Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1487516084:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 9794
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פרשת בשלח
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת בשלח
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 76
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 275
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/06/hukat.jpg
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת בשלח
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פרשת  בשלח: שירת החיים על שפת הים

שתפו

א.  פורצים בשיר

יש דברים הנעשים מתוך תכנון מראש, יודעים לקראת מה הולכים, ופועלים בצורה מסודרת ולפי התכניות. אבל לפעמים אנחנו מתגלגלים לכל מיני מצבים שאותם לא יכולנו לתכנן, לא יכולנו לדעת שכך הם יקרו, ולכן אנו פועלים בהם בצורה ספונטאנית, והם לעיתים טובים יותר ומדויקים יותר מכל מה שנתכנן. כמו היחיד כך גם האומה, ישנם אירועים לאומיים שלא יכולנו להתכונן אליהם, ואז נבחנת עוצמתה של האומה, כיצד היא מתפקדת. שירה, היא מהדברים הלא מתוכננים, שירה פורצת מהלב, מגיעה מהמקום הפנימי, מתוך האדם, מנפשו, מנקודת האמת שלו, בלא מודעות מראש. שירה לא יכולה להיות מקצוע של עבודה משמונה בבוקר ועד לשלוש אחר הצהרים, לשירה אין זמן ידוע, והיא לא מקצוע נרכש, או מועדף, היא נולדת בנפש השר ומתוכו, בזמן שלה ולפי מצב רוחו ונפשו של המשורר. אפשר לשיר על כמעט כל דבר, אבל שירים רבים נוגעים בטבע, בפריחה, בצמחים ובעצים, וביפי הטבע המעיינות הנחלים, שקיעה וזריחה, הטבע נותן השראה למשוררים רבים, ראש להם הוא דויד המלך נעים זמירות ישראל: "כי אראה שמיך, מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת, מה אנוש כי תזכרנו .." (תהלים ח').  השבת אנו מציינים את שני הדברים יחד, שבת שירה שבה נקרא בפרשת השבוע את שירת הים, וט"ו בשבט שבו אנו מביאים לידי ביטוי את שירת הטבע, הצמיחה והאביב. ננסה להתבונן במושגים אלה.

ב.  לא כל משורר זו שירה

מאז המצאת הרדיו, והחידושים שבאו מאז ועד המכשירים הקטנים והחדישים של היום, אנו שומעים הרבה מוזיקה. אין תכנית בלי זמר, ואפילו פירסומות רבות באות דרך מנגינה ושיר. אבל אין זו שירה, כשאנו מדברים על שירה, אנחנו לא מתכוונים למילים הבאות בחרוזים. ובוודאי לא לסלנג העברי שרק סודר במנגינת שיר. שירה היא דבר עליון ומרומם יותר. ישראל של אחרי מאתים ועשר שנות שיעבוד, ואחרי עשר מכות, וניסי ניסים של קריעת ים סוף, פורצת מהם השירה,  שירת הים.  "אז ישיר משה ובני ישראל… ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התופים בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות". זו שירה הבאה מתוך עומק הכרתם את הגאולה ביד ה', ועומק התודה על הניסים שראו עיניהם זה עתה. אבל צריך להתבונן כדי להבין שישראל לא רק אומרים תודה בשירה זו, הם מתוך שירתם מבינים ומגדירים את היעדים הרוחניים והגשמיים העומדים בפניהם: לאחר ההודאה על הסוס ורוכבו המצרי שטבע בים, מתחילים בני ישראל בתוך שירתם לצפות קדימה:"נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעוזך אל נוה קדשך" – עכשיו הקב"ה מנהל את אומתו ומובילך אותה אל נוה קדשו, אל ארץ ישראל. אומות ארץ ישראל מפחדות: "אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען" אנחנו לא נעצרים בהודאה לשעבר, אנו מביאים לידי ביטוי את המטרה שלשמה נגאלנו, ארץ ישראל ובניין המקדש: "תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך …מקדש ה' כוננו ידיך". השירה מביאה לידי ביטוי ראיה רחבה יותר ועמוקה יותר, הצופה אל העתיד, ומתוך כך מפרשת את ההווה. לא הודאה בלבד יש כאן, אלא  חדירה לעומק המשמעות של יציאת מצרים וההבנה לקראת מה עם ישראל הולך.

ג. אז ישיר – עבר או עתיד?

זו גם הסיבה שהשירה נפתחת במילה שיש לה משמעויות הפוכות. אז ישיר יכול להיות בלשון עבר "אז כשראה הנס עלה בליבו שישיר שירה" (רש"י שמות ט"ו, א'), ובאותה המידה יכול להיות גם בלשון עתיד, כלומר השירה הזו תושר אז בעתיד. כמו שדורשים חז"ל ומובא שם ברש"י: "מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה", כלומר אז כשהעולם יושלם ויתוקן, והמוות יסור ממנו נוכל באמת לשיר. והרי השירה הזו גם מסתיימת כך: "ה' ימלוך לעולם ועד" – ימלוך לשון עתיד. וכך מסביר המדרש: "מפני מה אמר להם בלשון עתיד ימלוך?  אמרו חז"ל : שאמר להם משה לישראל: ראיתם הניסים והגבורות והנפלאות שעשה לכם הקב"ה? הרבה יותר ויותר הוא עתיד לעשות לכם לעתיד לבוא בעולם הזה ובעולם הבא" ( מדרש ויושע המופיע באוצר המדרשים). שירת הים איננה אם כן סיכום אירועי היציאה ממצרים, היא מבט חודר ועמוק על תפקיד ישראל, ומטרת יציאתם עד קץ הימים. כך מסביר רבי צדוק הכהן מלובלין את המושג "שיר". הוא קושר זאת עם הצמיד העגול המוטבע כרסן בפי בעלי חיים, ומופיע בלשון המשנה במסכת שבת, ושם המושג שיר משמעו ברזל עגול, כעין רסן. העיגול תפקידו להזכיר לנו את העולם כולו, השיר בא לחשוף את העיגול הפנימי של מטרת היקום ויסודו. לא שיר תודה אלא שיר המבטא את הופעת המגמה האלוקית מבריאת העולם ועד קץ הימים. כשנתבונן נראה שיסודות אלה מצויים גם בשירת האזינו, גם בשירת דבורה הנקראת בהפטרת השבת, וגם בשירת דויד ועוד.

ד. שירת הטבע של ט"ו בשבט

מנהג נפוץ בבתים ומשפחות רבות לערוך: "סדר ט"ו בשבט", שבו מביאים ממיטב פירות הארץ ואומרים עליהם את דרשות חכמים ופסוקי התנ"ך העוסקים באהבת הארץ, ובשבחה. בברכה האחרונה שמברכים על פירות שבעת המינים שנשבחה בהן ארץ ישראל, ברכת "על המחיה", מביא הטור מחלוקת בדבר נוסח הברכה: "…ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה", כך הוא נוסח הברכה. אולם הטור (רבנו יעקב בן הרא"ש בעל הטורים) כתב: "… ויש אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים המצוות התלויות בה" (אורח חיים סימן ר"ח). כלומר דעת הטור בשם אביו הרא"ש היא שאין לומר את הנוסח "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" – כדי שלא להפוך את אהבת הארץ לאהבת טעם הפירות, שהרי אנו חפצים בארץ מפאת קדושתה ולא מפאת טעם הפירות שבה. אולם בפירוש ה"בית חדש" חולק על דברי הטור, ומסביר מדוע חשוב לומר דוקא נוסח זה: "הלא קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ… ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכה זו ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה" . משמעות דבריו היא כי ארץ ישראל ומעלת קדושתה, חלה ומורגשת בפירות שבה. והאוכל מפירות ארץ ישראל זוכה ויונק מקדושתם. וכשאנו יושבים בליל ט"ו בשבט ואוכלים פירות של ארץ ישראל, אנו מוסיפים קדושה עלינו מקדושת ארץ חמדה.

ה. עמלק מפריע לשיר

עמלק בא לעולם כדי לטשטש את המשמעות של ישראל בעולם. העולם כולו ראה את יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ועמד נפעם מול הגודל האלוקי ומול הנס  המופלא שאירע לישראל. אף אומה לא היתה מעזה להילחם בישראל עכשיו, אף אומה לא היתה עומדת בדרכם אל ארץ ישראל. אומות העולם היו מצטרפות ובדרכי שלום היתה ניתנת הארץ והתורה לעם שראוי לה, לולא עמלק. עמלק רצה לנסות ולצנן את ההתלהבות העולמית מיציאת מצרים, ומיד אחרי קריעת ים סוף, הוא בא להילחם בישראל, ולמרות הפסדו העולם כבר חושש פחות מהמאבק עם האומה הנבחרת. לכן נחשב עמלק ל"ראשית גויים", ולכן גם עונשו הגדול, להימחות באופן מוחלט מעל פני האדמה. כשאנו מזכירים את פרשת עמלק אנו באים להזכיר לעצמנו מהו תפקיד האומה הישראלית בעולם. לזכור את עמלק הוא לזכור את היעוד הישראלי, ולעמוד על המשמר מול כל מי שרוצה לטשטש אותו. לא ניתן לעמלק להפריע לשירת הים המהדהדת בעולם כולו. אנחנו הרי לא נפסיק לשיר את שיר ה', ועמלק סופו להימחות והשירה עתידה להיות מושרת אז, עד הבאת הגאולה השלמה במהרה.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *