצהיר לפיו אם קיימות עבירות בניה בדירה שקנה, הוא ישא במלוא האחריות לכך. לדברי עו״ד יעקב סופר, העירייה התנתה את מתן האישור בחתימה על התצהיר, שחשף לכאורה את הקונים לתביעות עתידיות נגדם מצד הרשות, בגין עבירות בניה שלא הם ביצעו. ״יזמתי את הפגישה מכיוון שהעירייה, עם כל הכבוד לה, לא יכולה להתנות את מתן האישור לטאבו בגין היטל השבחה עקב חריגות בנייה כאל או אחרות״ מסביר עו״ד סופר. ״הדרישה גרמה להקפאת עיסקאות קניה ומכירה במשך חודשים, וזאת ללא שום הוראות חוק כלשהן בנושא. הסברתי בדיון כי אם העירייה יודעת שיש עבירות בנייה, עליה לתבוע ישירות את העבריין עצמו בכלים המשפטיים העומדים לרשותה, אבל אי אפשר לתקוע אנשים שמוכרים וקונים בית רק בגלל פרגולה״.
עו״ד סופר מציין כי מאחר שבבנייה רוויה (בנייני מגורים, ג.ד) הסיכוי לחריגות בנייה הוא אפסי, ניתן להסיר את הדרישה מרוכשי דירות לחתום על התצהיר בפני העירייה. ״מה האפשרות שאדם בבניה רוויה יבנה משהו לא חוקי? מה כבר אפשר לבנות שם״, הוא מביע תמיהה. ״אני פועל ביישובים רבים ברחבי הארץ ולא נתקלתי עדיין ברשות מקומית הדורשת חתימה על טפסים מסוג זה״.
בעקבות הדיון, סוכם כי בדירות בקומות ביניים בבנייה רוויה, לא יהיה צורך בחתימה על טופס כלשהו ואילו הדרישות ישארו תקפות רק בעת קניית בתים צמודי קרקע, דירות גן ודירות גג.
ללשכת עורכי הדין נודע על הפגישה זמן קצר לאחר קיומה וזו שלחה מכתב לראש העיר עדי אלדר, בו היא מתריעה כי להחלטות שהתקבלו בפגישה אין תוקף משפטי. ״…על פי הדין הנוהג (הטעות במקור) כיום בישראל עורכי הדין מיוצגים אך ורק באמצעות לשכת עורכי הדין. לפיכך מפגש עם מספר עורכי דין מקומיים אינו יכול להוות הסדר בין עורכי דין לרשות המקומית״.
״זאת ועוד, נבקש להבהיר כי תוכן ואישורי העירייה המופנים ללשכת רישום המקרקעין הינו נושא להסדרה כללית ואינו יכול להתקבל ללא הסכמת אגף הממונה על הרישום במשרד המשפטים״, מציינת במכתב עו״ד תמי אולמן, יו״ר ועד המחוז של לשכת עורכי הדין וממשיכה: ״הסדר פנימי בין מספר עורכי דין לרשות המקומית עלול להעמיד את רוכשי הדירות בסיכון גבוה במקרה שלאחר הרכישה יתגלו חריגות בניה, או לא תרשמנה הדירות״.
בתגובה לפניית הלשכה אומר עו״ד סופר, כי ״אנחנו יזמנו את הפגישה לא מטעם לשכת עורכי הדין, אלא כי אנו עוסקים בנדל״ן, וזאת מפני שאנשים ביקשתי כי אנשים מתלוננים על כך ויש צורך לפתור את הבעיה. אני בסך הכל ביקשתי מהעירייה לנהוג כחוק, זה הכל, לא היה שום סיכום עוקף בג״צ, אלא הבהרות לגבי ההתנהלות של העירייה. אין לי מושג ממי קיבלה לשכת עורכי הדין את המידע משום שלא פנתה לאף אחד מעורכי הדין שהשתתפו בפגישה״.
עקב החגים נבצר מאיתנו לקבל את תגובת עיריית כרמיאל לעניין.
