זהר.נט חדשות כרמיאל
דוח המבקר המתייחס לנושא פרסום שלטי החוצות בעיר, קובע כי עמותת הפסטיבל אינה משלמת לעירייה חלק מההכנסות המתקבלות בסך מאות אלפי ש”ח בשנה. כמו כן עיריית כרמיאל לא חייבה במשך שנים את קבלני הפרסום באגרות שילוט. בעירייה מגיבים: אנו מיישמים את ההמלצות
מאת גיל דובריש
משרד מבקר המדינה בדק בחודשים נובמבר 2014 עד פברואר 2015 את ניהול פרסום החוצות בתחומן של חמש רשויות מקומיות בצפון הארץ, ובהן כרמיאל. בדיקות השלמה נעשו בעמותת פסטיבל מחולות כרמיאל.
הדו”ח מצא כי בשנת 2000 העבירה עיריית כרמיאל לעמותת הפסטיבל את ניהול פרסום החוצות על עמודי תאורה בעיר, בכל הנוגע לשיווק השילוט והפרסום ולגביית הכספים המגיעים ממנו לקופת עמותת הפסטיבל, לטענת הדו”ח, “בלי שהעניין נידון במליאת המועצה ובלי לקבל אישור לכך. כל זאת אף שהשילוט אינו נכלל בתחום העיסוק של העמותה בהתאם לתקנון שלה באותה עת, אינו בגדר התמחותה, ואין לה בו יתרון יחסי”.
“מליאת המועצה אישרה באופן כללי לבקשת ראש העירייה (שהוא גם יו”ר העמותה), בישיבתה מספטמבר 2012, שינוי נוסח תקנון העמותה בהתאם לנדרש על ידי משרד הפנים בנוהל ההסדרה של עמותות עירוניות. יחד עם תיקוני ההסדרה בתקנון שדרש משרד הפנים, הוספה לתקנון העמותה מטרה משנית, ולפיה העמותה רשאית למכור פרסום בכפוף לאישור העירייה בתחומי הרשות, כדי לגייס כספים לטובת מימוש מטרות העמותה”, כך מצויין בדו”ח המבקר. זאת ועוד: “גם בעת אישור שינוי נוסח תקנון העמותה, בספטמבר 2012, לא דנה מליאת המועצה בעניין העברת סמכויות ניהול פרסום החוצות והעברת ההכנסות שבגינו מהעירייה לידי העמותה”.
לפי הממצאים, עיריית כרמיאל לא הסדירה בהסכם בכתב את העברת ניהול פרסום החוצות לעמותת הפסטיבל. היא לא חתמה “על הסכם המגדיר את חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים, את אופן שיתוף הפעולה ביניהן ואת תחומי האחריות, כמו במקרה של הצבת שלטים שלא כדין או במקרה של גביית דמי שימוש נוספים. עם העברת ניהול פרסום החוצות לתאגידים העירוניים לא נקבע מנגנון שלפיו יועברו ההכנסות לקופת העיריות, בצד מנגנון לתגמול התאגידים העירוניים”. המבקר קובע כי עמותת הפסטיבל אינה משלמת לעירייה חלק מההכנסות המתקבלות מפרסום החוצות בתחומה, המסתכמות במאות אלפי ש”ח בשנה.
דו”ח מבקר המדינה ממשיך ומוסיף: “בשנת 2011 פרסמה העירייה מכרז למתן זיכיונות על המתקנים, אולם אף שקיבלה הצעות מארבעה משתתפים, ביטלה העירייה את המכרז והחזירה את ההצעות למשתתפים. העירייה העבירה את ניהול הפרסום במתקנים לעמותת הפסטיבל, וקבעה כי עליה להתקשר עם חברה א’. בכך עקפה את דיני המכרזים”.
“…עיריית כרמיאל העבירה את הזיכיון לפרסום על הבילבורדים לחברה א’ בשנת 2006 לעשר שנים, בלי שפרסמה מכרז, ובלי שביקשה הצעות מחיר לביצוע מיזם ההקמה, התחזוקה ומתן הזיכיון לפרסום על מתקני הבילבורד בעיר, בניגוד לדין. עוד עלה כי בסיכום לא נקבע כי על חברה א’ לשלם לעירייה דמי זיכיון עבור השימוש המסחרי שהיא עושה בשלטים”.
“…במאי 2002 חתמה עמותת הפסטיבל עם משווקת על הסכם לפרסום על עמודי תאורה לפסטיבל 2002… עמותת הפסטיבל לא פרסמה מכרז ולא נקטה הליך תחרותי כלשהו, לרבות קבלת הצעות מחיר בדבר מתן הזיכיון לפרסום על עמודי התאורה, על אף חובתה לעשות כן. אף שתוקפו של ההסכם היה מוגבל רק לתקופת הפסטיבל בשנת 2002, ממשיכה העמותה בהתקשרותה עם המשווקת, במשך כ-13 שנים, לפרסום על עמודי תאורה של עיריית כרמיאל, והעמותה משלמת לה בתמורה שליש מהכנסות הפרסום”.
עוד עולה מתוך ממצאי הדו”ח: “עיריית כרמיאל לא חייבה במשך שנים את קבלני הפרסום באגרות שילוט כמתחייב בחוקי העזר שלה, אף שבשנת 1996 היא חתמה על ההסכם הראשון למתן זיכיונות לשילוט חוצות בתחומי העיר. בכך פגעה העירייה בהכנסותיה וכן בעקרון השוויון, שלפיו היה עליה לגבות אגרות שילוט מכל המציבים שלטים בתחומה. כמו כן בהתנהלותה זו ויתרה העירייה על הכנסות ניכרות, המסתכמות במאות אלפי ש”ח, מאגרות שילוט”.
עיריית כרמיאל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה, כמצוטט מתוך הדו”ח: “העירייה תבחן פעם נוספת את מערך הפרסום והשילוט בתחומה, ותפעל להכנת תכנית כוללת בנושא אשר תוגש לאישור המועצה. עוד ציינה העירייה כי היא ביצעה שינויים בנושא ניהול מערך השילוט, ובכללם מינוי ממלאת מקום ראש העירייה כאחראית על נושא השילוט המסחרי בעיר”.
בתגובה לפניית זהר הצפון, נמסר ע”י דוברת העירייה לביאה שלו-פישר, כי “הן העירייה והן עמותת הפסטיבל העבירו את התייחסותן למבקר המדינה ובתוך כך הודעה שהעירייה תפעל לבצע את כל הנדרש על פי הנחיות המבקר. הן העירייה והן העמותה אכן מיישמות את המלצות המבקר אחת לאחת בכל הנושאים שהועלו בביקורת”.
הבעיה אינה קיומו של תקנון אלא העובדה המצוינת בכתבה, אדם אחד מכהן בשני כובעים שיש ביניהם ולכן נמצא לעתים בניגוד עניינים. אותו אדם מחליט דברים לפי נוחיותו, ללא קשר לדין המחייב.