באדיבות נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – חברת עורכי דין, נוטריון וגישור
רחוב הגליל 2 כרמיאל, טלפון: 04-6760078
מאת עו"ד אליסה דריקר מן
לפי הנתונים של משרד הבריאות, נראה כי קרוב ל-6% אחוז מהאוכלוסייה הישראלית סובלים מדיכאון וכי אדם אחד מתוך כל 13 אנשים סובל מבעיות הקשורות לחרדה ואולי אף יותר.
אנשים הסובלים מבעיה נפשית, כגון דיכאון או פוסט טראומה, אשר פוגעת בכושר העבודה שלהם, בשיעור של 50% לפחות, זכאים לקבלת קצבת נכות נפשית, מן המוסד לביטוח לאומי.
הגורמים להיווצרותה של בעיה נפשית הם שונים. כך לדוגמא, אישה יכולה לסבול מדיכאון לאחר לידה , ליקוי נפשי הנגרם כתוצאה מטראומה במהלך החיים או כל דבר אחר שיכול לגרום להתפתחות מחלה נפשית.
על מנת לקבל הכרה מן המוסד לביטוח לאומי וכתוצאה מכך, לקבל קצבה חודשית, יש להגיש תביעה לביטוח לאומי.
לאור העובדה כי התהליך בביטוח לאומי אינו פשוט ובמקרה של קושי בהבעה באופן ברור מאיזו בעיה הוא סובל וכיצד היא משפיעה על אופן תפקודו, כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה, אשר ייצג את אותו בוועדה הרפואית.
לתביעה יש לצרף כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, המעיד על המצב הנפשי. לאחר הגשת התביעה, יקבל המבוטח זימון לוועדה רפואית, בה יושב מומחה בבריאות הנפש, אשר יקבע האם קיימת נכות נפשית ומפגיעה בכושר העבודה, בשיעור המזכה בקצבה.
חשוב לדעת כי גם כאשר התביעה מתקבלת, בחלק ניכר מן המקרים, נקבעת נכות זמנית בלבד ולא נכות לצמיתות.
הנכות נקבעת לתקופת זמן מסוימת ולקראת סיומה של תקופה זו, נבחן המצב מחדש.
אחוז הנכות עצמו ייקבע על פי חומרת המצב, כלומר, האם הוא מטופל ואם כן, כיצד תורם לו הטיפול, האם הוא משפר את מצבו, או אם לאו. חשוב לציין, כי אף אם קבעה הוועדה הרפואית כי קיימת נכות נפשית, אין פירושו של דבר בהכרח כי יקבע אחוז של אובדן כושר.
לא כל מצב נפשי מזכה בנכות נפשית ויש לענות על קריטריונים המזכים, שהינם לדוגמא:
סעיף 33 לדוגמא מדבר על הפרעה נפשית אורגנית לא מסווגת, הפרעה נפשית והתנהגות פסיכוטית על רקע שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והפרעות נפשיות פסיכוטיות כתוצאה ממחלה גופנית, במצבים דנן ייקבעו אחוזי הנכות בשיעור של עד 100%, תלוי במצב החולה.
סעיף 34 מתמקד בהפרעות חרדה, הפרעות אפקטיביות, הפרעות אכילה והפרעות סומטופורמיות אשר גם הן מזכות עד 100% תלוי מצב החולה.
