Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1537185361:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת האזינו – חג הסוכות | פורטל זהר הצפון
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => חג הסוכות
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => פרשת האזינו – חג הסוכות | פרשת השבוע | הרב ידיד | כרמיאל |
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => המצוה הקשה בתורהמכל החגים שבתורה נקשרה השמחה דוקא בחג הסוכות. אחרי ימי היראה הגדולים, ראש השנה ויום הכיפורים באים ימי השמחה ופורצים בעוצמה רבה.
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 68
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [photographr] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_photographr] => Array
        (
            [0] => field_526e88dd85757
        )

    [journalist] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_journalist] => Array
        (
            [0] => field_526e890585758
        )

    [youtube] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube] => Array
        (
            [0] => field_5309e571a1762
        )

    [youtube2] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_youtube2] => Array
        (
            [0] => field_5371dcbebf175
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 193
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => פרשת האזינו – חג הסוכות | פרשת השבוע | הרב ידיד | כרמיאל |
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => המצוה הקשה בתורהמכל החגים שבתורה נקשרה השמחה דוקא בחג הסוכות. אחרי ימי היראה הגדולים, ראש השנה ויום הכיפורים באים ימי השמחה ופורצים בעוצמה רבה.
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => חג הסוכות
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת האזינו – חג הסוכות | פורטל זהר הצפון
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פרשת השבוע
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פרשת האזינו – חג הסוכות

19/09/18 פרשת השבוע - הרב יעקב ידיד 193 צפיות

שתפו

בס״ד

המצוה הקשה בתורה

מכל החגים שבתורה נקשרה השמחה דוקא בחג הסוכות. אחרי ימי היראה הגדולים, ראש השנה ויום הכיפורים באים ימי השמחה ופורצים בעוצמה רבה. מקובל בשם הגאון מוילנא לומר שהמצוה הזו של "ושמחת בחגך והיית אך שמח" היא המצוה הקשה ביותר בתורה, כיוון שהיא חלה כל ימי החג, ולשמוח ברצף שמונה ימים, ואפילו לרגע אחד לא להסיר את עצמך מהשמחה הזו, זהו קושי גדול,  שהוא אפשרי רק אם באמת הינך מבין את עומק המשמעות של החג המיוחד הזה. חג הסוכות מרובה במצוות, הסוכה, וארבעת המינים, וניסוך המים, והושענא רבה, ואחריו שמיני עצרת, והוא עוטף אותנו בהם, והשמחה היא נקודת המוצא הפנימית של כל ההרגשות וההתעלות של הימים הקדושים שאנו עומדים לקראתם.  מנהג חלק גדול מעדות ישראל הוא לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות, שלמה המלך שכתב את קהלת מתלבט בעניינה של השמחה, לעיתים הוא כותב: "ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח…" אך לעיתים הוא דוחה את השמחה: "לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה" איזו שמחה שייכת לסוג הראשון המשובח, ואיזו שמחה שייכת לסוג השני הדומה יותר להוללות?

השמחה בבית המקדש

שיאה של שמחת חג הסוכות היה בבית המקדש, חז"ל מתארים פעמים רבות את עוצמת השמחה ההיא, ואת גודל היקיפה. כך לשון חכמים במשנה: "אמרו: כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". שמחת בית השואבה בניגוד לשמחות אחרות היתה עמוקה יותר, ומקיפה יותר, וההיערכות לקראתה היתה כבר קודם על ידי הכהנים: "במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול ומנורות של זהב היו שם וארבעה ספלים של זהב בראשיהן וארבע סולמות לכל אחד ואחד וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל: מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה"  האור שפרץ מבית המקדש בימים אלה היה אור שהאיר את כל חצרות הבתים בירושלים, אבל לא רק האור היה גדול, גם הקול והשירה: "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן ואומרים לפניהן דברי שירות ותושבחות והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים שעליהן לוים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה". מדברי המשנה אנו למדים עד כמה חשובה היתה לחכמים אותה השמחה, והם עצמם היות הרוקדים והשמחים, והמשמחים שם. עד שמעיד על עצמו אחד מהתנאים כי בימים אלה "לא ראינו שינה בעיננו".

מה מניע את השמחה?

ראיתי בשם מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל שנפטר בחג הראשון של סוכות, שהיוד ליכולת לשמוח כל כך מתחיל בצאת יום הכיפורים. כל השנה מלוכלכים אנחנו בעבירות שונות, ומתמעטת מאיתנו דמותינו האמיתית, והנה בא יום הכיפורים ואנחנו צמים, ומתוודים ומתקנים את עצמנו והקב"ה מטהר אותנו, ואנחנו שוב טהורים לפניו, וזו שמחה גדולה. תמיד אחרי שאדם מתנקה מלכלוך כלשהו ישנה הרגשת שמחה בלב, כשמתנקים באחת מכל מכשולות הלב על אחת כמה וכמה. חזרת האדם לעצמו, למדרגתו, למקום המתאים לו יוצרת שמחה.  וידועים דברי חז"ל במדרש תנחומא, שכשאדן נכנס לדין אל השופט, והוא יוצא משם אינך יודע אם יצא זכאי או חייב, אבל אם הוא יוצא מבית המשפט כשזר פרחים בידו סימן הוא שהוא ניצח בדין. כך ישראל נכנסים לימי הדין ולא ידוע אם זכאים או חלילה חייבים, אבל אחר כך בא סוכות והם יוצאים כשארבעת המינים בידיהם, וברור אם כן שהן ניצחו בדין. הטהרה והכפרה הם מקור לשמחה אמיתית, שהרי יש סיבה הנוגעת לפנימיות של אדם, ומתוך שהסיבה פנימית, השמחה מגיעה מבפנים, היא קיימת ואמיתית.

פרקי אבות

הפעם נעסוק בדברי המשנה הזו :"ניתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע …" (פרק א' משנה ז') .בפעם הקודמת דיברנו על העין הטובה, ועל קניית החבר, וכאן מוסיפה המשנה שלא כל חבר אכן עושה לי טוב. יש חבר או שכן שאני צריך לדעת להתרחק ממנו. הקרבה בין חברים היא מתנה גדולה והשפעתה על האדם גדולה מאד, חבר טוב הוא יודע להקשיב להיות יחד איתי, אותו אני משתף בכל סודותיי, ואיתו אני מתייעץ. ומכאן הסכנה של החברה הרעה. כגודל השפעתה של החברה על האדם, כך גודל רעתה כשהיא רעה. חברה שלילית משפיעה על האדם וגוררת אותו למקומות לא רצויים. מותר לנו, ואף חובתינו, לבחור את החברים, שלנו את חבריהם של ילדינו, כדי שיחד נוכל לבנות חברה טובה.

אקטואליה מזוית יהודית

לראשונה מאז ימי בית המקדש ששני נולדה פרה אדומה 'טהורה'. רבנים אישרו כי היא אכן עומדת בכל דרישות הנבואה. לפני כשבועיים, ב-28 באוגוסט נולדה פרה אדומה בישראל לראשונה מזה   2000 שנה .ימים לאחר לידתה בדקו את הפרה הצעירה רבנים ומומחים אישרו כי היא מועמדת ראויה להיות פרה אדומה 'תמימה' כמו שמצווה. במידה והיא לא תצמיח שיערות לבנות או שחורות, היא תוכרז סופית כפרה האדומה.    בסרטון ששחרר המכון ניתן לראות את העגלה הקטנה לצד אמה. ממכון המקדש נמסר שהפרה עברה בדיקה מקיפה בידי רבנים ואלה קבעו כי היא "מועמדת בת–קיימא לפרה האדומה המקראית" וכי היא "צפויה להביא לחזרתו של הטוהר המקראי לעולם". פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם ואין בה אף מום, ומשתמשים בה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת המת. לידתה של פרה אדומה 'תמימה' מבשרת את בואו הקרוב של המשיח ובניית בית המקדש.   (מתוך אתר סרוגים)

אורות השבוע

"ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" – לסוכה יש מידות מינימאליות, אסור שהיא תהיה קטנה מדי, אבל מותר שהיא תהיה ענקית, כדי שכל ישראל יוכלו להיכנס בה.

זו לא רק אמירה הלכתית – זו אמירה של אמונה, אכן כל ישראל יכולים לשבת יחד, וכולנו נכנסים לסוכה אחת.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

זהר הצפון פרסום בע"מ טל:04-9587111 04-9905344 04-9981444 רחוב הגליל 2 ת.ד 473 כרמיאל 21614
© כל הזכויות שמורות 2024