Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1500375866:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 9794
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/06/hukat.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 70
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 225
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

פרשת מטות -מסעי: ימי בין המצרים

שתפו

א. הקיץ והאבלות

אני מניח שאהיה כאן פה לרבים אם אומר שהאבלות על חורבן המקדש נופלת בתאריכים לא הכי מתאימים… ימי חופשת הקיץ, החום הגדול, הים, הימים הארוכים, האווירה הקייצית המשחררת, והנה דוקא עכשיו באים ימי בין המצרים, המגבילים את החופש. מנהגי עדות אשכנז כבר אסורים בשמיעת מוזיקה, ובחידוש בגדים, בתספורת, בעריכת שמחות וחתונות. לכולם ברור שחורבן בית המקדש הוא אסון נורא לישראל, ובכל זאת נודה שלא קל לנו עם האיסורים שמביאים התאריכים הללו עבורינו. אולי בדרך משל יהיה קל יותר להסביר: באחת מערי הצפון קרה אסון למשפחה ידועה, אבי המשפחה, איש צעיר, נפטר לפתע בלא שהיה חולה, אסון שבא פתאם בלא שיכלו בני המשפחה לחזות זאת מראש. האיש השאיר אחריו אלמנה וחמישה יתומים, כולם צעירים כולם רווקים, ל"ע. החברים של הילדים הלכו לנחם את חבריהם, הם באו לדירת המשפחה האבילה, ישבו עם הילדים האבלים שסיפרו על האבא, ועל האסון שפקד אותם. כשיצאו הילדים מבית האבלים, אמר אחד הילדים בקול רם: איזה מסכנים הילדים האלה, "הלך להם החופש הגדול". היה קשה שלא לחייך, מה מדגישים הילדים, האבלים איבדו את האב שלהם והם חושבים על החופש הגדול?  במחשבה שניה זה קורה גם לנו: איבדנו את בית המקדש, איבדנו את היכולת הנבואית, איבדנו רבבות אנשים בתהליכי החורבן, ואנחנו מתלוננים על ימי האבל הקצרים?  אם קשה עלינו האבלות אות הוא שאין אנו מבינים את מה שעובר ועבר עלינו בימים אלה, וזה מצריך אותנו להתבונן ולהעמיק וללמוד את מהותם וכוחם של ימים אלה.

ב. העולם ביד נבוכדנצר

חורבנה של ירושלים וחורבן המקדש מתחיל בשלטונו הבלתי מוגבל של נבוכדנצר, כך אומר הנביא ירמיה : "כה אמר ה' צבקות אלוקי ישראל…אנוכי עשיתי את הארץ, את האדם, ואת הבהמה אשר על פני כל הארץ, בכוחי הגדול ובזרועי הנטויה, ונתתיה לאשר ישר בעיני. ועתה אנוכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכנצאר מלך בבל עבדי, וגם את חית השדה נתתי לו לעובדו. ועבדו אותו כל הגויים… והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אותו, את נבוכדנצאר מלך בבל… בחרב ברעב ובדבר אפקוד את הגוי ההוא…" (ירמיה כ"ז ד'-ח'). פסוקים אלה קשים מאד להבנה, הקב"ה קורה לנבוכדנצאר הרשע, עבדי, תואר שתיארו את משה רבינו, ואת אבות האומה. ונבוכדנצאר הרשע מקבל את מלכות העולם כולו, ואפילו חיית השדה ניתנה לו, מה שלא נכתב אפילו לא על שלמה המלך.בהמשך הנבואה שם מתברר שגם ישראל תחת מלכות צדקיה מחוייבים למלכות נבוכדנצאר, וגם הכהנים בבית המקדש מחוייבים לו. הדרך היחידה להישאר בארץ היתה שמירת הנאמנות לנבוכדנצאר, והגלות והחורבן של בית ראשון נגרמו בגלל שצדקיה מלך יהודה מרד בו, ולא שמע לנביא ירמיה. צריך להבין את המשמעות של הנבואה הזו, ואת השלכותיה.

ג. מי הוא נבוכדנצאר?

כבר בדברי הנבואה, עוד בטרם הומלך מתואר נבוכדנצאר בתארים מעוררי פחד:"… הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ. קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו, קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו, ערוך כאיש למלחמה עלייך בת ציון…"(ירמיה ו', כ"ה). חז"ל מתארים את נבוכדנצאר בתיאורי אכזריותו וגסותו: הגמרא במסכת נדרים מתארת את נבוכדנצאר שרצה להראות לצדקיהו עד כמה הוא אכזר, ולקח ארנבת חיה מן השדה ואכל אותה כמו שהיא, ובמדרש תנחומא ישן מתואר נבוכדנצאר כשבא לסעודת צהרים  עם צדקיה שבא לכבדו: "הכניס לפני בשר שהבהב, ראה לנבוכדנצאר אוכל ורירו יורד על זקנו, היה צדקיהו מביט בו ותמה, ואמר: לזה כל העולם משתעבדין"?  כמה גסות רוח, וכמה אגרסיביות  ובהמיות צריכה להיות בו כדי לאכול ארנבת חיה, ולהוריד ריר כשרואה בשר, ואיזו אכזריות טמונה באיש שאוכל כטורף ביער, העולם כולו ירא מפניו, כך אומרת הגמרא במסכת שבת: ״וא"ר יוחנן כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה, שנאמר: נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה, מכלל דעד השתא לא הוה רנה.  ואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן: אסור לעמוד בביתו של אותו רשע שנא' ושעירים ירקדו שם" (שבת קמ"ט). דמותו של האיש הגוץ הנורא ההוא, שהטיל חיתתו על העולם והחריב את מקדש ה' היא דמותו של החורבן, של הארץ הניתנת בידיו.

ד. בשביל ישראל נברא העולם

העולם נברא בידי אלוקים, יש לעולם הזה מטרה, הוא מוביל לקראת הייעוד אותו אלוקים נותן בעולם. עם ישראל הוא נציגו, לעם ישראל ניתנה התורה שהיא הביטוי הישיר לרצון ה', והם מביאים את העולם לידי מטרתו. עוד כשכל העמים השתחוו לפסילי עץ ואבן היו ישראל הראשונים לבטא אמונת אלוקים בעולם. כשכל העמים רדפו אחרי אליליהם, היה ישראל סמל של אמונה וחסד. העולם יכול להגיע לייעודו כשישראל יבטאו את דרכי ה' בשלמות. כך דורשים חז"ל את הפסוק הראשון בתורה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" – בראשית: בשביל ישראל שנקראו ראשית". ישראל הם ראשית העולם, ביטוי למגמה שלשמה הוא נברא, ביטוי לרצון האלוקים בעולם, ולכן העולם כולו נברא עבורם. אומות העולם וכל הבריאה מקבלים את הברכה האלוקית בזכות ישראל. זהו הסדר הנכון בבריאת העולם, כך צריך להיות. ואז יורד השפע לעולם מכח אמונת ישראל, מכח צדקת ישראל, והוא יורד בפנים מאירות של חסד ושל נועם. אבל כשישראל גולים, כשאין איתם את אותה עוצמת רוח פנימית, כשהם לא חיים לפי הערכים שלהם. וצריכים לגלות מארצם, אז ישראל מפסיקים להיות המקור ממנו מתברך העולם, והעולם ניתן ביד נבוכדנצאר, והעולם כולו מתכופף תחת רשעתו ותחת גסותו, והעולם נהיה קטן יותר, וגס יותר, ושמח פחות. והצדק האלוקי מתכסה מעיננו, ויופיו של העולם מכוסה בעננים של רשעות בבל. התדרדרות העולם, היא התוצאה הישירה מחורבן בית ה', היא מביאה לפתחינו את הרשע והעיוות. זהו האבל המלווה אותנו בימי בין המצרים.

ה. מבין המצרים נגאל העם

ימי בין המצרים, שאנחנו נמצאים בתוכם הם לא רק ימי צער הם גם ימי הזדמנות. כשאדם נמצא בתוך המיצר, מצוקתו מחדדת יותר גם את יכולותיו, הוא מתחדד יותר ומרכז את כוחותיו. הימים הללו מבררים עבורינו מה הפסדנו, מה הפסיד העולם בהעדר השגחה אלוקית קבועה בעולם, והוא גם מברר עבורינו מה הם היכולות שלנו, לאן אנו שואפים. עם ישראל איננו עוד עם על במת ההיסטוריה, הוא העם המביא את הבשורה האמונית לעולם, הוא עתיד לחזור אל כוחו, לחזור אל משמעותו, ולהתחדש עם העולם כולו. ימי בין המצרים הם ימים שבהם מצוקתינו מבררת לנו את עוצמתינו, כעם וכציבור. עתידים הימים הללו להיות ימי שמחה, ומנהג ישראל היה שלא להדפיס בספרים עם כריכה קשה את ספרי הקינות, כי בכל שנה אנו מאמינים כי בשנה הבאה יהיה עם ישראל במקום גבוה הרבה יותר. מתוך צרת ימים אלה נצא מחוזקים ומרוממים יותר, לתהליך שלם של גאולה וישועה.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *