זהר.נט חדשות כרמיאל
ראש העיר עדי אלדר לא זקוק לתקופה הזו שלפני ראש השנה ויום כיפור, כדי לערוך סיכומים אישיים, משום שהוא עושה מדי יום. בראיון חגיגי ומיוחד לקראת השנה החדשה, מספר אלדר על האתגרים בניהול העיר, התסכול שהוא חש כשאינו מצליח לחדור את אטימות הממסד ועל הפרוייקטים הגדולים בהווה – ובעתיד
מאת גיל דובריש
לא רבים יודעים אבל מלבד היותו ראש העיר ב-26 שנים האחרונות, עדי אלדר הוא גם העובד הוותיק ביותר בעיריית כרמיאל. אלדר החל לעבוד במועצה המקומית כבר בשנת 1973, כמנהל מחלקת החינוך, באמצע שנות השמונים עזב לפרק זמן של כשלוש שנים כאשר מונה לתפקיד יועץ שר החינוך דאז, יצחק נבון ובשנת 1989 חזר, הפעם כראש העיר החדש, לאחר שניצח בבחירות דאז.
מה מעצבן את עדי
השבוע פגשתי את עדי לראיון חג מיוחד לקראת ראש השנה, כהרגלנו יש לומר, מזה שנים. עם אלדר תמיד אפשר לשבת ולשוחח שעות, בלי להשתעמם אפילו דקה. איש שיחה מרתק, בעל אמירה בכל נושא שתעלו לדיון.
– עדי, איך בדרך כלל נראה ראש השנה בבית משפחת אלדר?
“אני מבלה את החג מדי שנה בחיק המשפחה, כי בעיניי זה חג משפחתי בדיוק כמו ערב ליל הסדר בפסח, יחד עם הילדים והנכדות, לרוב אצלי בבית – אני המארח בדרך כלל. אשתי סוניה בשלנית ממדרגה ראשונה וכולם נהנים מהמטעמים שהיא מבשלת. כמובן שאנחנו ממשיכים לבלות ביחד גם למחרת”.
– אנחנו נמצאים בתקופה של חשבון נפש, לפני ראש השנה ויום כיפור. האם גם אתה מקדיש זמן לעריכת חשבון נפש, אישי וציבורי, בימים אלה?
“לא עושה זאת במיוחד בחג, אלא מדי יום. אני בכל פעם בודק את עצמי, כל פעם שואל את עצמי מה עשיתי היום, מה קידמתי. אני יושב בתפקיד כזה שאני חייב לבדוק את כל המהלכים שאני עושה, הכי חשוב לי הוא שאני יכול לשים בלילה את הראש על הכרית ולישון שינה שלווה בלי דאגות”.
– יש משהו שאתה מתחרט עליו, או שהיית מתקן לו היית יכול?
“אני מחלק את תפקידי לשניים. אחד – כל הנושא האנושי, במסגרתו אני עורך מפגשים עם אנשים שמצפים שאפתור להם את הבעיות. מצד שני, ישנו העניין הפיזי של ניהול העיר. אני לא זוכר דברים מהותיים שהתחרטתי עליהם. מה שמתסכל אותי הוא שלפעמים אני נתקל באטימות וחוסר רגש של אנשים מולי בכל מיני נושאים. אני חושב שאנחנו כבני אדם צריכים לשאוף להקל על חיי האחר, אבל לא תמיד זה קורה. דוגמה למשהו שמרגיז אותי – יש לנו משפחה בכרמיאל עם ילד אוטיסט שגדל והגיע לגיל בוגר, לכן עליו לצאת למסגרת בשם בית לחיים. הילד הזה נשלח לבית במרכז הארץ. לדעתי זו ממש איוולת, כי המשפחה גרה פה והוא זקוק לביקורים שלה כפי שהם זקוקים לביקורים אצלו. בזמנו הקציתי קרקע לעמותת אלו”ט על מנת לבנות בית בכניסה לשכונת רבין, וזה אחרי שהעמותה נדחתה ע”י מספר ראשי רשויות באזור. קידמתי את הבנייה בפירוש, כדי לתת מענה לצעירים אוטיסטים בכרמיאל. למרות שיש מקום בבית הזה, קיבלתי תשובה שלילית ממשרד הרווחה, ואין יותר מקומם מתשובה כזו. אני ממש רותח על כך, הנושא נמצא בטיפול”.
– בוא נדמיין שהיינו יכולים לחזור למעלה מ-50 שנה לאחור, לראשית ימיה של כרמיאל. היית משנה משהו בדרך שבה הוקמה העיר?
“זו חוכמה קטנה לבקר את מה שנבנה לפני יותר מחמישים שנה. צריך לזכור שהאמצעים היו שונים. האדריכלים היו שרויים בתפיסה מזרח אירופאית של בלוקים גדולים, כמו בנייני הרכבת ברחוב הגליל, החרוב וכדומה. למזלנו הבינוי הזה נמשך תקופה קצרה יחסית. אסור להשוות בין הבנייה בראשיתה של כרמיאל לבנייה היום. אחת ההחלטות החשובות שלי הייתה לעבור לבנייה בציפוי אבן ירושלמית. נלחמתי עם משרד השיכון בנושא ומי שעזר לי היה שר השיכון דאז, אריאל שרון ז”ל. מאז העיר השתנתה לחלוטין. העניין היה פרקטי – לא רק בגלל היופי, אלא גם בשל תחזוקת המבנים. התפיסה בשנות השישים הייתה אחרת, העיר נבנתה בשלבים, שלבים. טבעי היה שהעיר תיבנה מכיוון הכביש הראשי פנימה. מי היה מעלה בדעתו שפארק המחצבות שהיה בזמנו מעבר להרי החושך עבור הכרמיאלים, יהיה המרכז העירוני שלנו כיום? העיר התפתחה ונבנתה בסך הכל בשלבים ובצורה יפה מאוד”.
מהר כרמי ועד לתחנת הרכבת
כשעדי אלדר מדבר על בינוי ופיתוח הוא מתכוון לשכונת הר כרמי העתידית, שהעבודות להקמתה החלו בשעה טובה לפני למעלה מחודשיים. השכונה שאמורה להוסיף עוד כ-10,000 נפש לכרמיאל בתוך מספר שנים, היא אחת מגולות הכותרת של הקדנציה הנוכחית. אלדר: “יש לנו למעשה שני פרוייקטים שונים באזור גבעת רם. מצד אחד למעלה נבנים מ-100 מגרשים של בנה ביתך מצפון לגבעת רם, שם נעשו עבודות של חיזוק כבישים שלשמחתי כבר הסתיימו. מצד שני ישנה פריצת דרכים בקצב טוב מאוד לתוך הר כרמי, בסך הכל בשלב זה מדובר על הקמתן של למעלה מ-1000 יחידות דיור חדשות, ובסופו של דבר יהיו שם למעלה מ-2700 יח”ד”.
– תושבים רבים מתלוננים בתקופה האחרונה על העבודות במקום וטוענים שלא נעשה מספיק כדי למנוע את מפגעי האבק והרעש.
“יש בניה מואצת, אגב, לא רק בהר כרמי כי אם גם בשכונת רבין. לגבי התלונות, אני אישית חי בתוך אבק (אלדר מתגורר בשכונת רבין, ג.ד). אבל אין מה לעשות. הבתים שאנחנו חיים בהם, גרמו לאבק בעת הקמתם לתושבים אחרים. אנחנו עושים הכל, למשל מרטיבים את הקידוחים, אבל יש בגבעת רם קידוחים גדולים מאוד, בעלי קוטר עצום לחיזוק הכבישים, וזה מה שגרם למפגעי האבק והרעש. זה נמצא מאחורינו. אנחנו רוצים להאיץ את הבנייה ככל האפשר. אגב, במשרד השיכון שוקלים לשלב בהר כרמי את פרוייקט מחיר למשתכן שיכלול מאות דירות במחירים מסובסדים לזכאים”.
– לאיזה פרוייקט תהיה השפעה גדולה יותר על כרמיאל לדעתך, לרכבת או לשכונת הר כרמי?
“אין ספק שהרכבת היא ציון דרך מאוד רציני בתולדות העיר. זהו כלי תחבורה מיוחד במינו שיפתח בפני תושבי כרמיאל דרך גישה נוחה ביותר בשינוע למרכז הארץ – ולהפך, משם לכרמיאל. צריך לזכור שמושקעים כאן כ-3 מיליארד שקל, סכום עתק שמופנה בעצם לעיר. אין ספק שהתחנה הנבנית כאן תהיה מוקד משיכה לכל תושבי הגליל. אני יכול לספר עכשיו שבשלב מסויים משרד האוצר, כדי לחסוך לעצמו עלויות, העלה רעיון לבצע רכבת קלה לכרמיאל. המשמעות הייתה שהרכבת הזו תצא מחיפה לנשר, משם דרך שפרעם, טמרה, כבול, עלייה דרך נחל חילזון ומשם לאזור התעשייה שלנו, בקצה המזרחי שלו. אני ראיתי זאת כרעיון קטסטרופלי. כי מי היה נוסע ברכבת קלה במסלול ארוך שכזה ובמהירות איטית שלא מובילה לשום מקום. אנשי האוצר שכנעו את מנכ”לי משרד התחבורה ופיתוח הנגב והגליל לבצע את הפרוייקט החדש. על הדרך אנשי התקציבים באוצר ניסו לשכנע אותי. כמובן שהיה עימות רציני מאוד איתי, הצלחתי לשכנע את שרי האוצר ופיתוח הנגב והגליל שאם יאשרו רכבת קלה לעיר, הם יקברו לגמרי את הרכבת לגליל. השרים לשמחתי באו לכאן, הבינו את העניין ושר התחבורה אף הגדיל לעשות ואת ישיבת ההתנעה של הרכבת הרגילה, הכבדה, עשה כאן בחדר הישיבות שלנו בהשתתפות כל ראשי המשרד שלו. זה היה אחד מהרגעים המשמחים בחיי. הרכבת תמשוך לכאן את כל תושבי הגליל, מגרש החנייה הצמוד לתחנה, היה אמור לפי התכנון המקורי לספק 400 מקומות חנייה, פניתי למשרד התחבורה והבהרתי שזה פשוט לא מספיק. הסכימו שם להכפיל את המספר. מגיעות לשר כל המילים הטובות על הירתמותו למען העניין”.
– אני מבין שהרכבת לא תהיה חשמלית בשלב הראשון, אלא מונעת בדיזל.
“הרכבת תהיה בהתחלה מונעת בדיזל, בעתיד הנסיעה תהיה ברכבת חשמלית. רכבת ישראל מתכננת לחשמל את כל הקווים בארץ. זה פרוייקט ענק”.
– לאן תיקח אותנו הרכבת מכרמיאל – ישירות לתל אביב, או שנצטרך לרדת בדרך ולעלות על רכבת אחרת?
“הקו שלנו ייקרא כרמיאל – ירושלים, הוא יעבור מכאן, ימשיך דרך הקריות, חיפה, בנימינה, ת”א, נתב”ג, מודיעין ועד לירושלים”.
– מה בנושא מחסום הרכבת בצומת הכניסה המערבי של העיר? קיים חשש גדול מאוד בקרב תושבים להיתקע בפקקים שיהיו שם בעת שהרכבת תעבור במסילה. מדוע לא מוקם מחלף?
“יהיה מחלף בכניסה המערבית, השאלה היא מתי. העניין הוא לא בגלל תקציבים, העניין הוא בגלל ויכוח בין חברת נתיבי ישראל והרשויות המקומיות באזור בנושא הקרקעות. לפי התכנון המקורי רחוב שדרות נשיאי ישראל ימשיך וייצא לכביש הראשי ליד תחנת הדלק דור אלון, מול הכניסה למג’ד אל כרום. שם לא צפויה להיות בעיה ביציאה מהעיר, כי הכביש יעבור מעל המנהרות. ניתן יהיה להיכנס ולצאת מהעיר גם משם. אגב, בנושא התחבורה עלה הרעיון לפתוח יציאה נוספת משכונת רבין לכיוון כביש 784 ממשגב, זה יקל על היציאה הראשית מרבין ויוריד את העומס”.
מה באמת חשוב
בנושא התרבות, כרמיאל נמצאת רגע לפני מהפכה של ממש, כששני קומפלקסים חדשים של אולמות קולנוע מוקמים ממש בימים אלה, אחד בקניון חוצות כרמיאל והשני במתחם מסחרי חדש ברחוב החרושת, על חורבות מפעל דלתא. “ההקמה מתבצעת באופן מואץ, המתחמים החדשים יהיו המילה האחרונה בענף הקרנת הסרטים בארץ, כולל מתחמי VIP ותלת מימד” מספר אלדר. “מדובר על כשישה אולמות בכל קומפלקס. הצפי הוא שהמתחם הראשון בקניון חוצות כרמיאל ייפתח תוך חצי שנה. זו בשורה ממש טובה לתושבים”.
כמעט בנשימה אחת, אלדר מזדרז להזכיר את נושא החינוך, הקרוב ללבו: “יש לנו תוכניות רבות בתחום. קיבלנו הרשאה לבנות בית ספר לאוטיסטים במתחם אורט כרמים, בסכום של 3.5 מיליון שקל. אנחנו עובדים על העניין הזה כבר שלוש שנים מול משרד החינוך. כיום פועל בי”ס לאוטיסטים במתחם אבל הוא יועתק למבנה החדש שיותאם לבעלי צרכים מיוחדים. מדובר בבי”ס אזורי לכיתות ז’-י”ד. בתפיסה החינוכית שלי, תלמידים בעלי צרכים מיוחדים זקוקים לבית ספר מתאים. אני מעריך שגם את בית הספר שחר נקים מחדש בגבעת רם, על מנת להעתיק את מיקומו ממבנה ביה”ס הפרחים לשעבר”.
– עדי, מה הנושא שנמצא כיום בראש סדר העדיפויות מבחינתך, בכרמיאל?
“נושא החינוך לדעתי. אנחנו משקיעים מיליוני שקלים בהכנה לפתיחת שנה”ל מדי שנה. השנה השקענו למעלה מ-5 מיליון ש”ח בבדק בית. ההשקעה היא לא רק בהכנה פיזית ללימודים אלא גם מבחינת תוכניות חינוכיות שונות. גולת הכותרת היא שביה”ס אורט פסגות נמנה על 10 בתי הספר המצטיינים והאיכותיים בארץ. גם ביה”ס אדם חברה וטבע נמנה על הרשימה המורחבת הזו. אורט כרמים קיבל לאחרונה שבחים ופרסים, הוא קצר הצלחה בתחרות דיבייט בינ”ל. היה לי קטע מאוד מרגש לאחרונה, כאשר שלושה תלמידים מאורט פסגות התארחו במשרדי. הם ייצגו אותנו בתחרות בינ”ל בשבדיה , עם המצאה חדשה – פטנט עולמי לטיפול בזיהום דליפות נפט בים. זה יכול להיות פיתוח בעל חשיבות כלל עולמית. התרגשתי מאוד מהמפגש איתם”.
– אתה מספר על תלמידים מצטיינים. הדור הצעיר יוצא למרכז הארץ… איך אנחנו יכולים להשאיר אותם כאן בכרמיאל?
“אנחנו עושים כל מאמץ להשאיר את הצעירים פה. אני פועל מול כל גורמי הממשלה בעניין זה. צריך להבין שזו מגמה כלל עולמית, של נהירת צעירים מהפריפריה למרכז. ובכל זאת, נשארו לא מעט מבוגרי בתי הספר שלנו, וגם ישנה מגמה של חזרה לכאן של ילידי העיר שעזבו והקימו משפחות. מחירי הדירות כאן הם לא כמו במרכז הארץ. יקנעם במידה רבה תקעה את כל הגליל. ההטבות שם זהות לכרמיאל והם קרובים יותר למרכז הארץ. כשראש עיריית יקנעם מגיע הביתה מתל אביב, לי יש עוד שעה נסיעה לכרמיאל. מה אפשר לעשות? למשל, אני מנסה לקדם את נושא הטבות המס ומקווה שהעוול שנעשה לנו יתוקן במהרה. אם לא יהיה מנוס, נפנה לבג”צ. אני רוצה למצות את תהליך ההידברות עם הממשלה ואם זה לא יועיל, נשקול צעדים דרסטיים. לדעתי אין תשובה של ממש, הם די מתעלמים מהפניות שלנו”.
עוד נושא שאלדר בטוח שיוכל להביא לכאן תושבים הוא בינוי מואץ. במקביל להקמת הר כרמי, הוא מגלה באופן מפתיע כי כבר הוחל בתכנון של שכונת מגורים חדשה, שתהיה גדולה יותר מכל השכונות האחרות בעיר. “התחלנו את התכנון של גבעת צוף על מורדות הר כמון, מזרחית לכרמיאל. לפי ההערכה שלי בעוד 4-5 שנים תחל הבנייה במקום. השכונה תכלול 2500 יחידות דיור בשלב הראשון ובסך הכל כ-15,000 יחידות דיור! עשינו פה כמה דברים לטובת הדורות הבאים. אנחנו אוחזים ב-24,000 דונם ועם התכנון של גבעת צוף נגיע לגבול האופטימלי. נגיע ל-120,000 תושבים. מבחינה זו, נגשים את החזון של כרמיאל”.
– עדי, מה המסר שתרצה להעביר מסר לתושבים לקראת החג?
“אני רוצה באמת לברך את תושבי כרמיאל בברכת שנה טובה, אנחנו נמשיך לקדם את העיר בכל התחומים, אני מאחל לכולם בריאות טובה, פרנסה טובה וחיים מאושרים. חג שמח!”
האם גבעת צוף היא לא הגבעה שבדיוק מדרום לשטח ששייך לכרמיאל?
מעניין לקרוא כי ראש העירייה חש תסכול כשאינו מצליח לחדור את אטימות הממסד. מה עם אטימותו של ראש העיר לרחשי הלב של התושבים? מה עם אטימותו של ראש העיר לשירות הסלקטיבי שהעירייה שבראשותו מעניקה לתושבים?
אה, אני רואה שהשטח כבר כן שייך לכרמיאל.