פרשת וישב: להיות חולם חלום

בס"ד

א. לא להפסיק לחלום

חלומות מלווים אותנו משחר ילדותינו. יש חלומות טובים ומשמחים ויש חלומות רעים סיוטי חלומות, ויש לילות בלי חלומות, אבל כולנו חווים מדי פעם חלומות שונים. המדע עוסק הרבה בחקר החלומות והעולם יודע הרבה על משמעות החלימה, ועל הצורך האנושי בה, ידוע כי גם בעלי חיים חולמים, וידוע כי אפילו עוברים במעי אמם חולמים.  פרשיות ספר בראשית מלאות בחלומות, והפרשה שלנו מרובת חלומות, יוסף חולם חלומות ומרגיז את אחיו כשמספר להם אותם, גם שר המשקים ושר האופים חולמים חלומות משמעותיים לגבי עתידם, ובפרשה הבאה חלומות פרעה ישנו מן הקצה אל הקצה את חיי כל העם מצרי, ויהפכו את יוסף משבוי בכלא המצרי  למשנה למלך מצרים.  לחלום זו לא רק בבואת צל בשעת השינה בלילה, לחלום זה לצפות לעתיד, לצאת מההוה השגרתי, ולהעיז לחשוב על עתיד טוב יותר. גדולי הממציאים היה להם חלום ואומץ להוציא אותו לפועל, לבנות איתו את עולמם. יוסף נקרא בפרשתינו "בעל החלומות", כך האחים המקנאים בו מכנים אותו בכינוי של גנאי. אבל אביו יודע שלחלומות בנו יש משמעות ולכן: "ואביו שמר את הדבר". אולם יוסף מיוחד לא רק בחלומתיו, יוסף יודע להבין פשרם של חלומותיהם של אחרים, לפצח את משמעותם, לתת גם לחלומות של השני תוכן ומשמעות. השבוע נתחיל בע"ה את חג החנוכה, החשמונאים לא היו מעזים לתאת נגד המעצמה היוונית לולא היה להם חלום איך צריכה להיראות ארץ ישראל,   נעסוק השבת בניסיון להבין את החלומות, ומתוכם אולי נזכה להיות גם אנחנו חולמים גדולים.

ב. ואביו שמר את הדבר

מגיע יוסף אל אחיו, ומספר להם את חלומו: "…הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי" (בראשית ל"ז, ט'). באופן טבעי כשאח צעיר מנסה לשלוט במבוגרים ממנו הוא מעורר כעס ואיבה,  לכן תגובת האחים: "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" שנאמרה כבר בחלום הקודם, הולכת ומחריפה עם תגובת האב: "מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה". גערת האב היתה מרגיעה את האחים, לו היתה עד הסוף. אבל כולם שמים לב שגערת האב היא רק חלקית כי: "ואביו שמר את הדבר". ובאמת הדבר צריך בירור, מדוע לוקח יעקב לתשומת ליבו את דברי חלומות יוסף?   נראה לכאורה כי כל גערתו של יעקב בבנים היא רק כדי להרגיעם מקנאתם ביוסף, אבל הוא מצידו בהחלט חושב שיש משהו בחלומות אלה, מדוע?  רבי עובדיה ספורנו מבאר שההבדל בין יעקב אבינו ובין בניו, הם היותו של יעקב נקי מקנאה כלשהי, שהרי אין אדם מקנא בבנו. ולפי זה בשולי דבריו נאמר: יוסף לא חולם חלומות של ריקנות, ובוודאי לא מספר כדי להכעיס את אחיו, משהו בחלום הזה בוער מתוכו, הוא מרגיש חייב לשתף בו את אחיו, גם אם לא יאהבו זאת, מי שהוא נטול קנאה יחוש בכך, יזהה חלומות אמת. האחים שמרגישים בכך מתעוררת קנאתם, יעקב שאין בו קנאה מחוייב לאמת, ולכן חלומות יוסף שמורים בקרבו עד שיצאו לפועל.

ג. חלומות מלך הכוזרים

רבי יהודה הלוי מגדולי הראשונים, בפתיחת ספרו "הכוזרי" – ספר שנכתב כדי לענות תשובות לחולקים ולשואלים על דת ישראל, נפתח בסיפור חלומו של מלך הכוזרים: "…מטענות החבר אשר היה אצל מלך כוזר הנכנס בדת היהודים היום כארבע מאות שנה, כאשר נזכר ונודע בספרי דברי הימים, כי נשנה עליו חלום פעמים רבות כאלו מלאך מדבר עמו ואומר לו: כונתך רצויה אצל הבורא אבל מעשך איננו רצוי. והוא היה משתדל מאד בתורת הכוזר עד שהיה משמש בעבודת ההיכל והקרבנות בעצמו בלב שלם, וכל אשר היה משתדל במעשים ההם, היה המלאך בא אליו בלילה ואומר לו: כונתך רצויה ומעשך איננו רצוי, וגרם לו זה לחקור על האמונות והדתות והתיהד בסוף הוא ועם רב מהכוזרים…".  מלך הכוזרים כאמור חיפש את נקודת האמת האמונית בחייו,  ובחלום נאמר לו שהוא צריך להמשיך ולחפש, כי אמנם כוונתו רצויה, אבל הכוונה והרצון לא מצאו דרך נכונה לביטויים. האם ספר הבא להוכיח אמונה, יכול להשתמש בחלום? האם חלום הוא לא מאד אישי ופרטי, ואיננו הוכחה שכלית מדעית כלשהי? מדוע פתח  אם כן רבי הודה הלוי את ספרו בחלומות, האם לא חשש ש"חלומות שוא ידברו"?

ד. חלום כחשיפת כוחות הנפש

הראי"ה קוק בספר מאמרי ראיה, בשיעוריו על ספר הכוזרי. מבאר את סוגיית החלום הפותח את הכוזרי: החלום הוא ביטוי לתחושות הטבעיות של האדם, מה שבא באמת מתוכו פנימה, מה שלעיתים הוא לא מעיז לומר לעצמו בשעות של עירנות. בלילה כשהכל שובת, כשהגוף במנוחה, כשהחברה האנושית פחות משפיעה על האדם, הוא מסוגל להיפתח לדברים הנובעים מתוכו, שיוצאים דווקא כשהכל שקט. לכן פותח רבי יהודה הלוי את ספר הכוזרי בסיפור החלום, לומר שהאמונה תבוא מתוך האדם פנימה. תכונת האמונה לא באה מבחוץ, היא נובעת מתוככי הלב, היא לא זקוקה ללימוד מעולם חיצוני, היא תבוא באופן פשוט וטבעי, אם רק נפתח לה את האוזן הקשובה, ואת הלב הפתוח. חלומות אם כן הם ביטוי לתהליכים טבעיים המתרחשים בתוכינו, ולעיתים מעלים למודע את מה שמתרחש בתוכינו פנימה. כשיוסף חולם את חלומותיו הוא חושף את המהלך הליבה הלאומי של ישראל, כי יוסף איננו איש פרטי בלבד, וגילוי חלומתיו הם גילוי הליבה העתידה לבוא על האומה. ובוודאי כשפרעה או שריו חולמים, חלומותיהם מגלים את מה שטמון ועומד לקרות.

ה. החלום והמציאות

הגמרא במסכת ברכות עוסקת בפרק התשיעי בסוגיית החלומות, וחז"ל אומרים שהחלומות הולכים אחר הפה, כלומר פרשנות החלום משפיעה על תוצאותיו.  אם נמשיך את הדברים שדיברנו, הרי ברור שהחלום מעלה את הפנים של האדם החוצה, אולם האם יצליח האדם להוציא אל הפועל את חלומותיו?  לכן החלום ילך אחרי מה שיעשה איתו האדם, איזו פרשנות ייתן לכוחות חייו הכמוסים. החשמונאים ומתיתיהו בתוכם חלמו את חלומם ומסרו את נפשם על ביצוע החלום וזכו להוצאתו לפועל. נחלום גם אנחנו, נחלום ונזכה בע"ה להוציא אל הפועל את חלומותינו הטובים