Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2307
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => מישהו שיסחב אותי
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => מישהו שיסחב אותי - רון שפירא, מדור בריאות וכושר פורטל זהר הצפון
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 80
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 363
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => מישהו שיסחב אותי - רון שפירא, מדור בריאות וכושר פורטל זהר הצפון
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => מישהו שיסחב אותי
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
היא התחילה את התהליך אתי לא מכבר. היא אישה מיוחדת במינה, משפיעה מאוד, מכהנת באחד הגופים הציבוריים הקובעים לכול אחד מאיתנו. מקרינה עוצמה, מן מרגרט טאצ’ר כזאת או אם תרצו אנגלה מרקר. אשת ברזל של ממש.

מישהו שיסחב אותי

שתפו

היא נכנסה אלי בפנים נפולות. זה היה כה בולט, שונה. הרי בכל שבוע אני כותב כאן על  הצורך לחייך בתחילת האימון. על הצורך בחיוביות. על המחשבה היוצרת הצלחה, מן ‘חוק יסוד’ למתאמן לראות בו באימון חוויית בילוי של “אחר הצהריים”.

הפעם היה זה אחר צהריים שונה. היא נכנסה שפופה, מבוישת משהו. היא הייתה נבוכה. לא נעים היה לה. הרגשתי במצב רוחה, נגשתי אליה, חיבקתי אותה, אמרתי לה: “יהיה בסדר אנחנו שוב ביחד”. הסיפור בינינו החל לפני שנתיים, עת החלה להתאמן אצלי. היא השילה קילוגרמים רבים ממשקלה.

בשנה האחרונה חדלנו להיפגש, החליטה לקחת פסק זמן, הייתה עסוקה. משך השנה האחרונה היא הוסיפה למשקלה את כול מה שהשילה. לא נורא אמרתי לה, “את ההר שטיפסנו-נטפס אותו שוב! אחרי הכול את הדרך את כבר מכירה, יהיה לך יותר קל עכשיו”. אני שוב איתה, הרהרתי, אתמוך בה. איך אמר לי השבוע, יואב, מנהל בית הספר שלי: “הכי טוב יחד. צוות!

אם אני אפול שיהיה מי שיסחב אותי”. הוא יודע מה הוא אומר, זה הרי התפקיד של המאמן האישי, להרים, לדחוף, לשקף, לחזק, לייעץ. יש מי שיכול בלי ליווי. יש מי שלא יכול. אבל בהחלט מומלץ לכולם, אחרי הכול אם תיפלו, מי יסחב אתכם?
אשת הברזל

היא התחילה את התהליך אתי לא מכבר. היא אישה מיוחדת במינה, משפיעה מאוד, מכהנת באחד הגופים הציבוריים הקובעים לכול אחד מאיתנו. מקרינה עוצמה, מן מרגרט טאצ’ר כזאת או אם תרצו אנגלה מרקר. אשת ברזל של ממש.

בואו ותקשיבו רגע: בכל תוכנית אימון בונים רשימת חזקות. אין אדם שאין לו חוזקות, לכל אחד יש לפחות אחת. לאישה שלנו יש המון. היא חריפה, שנונה, אנרגטית, נמרצת. יש לה קשרים, היא אהובה. היא יפה, כובשת. מה לא? אמרתי לה ‘לאשת הברזל’: “את האישה שבך הבאת אלי, אני מבקש שתביאי גם את הברזל!”

תהליך של שינוי איננו עניין של מה בכך. יש בו קושי רב. יש משברים. יש עליות וירידות. כול מי שיש בכוונתו להתחיל במסע מן הסוג הזה, שייקח לעצמו עט ונייר, וירשום לעצמו רשימה של חמש ‘חוזקות’ שיש לו. תחשבו על ‘החוזקות’ הללו. אלה הם אתן! הביאו אותן לתהליך שהתחלתם. זה יעזור לכם, בכל משבר תקראו את החוזקות שלכם זה סוג של ‘ברזל’, היתד שיעזור לכם לא ליפול. מגדלור שיאיר לכם בכל בוקר עד כמה אתם חזקים.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *